ועדת הכלכלה: דיון על ספקי המזון הגדולים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה את סדרת הדיונים לטיפול ביוקר המחיה בישראל ובחנה את מקטע הספקים הגדולים. היו"ר ביטן אמר, כי הישיבה נועדה לשמיעת היבואנים והיצרנים הגדולים ולבחינת הבעיה.

היו"ר ביטן דרש התייחסות לטיפול ביבואנים, נושא שהוצא מחוק ההסדרים.

נציג האוצר, גל ברנס השיב, כי ירד סעיף אחד מהצעת המחליטים מחשש שעלה בשימוע, ולפיו הדבר עלול לפגוע ביצרנים קטנים, שלא יוכלו להפיץ את המוצרים שלהם. תתבצע בחינה רחבה יותר, שתבדוק את היצרנים, היבואנים, המפיצים והמשווקים, במטרה להביא צעדים מהותיים יותר להורדת יוקר המחיה.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב אמר, כי התאכזב שהנושא ירד מחוק ההסדרים, והוסיף כי בהנחיית השר המשרד ימשיך לטפל בנושא גם אם לא בחוק ההסדרים. בקרוב יביא המשרד גם את חוק יבוא חופשי שישנה את כללי המשחק, ולפיו מה שטוב באירופה יהיה טוב גם בישראל. החוק יגביר את התחרות. כמו כן יש כוונה לפתוח חסמים ברכישות באינטרנט ולטפל בקונגלומרטים הגדולים שפוגעים בתחרות ומייצרים ריכוזיות.

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן הוסיפה, כי הרשות תבצע אכיפה נגד מונופולים שיפגעו בתחרות.

מרחב התייחס גם לכניסת רשתות שיווק בינלאומיות כגון קארפור, ואמר כי הוא יודע ששר האוצר מנהל מגעים עם קוסקו, ומשרד הכלכלה מנהל מגעים עם רשת פארמה ומזון אוסטרלית.

נשיא ומנכ"ל דיפלומט, נעם ויימן אמר, כי הרווחיות של החברה היא 5% בלבד, נמוכה ב-60% מהממוצע בישראל. לדבריו, שוק המזון בישראל נשלט על ידי יצרנים מקומיים, והיבוא שמחולל תחרות. "אי אפשר לצפות ששוק של תשעה מיליון איש יקבל מהיצרנים מחירים כמו האיחוד האירופי, שיש שם 450 מיליון איש.

"בדקנו את 100 המותגים המובלים בישראל, מתוכם 80% הם של יצרנים מקומיים, 10% יבואנים של מותגים פרטיים ופחות מ-10% אחוז של יבוא. השוק הישראלי הריכוזי נשלט על ידי ספקים ישראלים. אנחנו עושים מאמצים להוריד מחירים של היצרנים, אבל הם מתייחסים לישראל כשוק קטן."

ויימן הוסיף, כי מע"מ דיפרנציאלי כמו במדינות ה-OECD יכול להוריד מחירים. נציג האוצר ברנס השיב כי מדיניות מע"מ דיפרנציאלי לא טובה, ולעומת ה-OECD ישראל גובה פחות מיסים בסך הכול כאחוז מהתוצר.

היו"ר ביטן קרא לאוצר למצוא דרכים אחרות להוריד מחיר, כגון הורדת מחיר הגרעינים שמשפיע על מחירי החלב.

ברנס אמר כי לא נכון לסבסד מצרך מסוים, וישנם צעדים אחרים להקלה על משקי הבית.

המנכ"ל והבעלים של רשת שיווק השקמה, רמי לוי, אמר כי הדלק מייקר עלויות תפעול וגם החשמל, והוסיף כי המדינה היא האחראית ליוקר המחיה.

המשנה למנכ"ל ש.שסטוביץ, דב גוברין אמר, כי הדבר הכי מיידי שיש להתמודד איתו בקשר ליוקר המחיה הוא הרגולציה, שמוערכת בתוספת עלות של 30-20 אחוז.

מרחב השיב, כי משרד הכלכלה מנסה לרדד דרישות שהן ייחודיות לישראל.

גוברין התייחס ליבוא קולגייט ואמר, כי אין לחברה בלעדיות עם קולגייט ו-15% מהמוצרים נמכרים ביבוא מקביל. לטענתו שסטוביץ לא נגד יבוא מקביל.

