קטיף ממוכן במטע שקד באמצעות בוצרת גפן

במחקר חדש לייעול שיטת קטיף השקד ולהעלאת היבול הממוצע לדונם, ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, בשיתוף ובמימון של שולחן השקד במועצת הצמחים ובהובלת החוקר שמעון אנטמן מענף הפירות במועצת הצמחים, הוכתר בהצלחה פיילוט לקטיף ממוכן במטע שקד צפוף, באמצעות בוצרת המשמשת במקור לבציר ענבים ומסיק זיתים.

הקטיף הניסיוני ביבול הראשון שהניב המטע הצעיר, הראה יעילות גבוהה מאוד של הבוצרת, עם קרוב ל-100% מהפרי שנקטף באופן מהיר, יעיל ורציף בשורה של עצים בכל פעימה, לעומת מיכון מסוג מנערת, המנער כל עץ לחוד - תהליך המצריך לוגיסטיקה מורכבת ואיטית יותר וכוח אדם נוסף. בשלב ב' של הפיילוט, כאשר ייכנס המטע הצעיר לניבה מלאה, יבוצעו הערכות יבול נוספות ותיבחן הכדאיות הכלכלית של שיטת הקטיף באמצעות הבוצרת.

הניסוי התקיים בחלקת מודל ייעודית בהיקף של עשרה דונם, שהוקמה בשנת 2021 לטובת המחקר בחוות המחקר חוות מטעים חולה, בבעלות החברה לחקלאות גליל עליון ובניהול מו"פ צפון, וזאת במסגרת מיזם חלקות המודל של החברה לפיתוח הגליל ובמימון משרד החקלאות כפיצוי על תיקון 27 א' לחוק המים.

בחלקה נבחנים מרווחי נטיעה וצורות עיצוב, בהן עיצוב חדשני כ'קיר פירותי'. שיטה חדשה זו לנטיעת עצי פרי נבעה ממחסור בכוח אדם בענף החקלאות, כדי להכניס מיכון וחדשנות לייעול העבודה. בשונה מעיצוב מטע שקד רגיל, אשר עציו נטועים במרחקים גדולים זה מזה, בשיטת 'קיר פירותי' העצים נטועים צפופים במיוחד, כדי לגדל עד 170 עצים לדונם לעומת כ-30 עצים לדונם במטעי שקד סטנדרטיים. הדבר עשוי להעלות את יבול השקד הממוצע מ-150 ק"ג לדונם ל-250 ק"ג לדונם. עיצוב המטע החדשני מאפשר לשלב במטע מיכון חקלאי חדשני ורובוטים לביצוע מגוון משימות, חשיפה טובה יותר של העץ על איבריו לשמש, ונגישות טובה יותר לחקלאי לטיפול בעץ לאורך השנה.

מטע שקד צפוף בעיצוב קיר פירותי בחוות המטעים. צילום: מו''פ צפון

שמעון אנטמן: "כחלק מהגישה החקלאית המודרנית, הגורסת כי יש להתאים את המטע למיכון החקלאי ההולך ומתפתח במהירות, אנו שואפים לפתח את הממשק המיטבי לגידול השקד והקטיף שלו באמצעות בוצרת גפן המשמשת גם למסיק זיתים. מצאנו כי שיטת קטיף זו בשילוב עיצוב צפוף של מטע שקד, יעילה. בחלקת המודל שלושה זני שקד מסחריים - 'אום אל פחם', הזן העיקרי הגדל היום במטעים, והזנים החדשים 'מתן' ו'בנימין יפת', בעלי יכולת הפריה עצמית, שהם תוצר של פרויקט השבחה של השקד שהוביל ד"ר דורון הולנד במרכז המחקר נווה יער במכון וולקני."

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "הצלחת הניסוי היא בשורה גדולה לענף השקד, העלול להיתקל בקשיים עקב תחרות גבוהה מיצרניות גדולות של שקדים כגון ארה"ב וספרד. מטע השקד בעיצוב החדשני, יחזק את יכולת ההתמודדות עם התחרות הגוברת של המגדל הישראלי ואת יציבות הענף, בזכות העלאת היבולים הצפוי וחיסכון ניכר בעלויות הקטיף. כל זאת באמצעות מיכון נגיש שמשתמשים בו לגידולים אחרים."

אמיר מעגן, יו"ר שולחן השקד במועצת הצמחים: "שולחן שקד והמגדלים משקיעים רבות במחקרים בכל התחומים המשפיעים על פוריות השקד. מחקר זה הוא אחד מהם, ואנו מאמינים כי התוצאות ילמדו אותנו כבר בטווח הזמן הקרוב כיצד להעלות את היבול הממוצע לדונם, וגידול השקד יחזור להיות יציב כלכלית ואטרקטיבי למגדלים במציאות החקלאית הלא פשוטה. למרות היבול הטוב בענף השקד בארץ, שהוא בממוצע רב-שנתי 6,500 טונות, קיים עדיין צורך להשלים את הצריכה המקומית ביבוא של כ-4,000 טונות שקדים, בעיקר מקליפורניה, היצרנית העיקרית של שקדים בעולם. השקד הישראלי גדול ואיכותי יותר מהשקד בארה"ב, אך התפוקה לדונם בקליפורניה גבוהה יותר (בארה"ב 250 ק"ג לדונם). הוצאות הייצור ועיבוד המטעים זהות בישראל ובארה"ב וכוללות עלויות של קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק."

על פי נתוני ארגון מגדלי הפירות בישראל, בישראל נטועים 65 אלף דונם של מטעי שקד. הקטיף החל בסוף חודש יולי ויימשך עד סוף חודש אוגוסט. הצריכה בישראל היא יותר מ-10,000 טונות שקדים בשנה.

בעשור האחרון נרשמה עלייה של 35% בצריכת השקד בעולם, זאת כחלק מהמודעות הכלל עולמית לצריכת מזון בריא, מאחר שלשקד ערכים תזונתיים גבוהים והוא נמצא בקטגוריית הסופר פוד. בחופן שקדים טבעיים יש מגוון רכיבים מזינים שהם מקור לוויטמינים ולמינרלים, בהם ויטמין E, מגנזיום, אשלגן, סידן ושומן המכיל בעיקר אומגה 9, חומצת שומן חד-בלתי רוויה המסייעת בהפחתת הכולסטרול 'הרע' ומעלה את רמת הכולסטרול ה'טוב', שומרת על לחץ דם תקין, איזון רמות הסוכר בדם וחיזוק מערכת החיסון.

קטיף מטע שקד צפוף באמצעות בוצרת גפן. צילום: מו''פ צפון