ועדת הכלכלה ממשיכה לדון על יוקרה המחיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה בסדרת הדיונים העוסקים במאבק ביוקר המחיה על רקע ירידה במחירי חומרי הגלם בענף המזון ואי השפעתה על המחיר לצרכן. היו"ר ביטן פתח הדיון ואמר, כי מחירי מוצרי הגלם בענף המזון ירדו, אך המחיר לצרכן לא ירד. הוא ביקש לדעת מה עושים באוצר עם הנתונים האלה.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בת חן רוטנברג, ציינה כי באוקטובר הייתה עלייה של 1.4% במחירי המזון, ומתחילת המלחמה נרשמה עלייה של 8.5% במחירי המזון. באוקטובר עלה המדד הכללי ב־0.5% בלבד. לדבריה, יש פער שלא מגיע מהתעשייה, ולפי מדד מחירי הסחורות של האו"ם, מאז ינואר 2022 הייתה בעולם ירידה של 6.8%, ואילו בישראל נרשמה עלייה של 17.7% והייסוף בשקל מגדיל את הפער.

ח"כ רון כץ: "אף שר לא טרח להגיע לישיבה למרות שזאת העבודה שלהם, וגם נציגי החברות הגדולות לא מגיעים כי הם יודעים שלא ייצא מהדיונים כלום, אלא אם שר האוצר יגיד שהוא נלחם בזה באמת. אבל הוא לא יעשה את זה כי זה לא מעניין אותו ואת הממשלה."

נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, הסביר כי אכן מחיר חומרי הגלם קפץ במישה ניכרת ב־2020, אחרי הקורונה, אבל מחיר מוצרי המזון לא עלה באותו שיעור. עכשיו, כשהמחיר של חומרי הגלם יורד, יש תקופה מסוימת שהגיוני שיהיה פיצוי. "עכשיו אנחנו בנקודה שצריך לבוא לידי ביטוי האיזון. לנו חשוב ליישם רפורמות רוחביות כגון 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'", אמר.

ח"כ ששון גואטה אמר כי צריך לפרק את הריכוזיות, אבל זה לא מעניין את אגף התקציבים, שכל פעם בא עם רפורמה אחרת שלא עובדת.

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות התחרות, אמר כי יש מה לעשות וזה לא מה שמציעים בחוק ההסדרים. "צריך לקחת את 4 היצרניות המונופוליסטיות, את שתי היבואניות המונופוליסטיות ואת שופרסל, ובריכוזיות הזו צריך לטפל. אין שום רשת שיווק באירופה עם רווח גולמי של 29% כמו שופרסל. קורעים לנו את הצורה כי להנהגה אין שום עדיפות לזה. אפשר להוריד את יוקר המחיה ב־15% לפחות בלי הורדת מע"מ ובלי ארנונה ובלי תירוצים", אמר.

ח"כ יוראי להב הרצנו שאל את נציג האוצר אם הוא יודע בכמה התייקר האורז, וציין כי בשנתיים האחרונות מחירו עלה ב־10% בישראל בעוד שבעולם ירד ב־30%, ויש פער של 40%.

גולדמן השיב כי באוצר לא מחפשים פתרונות רק לאורז או לפסטה אלא פתרונות רוחביים.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מוסקוביץ

יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, ליאור לוי, הסביר כי היצרנים הישראלים הם גורם בולם אינפלציה, וכי המוצרים בסופר הם רק 15% מעלויות יוקר המחיה, אבל הציבור מקדיש לזה הרבה יותר. "עשור וחצי אתם מקדמים רפורמות ביבוא ואתם לא מקדמים אפילו רבע רפורמה ליצרנים קטנים ובינוניים. במלחמה אנחנו דאגנו שלא יהיה חסר מזון על המדף", אמר.

נציגת לובי 99, נועה זלצמן, התייחסה לטענה שהמחירים יורדים רק אחרי שנה בגלל חוזים ארוכי טווח, וציינה כי מחיר הסוכר ירד ב־33% השנה, ומחיר הקקאו ירד ב־37%. היא הוסיפה: "נראה אם עוד שנה יהיו ירידות. ימצאו סיבה אחרת לעליית המחירים. צריך רפורמות אמיתיות, והכנסת אינה יכולה לקדם כאלה. אין שום רפורמה בעלת משמעות ביוקר המחיה. אנחנו מבקשים מיו"ר הוועדה לזמן את שרי האוצר והכלכלה שיסבירו מה עושים."

מנכ"לית ארגון האינטרס שלנו, נטע לי גרייבר, אמרה כי גם כשבעגלה 50% מהמוצרים מפוקחים, המחיר עדיין יקר, והפחד הוא שייבחר הפתרון הקל והמהיר של פיקוח על השווקים.

ראש אגף אסטרטגיה בהסתדרות, ח"כ סימון דוידסון, אמר כי בסופר המוצר הכי נגנב הוא תחליף חלב אם לתינוקות. הוא שאל איך יכול להיות שהמחיר של החלב המפוקח עלה ב־15% בשנה וחצי.

ח"כ שלי טל מירון אמרה כי בשורה התחתונה שום דבר לא קורה. אנחנו מקיימים ישיבות ללא תועלת. היא הוסיפה כי קבינט יוקר המחיה לא התכנס, והכול מכבסת מילים.

היו"ר ביטן אמר כי במלחמה הסכים לעצור את ההצעה של מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון לאחר שהציגו לו עלות של 4.5 מיליארד שקל, ועכשיו בכוונתו לקדם זאת בוועדת השרים לחקיקה לנוכח המצב. "המלחמה הסתיימה, ועכשיו אני אביא את זה. האוצר, קחו את עצמכם בידיים, ואם צריך, תוציאו צווים שיעצרו את המחירים", סיכם.