ויימן ציין, כי כשהיבואן קונה יקר, הוא נאלץ למכור יקר. והוסיף: "אנחנו בעד יבוא מקביל שיוריד מחירים גם לנו."

רמי לוי בתגובה: "למה צריך יבוא מקביל? לך ליצרן ותגיד לו שבפולין המחיר יותר נמוך ושיעשה לך הנחה."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

יו"ר איגוד תעשיות המזון, דודי מנביץ אמר, כי מ-2013 עד סוף 2021 תעשיית המזון בישראל הורידה מחירים ב-7% נומינלי, בשנתיים של הקורונה המחיר עלה ב-7-6 אחוז, ואילו בעולם המחירים עלו ב-20%.

מנכ"ל שטראוס ישראל, רענן קובלסקי אמר, כי התחרות גורמת לחברה להיות יותר טובה, וקרא להקים צוותי עבודה עם כל הצדדים כדי לקבל החלטות אחראיות שישפיעו שנים קדימה.

מנכ"ל משרד הכלכלה מרחב הגיב הסכים עם ההצעה.

מנכ"ל החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ניר לוינגר אמר, כי החברה העלתה מחיר פעם אחת בעשור האחרון, לפני 5 שנים. לדבריו טרה היא פעילות מפסידה. מחיר המטרה עלה בשנתיים האחרונות ביותר מ-20 אחוז, ומחיר המוצרים המפוקחים עלה ב-4.9%.

היו"ר ביטן ביקש לדעת מה יקרה אם מחר חברה מסוימת לא תסכים לייצר חלב מפוקח.

ברנס: המפתח הוא מחיר מפוקח נכון.

היו"ר ביטן קרא לבחן את האפשרות לתת ליצרנים מענק על ייצור מוצרים מפסידים.

ביטן ביקש לברר אם ההנחות שנתנה קוקה קולה לרשתות השיווק הגיעו לצרכן.

רמי לוי אמר: "אצלנו המחיר רק יורד, ובחגים יורד עוד יותר. הפיקדון על הבקבוקים, הוא שמייקר."

היו"ר ביטן שאל אם ספק יכול להתערב ולכפות הורדת מחיר לצרכן.

עו"ד כהן השיבה, כי חוק המזון אוסר זאת, שכן זה לא יוריד מחירים. רק תחרות תביא להורדת מחירים. "לקוקה קולה אין תחרות, לרמי לוי יש", אמרה.

היו"ר ביטן שאל איך אפשר להוריד מחירים בסופר, וביקש מרשות התחרות לבדוק שוב את הסוגייה הזו.

היו"ר ביטן: "האוצר צריך להבין שצריך לתת סיוע עכשיו. הם לא עושים את זה כי הם סומכים על התחרות. אני רוצה בדיקה של רפורמת הקורנפלקס. אני מבקש מהאוצר להביא בפני השר את עניין מחיר הגרעינים, זה חייב לרדת עד שתיגמר המלחמה באוקראינה. ואם ההנחות לא באות לידי ביטוי, צריך לדאוג שזה יקרה. איך? את זה אני משאיר לאנשי המקצוע.

"צריך להוריד מחירים, ובמקרים חריגים צריך פתרונות חריגים. לפי מה שאתם אומרים המחירים בישראל לא יירדו אף פעם, כי הקורונה אשמה ורוסיה אשמה ואוקראינה אשמה. מעניין שגביית המיסים לא ירדה."

סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד אמרה, כי שנה שלמה הציבור הוביל מחאה נגד עליית המחירים, וברגע האחרון הצעד היחיד שהיה בחוק ההסדרים לפירוק יבואנים גדולים הוצא ממנו. לדבריה, "מחירי המזון גבוהים בגלל היבואנים הגדולים וחברות המזון הגדולות. לא הקמעונאי ולא היצרן רוצים שהמחירים יירדו.

"קוקה קולה היא 95% מנתח השוק בסופרים. במי הוא מתחרה? הוא בוכה על הפסדים בטרה, אבל כמה הוא מרוויח בקוקה קולה? מר ויימן דיבר על רווחיות נמוכה, ולא אמר שיש לו עלויות שכר של 25 מיליון שקל בשנה,. ב-2021 הוא משך 166 מיליון שקל דיבידנד, עשרות מיליונים הלכו אליו. בני משפחתו עובדים בחברה בשכר גבוה ואחר כך מדברים על רווחיות נמוכה. יצירת תחרות היא הדרך היחידה."