עשור לאובדן מזון

דו"ח העשור לאובדן והצלת מזון בישראל, פרי שיתוף פעולה של ארגון לקט ישראל, משרד רואי החשבון BDO והמשרד להגנת הסביבה, חושף תמונת מצב מדאיגה בנוגע לבזבוז המשאבים הלאומי. על פי הנתונים, בעשור האחרון ירד לטמיון מזון בשווי מצטבר בלתי נתפס של כ-211 מיליארד ש"ח. הדו"ח, שפורסם לאחרונה, מצביע על כך שלמרות ירידה מסוימת בבזבוז המזון לנפש (כ-13%), הגידול באוכלוסייה והעלייה ביוקר המחיה הובילו לכך שהיקף האובדן הכולל נותר גבוה באופן חריג. בשנת 2024 לבדה הושלכו כ-2.6 מיליון טונות של מזון, בשווי מוערך של כ-26.2 מיליארד ש"ח, סכום המהווה כ-1.3% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל.

ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון זה היא הרסנית לא פחות מהנזק הכלכלי. על פי הדו"ח, העלות הסביבתית של בזבוז המזון נאמדת בכ-4.2 מיליארד ש"ח בשנה. סכום זה מגלם את בזבוז משאבי הקרקע והמים, פליטות גזי חממה מיותרות ועלויות הטיפול בפסולת. במקביל, העלות הבריאותית הנובעת מאי-ביטחון תזונתי מוערכת בכ-5.8 מיליארד ש"ח בשנה, כ-4% מההוצאה הלאומית לבריאות. נתונים אלו מדגישים את הקשר ההדוק בין אובדן מזון לבין הפערים החברתיים המתרחבים בישראל, כאשר כ-1.5 מיליון תושבים חיים בחוסר ביטחון תזונתי.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, הגדיר את המצב כ"מחדל לאומי" וקרא למעבר מיידי ממדיניות של השלכה למדיניות של הצלה. לדבריו, כל שקל המושקע בהצלת מזון מניב למשק ערך של כ-10.7 ש"ח, מה שהופך את הצלת המזון לפתרון כלכלי, מיידי ובר-קיימא. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ציינה כי המשרד פרסם לאחרונה, בשיתוף משרד החקלאות, תוכנית לאומית לצמצום אובדן מזון, הכוללת לראשונה יעדים מדידים ודרכי פעולה ברורות.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO ועורך הדו"ח, הדגיש כי העלות הכלכלית של אובדן המזון מתגלגלת בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, והיא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה של כ-15% במחירי הפירות והירקות מאז פרוץ המלחמה. הוא הוסיף כי העדר מדיניות ותקצוב לאומי הולם בעשור האחרון הוביל לגידול של 45% בעלות האובדן למשק, וקרא לעדכן את תקציב המדינה לשנת 2026 כך שיכלול מימון ליישום תוכנית הצלה לאומית. הדו"ח מבהיר כי שיקום החקלאות בצפון ובדרום חייב לכלול מדיניות אופרטיבית לצמצום הפחת והגברת היקפי ההצלה.

לפרטים נוספים

צילום: לקט ישראל

אילוסטרציה