רפורמה בענף החלב
הוועדה למיזמים ציבוריים, בראשות חבר הכנסת אוהד טל, המשיכה את דיוניה על הצעת חוק הרפורמה המבנית במשק החלב והתמקדה בהגדרות רכישה של ליטרים מוגנים ותוכנית לפדיונם.
נציג משרד האוצר, אוריאל פיין, הסביר כי הצעת החוק נועדה לחייב את המחלבות הגדולות בלבד לקנות מהרפתנים קודם את ליטרי החלב מהמכסות המוגנות, ורק לאחר מכן יוכלו לקנות במחירי שוק חופשי.
משנה למנכ"ל תנובה, ענת גרוס, אמרה כי הפתיחה ליבוא תגרום למחלבות לקנות פחות חלב, אך הרפורמה לא מסבירה איך יגנו על הליטרים שהם לא יצטרכו לקנות בעקבות הירידה בביקוש ובעקבות זאת פגיעה ברפתנים.
נציגי משרד האוצר השיבו כי מבחינתם זה תרחיש קיצוני.
בעקבות שאלות חברי הכנסת על סוגיית הכשרות, לראשונה הגיע לדיוני הוועדה מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, יהודה כהן, שהסביר כי ישנו ביקוש הולך וגובר למוצרי חלב: "הביקוש למוצרים מיובאים במגמת עלייה באחוזים ניכרים. אנחנו נמצאים במו"מ מול האוצר על סוגיית הפיקוח, שם הבטיחו לנו שאת הסטנדרט יכתיבו רק הרבנים הראשיים ויעמידו לנו כל כלי שנבקש. לעומת זאת בחלב ניגר אין ביקוש ליבוא. חלב ניגר הוא רק 'חלב ישראל', אסור להכניס לכאן חלב אחר. גבינה קשה שמיוצרת לא מ'חלב ישראל', לא תוכל להיכנס לארץ. אם הרפורמה תצא לדרך, העלויות של הכשרות היבוא יהיו גבוהות לעומת העלויות של הכשרות כרגע בישראל."
יו"ר הוועדה חבר הכנסת טל הסביר, כי הרפורמה לא נוגעת כלל לסוגיית הכשרות, וגם אחריה לא ייכנסו חלב ניגר או מוצרי חלב 'מחלב נוכרי' לארץ.
אילוסטרציה
