מיזם להורדת יוקר המחיה לסטודנטים

עומרי שמחי, יזם בן 39 מפתח תקווה, מצא את דרכו לעולם היזמות מתוך מצוקה שהכיר מקרוב: יוקר המחיה בקמפוסים. שמחי שימש במשך שנתיים יו"ר אגודת הסטודנטים במכון הטכנולוגי בחולון, שם השלים תואר ראשון ותואר שני בלימודי הנדסת תעשייה וניהול. כעת הוא שוקד על דוקטורט בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן.

לדבריו, קשה להיות סטודנט בישראל, בעיקר בשל החסם הכלכלי. מי שלא נולד למשפחה תומכת ואינו מצליח לשלב עבודה לצד לימודים עמוסים בשעות, במטלות ובמבחנים, מתקשה לעבור את התואר הראשון. שכר הלימוד, עלויות התחבורה הציבורית, המגורים בעיר וההתייקרות המתמשכת של כל השירותים והמוצרים במשק, משאירים אוכלוסיות שלמות מאחור, ללא יכולת לממן לימודים אקדמיים.

אלא שהמצוקה הכלכלית אינה מסתיימת בכך. לאורך השנים נחשף שמחי למציאות יומית שבה סטודנטים נאלצים לשלם מחירים מופרזים על מזון בסיסי בקפיטריות בעלות זיכיון במכללות ובאוניברסיטאות. בהיעדר תחרות, הקפיטריות מתנתקות ממחירי השוק. "סנדוויץ' פשוט עשוי להימכר ב־40 שקלים", הוא מספר. "הסטודנטים נאלצים לקנות כי אין להם אלטרנטיבה."

מהתסכול הזה נולד הרעיון להקים את חברת אינובהיט - מיזם שנועד להוזיל את יוקר המחיה לסטודנטים באמצעות פתרונות טכנולוגיים בתחום המזון. החברה החלה לפעול לפני שלוש שנים בקמפוס של המכללה הטכנולוגית בחולון, בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים המקומית.

לדברי שמחי, עם האגודה הוצבו בקמפוס מכונות מזון חכמות שהציעו מגוון מוצרים מוכרים במחירים נמוכים בהרבה מהמחירים באזור. המכונות סיפקו משקאות של החברה המרכזית, טמפו ויפאורה, חטיפים של אסם, מוצרי חלב של תנובה, כריכים ומנות חמות. עם הזמן הורחב ההיצע למנות שף מוכנות כגון מאדאם פרז, סושי ויוגורטים פרמיום כגון תמרה.

לדברי שמחי, שלא במפתיע עורר המהלך התנגדות חריפה מצד מספר בעלי זיכיונות במוסדות האקדמיים. הזכיינים, שנהנו מבלעדיות על מכירת מזון בשטחי הקמפוס, ראו במכונות החכמות של אינובהיט איום ישיר על הכנסותיהם, ולחצו על הנהלות המוסדות למנוע את הצבתן.

לדברי שמחי, הוא וחבריו צפו מראש את ההתנגדות, ולכן פעלו להכניס את המיזם למוסד בשיתוף אגודת הסטודנטים, שלה סמכויות רחבות בנושא רווחת הסטודנטים. בדרך זו הצליחו לעקוף את החסמים ולהבטיח דריסת רגל ראשונית. לדבריו, המצב נבע מכשל שוק. למוסדות החינוך עצמם לא הייתה מוטיבציה לפעול לטובת הסטודנטים משום שהם גובים דמי זיכיון יקרים מבעלי הקפיטריות, ואלה מגלגלים את העלויות על הסטודנטים.

כך, בתוך שלוש שנים בלבד נהפכה אינובהיט לרשת מכונות מזון רחבה בפריסה ארצית. כיום פועלות כ־80 מכונות של החברה ביותר מ־25 מוסדות וחברות, בהם המכון הטכנולוגי חולון, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת סמי שמעון, שנקר, המרכז האקדמי ע"ש פרס ברחובות, מכללת אחוה, סמינר הקיבוצים, מכון וינגייט, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ושערי מדע ומשפט. לצד מוסדות אקדמיים החברה פועלת בחברות מסחריות גדולות כגון מטריקס, HP ישראל, מנורה מבטחים ובאבקום סנטרס.

אילוסטרציה

שיווק והתרחבות

לדברי שמחי, אינובהיט לא נזקקה לקמפיינים שיווקיים. כל ההתרחבות נעשתה מפה לאוזן. ההזמנה הראשונה הגיעה מחברת מטריקס, שביקשה להציג את המוצר בפני ועד העובדים. לאחר הצלחה שם הגיעה פנייה ממנורה מבטחים, תחילה בבאר שבע ובהמשך במשרדי החברה בתל אביב.

לדברי שמחי, חברת HP שמעה על המיזם דווקא מהצד הטכנולוגי, ובחרה להצטרף. לפי הערכות החברה, המכונות חוסכות לסטודנטים בישראל יותר ממיליון שקלים בשנה.

שמחי מתאר את המיזם כפתרון של ווין־ווין: הסטודנטים נהנים ממחירים נוחים וממזון איכותי, ואינובהיט משיגה רווחיות בזכות חדשנות ותפעול יעיל.

המוטיבציה של החברה היא להרחיב את האחיזה למוסדות חינוך נוספים ואף להיכנס לבתי ספר של משרד החינוך, אך זה בהחלט לא כיוון ההתפתחות היחיד שלה.

לאחר ההתבססות בקמפוסים, החברה החלה להתרחב לתחומים נוספים. אחד מהם הוא תחום מכונות הקפה האיכותיות - מכונות המייצרות קפה טרי מפולים נטחנים במקום, ללא אבקות, במתכונת אוטומטית מלאה.

לדברי שמחי, המכונות מוצבות בשלב זה רק באתרים שבהם כבר פועלות מכונות המזון של החברה. בד בבד הקימה אינובהיט מועדון צרכנות בשם סטודנט פלוס, שמעניק הנחות לסטודנטים על רכישת קורסי הכשרה חיצוניים, חומרי לימוד, ספרים ושוברים, וכן הטבות בבתי עסק הסמוכים לקמפוסים. בהמשך המועדון צפוי להציע שירותים פיננסיים, ביטוחים והלוואות ייעודיות לסטודנטים כדי להיהפך לוואן סטופ שופ לסטודנטים.

החזון הרחב של עומרי שמחי חורג הרבה מעבר לאוכל בקמפוס. הוא רואה באינובהיט מנוף לחינוך לצרכנות נבונה ולעידוד התנהלות כלכלית מושכלת בקרב צעירים. "הסטודנטים הם אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בישראל", הוא אומר, "לא ייתכן שהמדינה תאלץ צעירים לוותר על החלום האקדמי שלהם רק בגלל יוקר המחיה. זו חלמאות ברמה הלאומית."