קרן יק"א ממשיכה לתמוך בפיתוח הצפון

מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, אירח ביום של מטחים כבדים לעבר הגליל העליון, את אבינעם הלוי, מנכ"ל יק"א בישראל, וניצן ענבר-טל, סמנכ"לית תפעול ראשית, לסיור מקצועי בחוות המחקר מטעים בעמק החולה ובחוות המחקר צמח בעמק הירדן. בסיור הוצגו פרויקטים ומחקרים יישומיים לקידום החקלאות בצפון והתקיים מפגש עם חוקרי מו"פ צפון, הממשיכים את עבודות המחקר שלהם באזורי הלחימה ללא הפסקה מאז תחילת המלחמה.

הלוי: "הקשר של קרן יק"א עם מו"פ צפון הוא קשר רב שנים ועתיר הישגים. בעבורנו, המו"פ ואנשיו מסמלים את ישראל היפה ואנו רואים בעבודתם בסיס לחקלאות חזקה ומשגשגת בפריפריה הצפונית ובאזורים נוספים. הנחישות של אנשי המו"פ להמשיך בפעילות המחקר ולהמשיך לעבד את הקרקע גם תחת אש, מעוררת השראה. הקרן תמשיך ללוות את המו"פ ולתמוך בו לא רק כדי לשמור על הקיים אלא כדי לקדם ולשדרג את היכולות ואת התשתיות שלו."

חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "קרן יק"א ממשיכה לתמוך בפעילות המו"פ, לרבות סיוע בהקמת מעבדות ובפריסת מיגוניות בחוות המטעים, המאפשרות לחוקרים ולכל הצוותים להמשיך את עבודתם בשטח, לשימור וקידום של עשרות מחקרים קיימים ואף להקים חלקות חדשות תחת אש. אם עד כה היה ענף החקלאות מנוף עיקרי לצמיחה כלכלית באזור, הרי שביום שאחרי המלחמה הוא יהיה גם מרכיב חיוני להחזרת התושבים הביתה ולהפרחה מחדש של ההתיישבות בגליל."

בחוות המחקר מטעים בעמק החולה, בבעלות החברה לחקלאות הגליל העליון ובתפעול מו"פ צפון, הציג פרופ' דן לבנון ממכון המחקר מיגל את תרומת שיתוף הפעולה בין מיגל ליק"א בשנים האחרונות. זאת באמצעות פרויקט המאיץ של יק"א למימון וקידום של מיזמי מו"פ חדשניים בעלי פוטנציאל יישומי בתחומים מזון, חקלאות, פרמקולוגיה, סביבה ועוד.

עם המחקרים שאושרו במסגרת המאיץ נמנים מחקר של פרופ' סולימאן חטיב בנושא סריקת תמציות טבעיות בעלות השפעה על מחלת האלצהיימר, מחקר של פרופ' מרטין גולדווי ליצירת פרחי נוי בעלי הזדקנות מעוכבת, מחקר של ד"ר מרי דפני ילין לזיהוי מרחוק של מחלות עיוות תפרחות במנגו על ידי צילום מרחפנים לייעול תהליך הסניטציה.

ד"ר רקפת שרון הציגה פרויקט בשיתוף השירותים להגנת הצומח והמגדלים, להתמודדות עם פסילת ההדר האסייתית, מין פולש שחדר לישראל ועלול לשמש וקטור להעברת מחלת גרינינג שטרם נכנסה לארץ, אך כבר פגעה קשות בענפי הדרים בעולם. לטובת המחקר הוקם בחוות המטעים, בתמיכת מועצת ההדרים והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, חדר קרנטינה לגידול מבוקר הן של הפסילה והן של צרעה טפילית שיובאה מארה"ב, העשויה לסייע במיגור הפסילה הקטלנית. כמו כן המחקר יבחן את יעילותם למיגור הפסילה של מינים מקומיים של צרעות טפיליות, בעלי הסתגלות טובה יותר לתנאים של אזורי גידול ההדרים בארץ.

מימין לשמאל: ניצן ענבר-טל, חיה רק יהלום ואבינעם הלוי בסיור בחוות המטעים בעמק החולה. צילום: מו"פ צפון

סיור בחוות מטעים. צילום: מו"פ צפון

ד"ר ליאור רובינוביץ' הציג מגוון מחקרים באבוקדו, בהם הגנה על מטעים מנזקי צינה וקרה באמצעות פריסת רשתות הצללה המסייעות בין השאר להפחית עודפי קרינה בבקרים שאחרי קרה, ומחקר לבחינת עמידותם של מגוון זני אבוקדו בתנאי הגידול בעמק החולה, המאופיינים באירועי מזג אוויר קיצון הן בחורף והן בקיץ.

ד"ר מרי דפני ילין הציגה חלקת ברוקולי שנשתלה לאחרונה, בזמן המלחמה, לטובת מחקר ופיתוח של ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה, לטיפול אופטימלי במחלות בתפרחות ברוקולי כדי להגדיל את יבול הברוקולי בארץ.

ד"ר אור שפירא הציג מחקרים בהדרים, בהם עיצוב מטע ב'קיר פירותי', שיטה שבה נוף העצים מעוצב צר יותר והעצים נטועים בצפיפות גבוהה מהמקובל. הדבר מאפשר להגדיל את היבול תוך צמצום הוצאות העבודה בגיזום, דילול וקטיף, והתאמת המטע המודרני לקטיף ממוכן בעתיד.

הוצגו גם מחקריהם של ד"ר אביב אשר בתחום בעלי חיים, בהם בחינת ההשפעה של זיהום אור ושימוש בתאורה 'חכמה' להגדלת היצרנות והרווחיות של הגידול, וכן שימוש בטכנולוגיה חקלאית מדייקת לניהול שטחים פתוחים (המרעה והעדר) בשילוב חישה מרחוק ופיתוח בינה מלאכותית ליצירת מערכת תומכת החלטות לייעול המגדל והפחתת כוח אדם.

חלקו השני של הסיור התקיים בחוות המחקר 'צמח' בעמק הירדן, בבעלות צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות, המתמקדת בקידום ופיתוח של ענפי גידול סובטרופיים בשיתוף פעולה עם מו"פ צפון. ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ, הציג מחקרים יישומיים בבננה לשיפור ההכנסה למגדלים וצמצום כוח אדם. זאת על ידי עיצוב מטע בממשק גידול שורותיים קצר-מועד במחזורי גידול קצרים, להתמודדות עם עייפות הקרקע תוך שילוב גידולים נוספים בשטח המטע ומיכון מתקדם לייעול הטיפול בצמחי הבננה והקטיף. הוצגו גם מחקרים לשיפור יעילות השימוש במים, התמודדות עם שינויי האקלים ופגעיו, ועוד.

קרן יק"א נוסדה על ידי הברון הירש בשנת 1891 והחלה לפעול בארץ משנת 1900, תוך שהיא תורמת תרומה אדירה להתיישבות החקלאית. בעשורים האחרונים הקרן פועלת לקידום האוכלוסייה הכפרית בפריפריה הגיאוגרפית באמצעות תמיכה בחינוך, בפרויקטים חדשניים ובמחקרים שנועדו לקדם תעסוקה איכותית באזורים האלו. הקרן מובלת על ידי חבר נאמנים שחלק מחבריו מחו"ל וחלקם ישראלים, ובראשו נשיא הקרן, וויליאם כהן.