הדו"ח השנתי של ארגון ה־OECD לגבי ישראל
ארגון ה־OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development), פרסם את הדו"ח השנתי שלו על המדיניות החקלאיות במדינות החברות בו לשנת 2024. כמדי שנה, בדו"ח זה נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת־קיימה. השנה כותבי הדוח מציינים את עמידותה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני, באמצעות צעדים שקידם משרד החקלאות כגון התוכנית הלאומית לביטחון המזון, הוזלת מחירי המים לחקלאות, שיקום ופיתוח של אזורי החקלאות בעוטף והגדלת מכסת העובדים הזרים.
אחרי מלחמה ממושכת, הדו"ח משבח את מאמצי המשרד בשיקום אזור עוטף עזה, בשיתוף מנהלת תקומה. במסגרת זו הושקעו יותר מ־480 מיליון ש"ח בפרויקטים, שבמרכזם שיקום תשתיות חקלאיות, הקמת משקי מודל ועידוד צעירים להיות חלק מהחקלאות הישראלית.
כותבי הדו"ח מציינים לטובה בהקשר זה את התוכנית הלאומית לביטחון מזון שמוביל המשרד כדי להבטיח אספקת מזון בריא סדירה לכל אזרחי ישראל הן בשגרה והן בחירום. הם מתארים את הצעדים לחיזוק חוסן אספקת המזון הלאומית תוך התמקדות בהגדלת הייצור החקלאי המקומי והשקעה במחקר ובפיתוח. בהקשר זה אף מצוין כי מחקר ופיתוח הוא יותר מ־20% מתקציב החקלאות השנתי, ומציב את ישראל כמובילה בטכנולוגיה חקלאית. הדוח נוגע גם להגדלת מכסת העובדים הזרים שהוביל המשרד, מ־30,000 ל־70,000 עובדים זרים, בשל המחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות המלחמה.
ממצאי הדו"ח מעלים כי חקלאי ישראל מקבלים תמיכה תקציבית דומה לזו של מדינות ה־OECD. 91% משיעור התמיכה מגיעים מאמצעי תמיכה הנחשבים כמעוותי סחר (בעיקר תמיכה במחירי שוק, סובסידיות תלויות תפוקה). נתון זה נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה־OECD ואף עלה ב־2% יחסית לשנה שעברה. זאת בשל המשך התמיכה במחירי שוק מקומיים וקיומם של מכסי מגן במספר מוצרי בשר וחלב.
לפי נתוני הדו"ח, מכסי המגן והתמיכה במחירי השוק פחות יעילים. הדו"ח גם מדגיש כי בבחינת סך התמיכות בחקלאות הישראלית, כולל שירותים כלליים שהמדינה מעניקה לחקלאים, ישראל נמצאת ברמה נמוכה בהרבה מממוצע מדינות ה־OECD: רק 0.31% מהתמ"ג, כלומר מחצית מהממוצע במדינות אלו. נושאים אלו מחזקים את מדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון, אשר מעוניין לעבור למנגנון של תמיכות ישירות לטובת עידוד החקלאים וחיזוק ביטחון המזון של אזרחי המדינה.
מחברי הדו"ח נוגעים גם לבצורת שפקדה את ישראל ולמהלך שנקט המשרד להפחתת תעריפי המים לחקלאים בשיעור של 57-25 אחוזים מתעריפי החריגה שנקבעו בשנה שעברה, תוך תמיכה באזורים מנותקי מים בצפון הארץ, שספגו ירידה של כ־30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.
אילוסטרציה
הדו"ח מדגיש הישגים נוספים של המשרד, בהם חקיקת חוק הדבש, המסדיר את ענף הדבוראות ושירותי ההאבקה ומאזן בין צרכי מגדלי הדבורים לבין הגנה על שטחים חקלאיים, ותמיכות ישירות שקידם המשרד מענפים שנפגעו מפתיחת יבוא או מיבול נמוך, כגון תמיכות ישירות בהיקף של 12 מיליון ש"ח במגדלי עגבניות ובהיקף של 40 מיליון ש"ח במגדלי זיתים לשמן. צוינו לטובה גם השקעות סיבתיות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח לטיפול בפסולת חקלאית ובעידוד חקלאות בת־קיימה. בפרק שעוסק במדיניות הסחר, הדו"ח מציין את הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בתחום החקלאות, בכללם הסכמי הסחר החופשיים החדשים עם גואטמלה ווייטנאם שנכנסו לתוקף בשנת 2024, וכן משא ומתן מתקדם על הסכמים נוספים עם הודו, סין, קוסטה ריקה ובחריין.
שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר: ״ממצאי דו"ח ה־OECD מלמדים כי אנו בכיוון הנכון. ידענו גם בזמן המלחמה ותחת אש להסתכל כמשרד וכמדינה קדימה ולמעלה. תוך כדי מלחמה בחזיתות הרבות ידע משרד החקלאות להוביל תוכנית לאומית לביטחון המזון, ובתוך כך להגדיל את הייצור החקלאי המקומי, בין היתר בזכות החלטת ממשלה שיזם המשרד להגדיל את מכסת העובדים הזרים בישראל מ־30 אלף ל־70אלף עובדים. כל אלו תרמו על פי ה־OECD לעמידות של החקלאות הישראלית בתקופה של המשבר הביטחוני הקשה שעברנו.
״נמשיך במאמצינו להוזיל את מחירי המים לחקלאות עם דגש במי קולחין מטוהרים והגדלת הקרקעות החקלאיות, כדי לעמוד ביעד של הגדלה בשליש של התוצרת החקלאית של ירקות ופירות המיוצרת בארץ בעשור הקרוב. ה־OECD אמר את דברו, אנחנו נדאג לכל השאר, עם החקלאים ומולם.״
