קרקע כפתרון למשבר האקלים

לפני חמש שנים הזהיר ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) כי הלחצים האנושיים על מערכות הקרקע, הקרקעות והמים המתוקים, הולכים ומחריפים, דווקא בזמן שבו מערכות אלו נדחקות אל גבולות היכולת היצרנית שלהן. מרבית הלחצים נבעו מהחקלאות, ובהם עלייה בשימוש בתשומות כימיות (שאינן אורגניות), הרחבת המיכון החקלאי וההשפעה המצטברת של עלייה בהיקפי מונוקולטורה (שיטת גידול של זן אחד בלבד) ועוצמות רעייה - כולם מרוכזים בכמות הולכת ומצטמצמת של קרקע חקלאית. גורמים אלה יצרו השפעות חיצוניות שזלגו למגזרים אחרים, ובתוך כך גרמו התדרדרות של הקרקע וזיהום של מקורות מים עיליים ומי תהום.

האם הסבסוד החדש של טראמפ באמת יסייע להפוך את החקלאות לבריאה ונקייה יותר? ב־20 בדצמבר הודיע משרד החקלאות של ארה״ב על פיילוט "Farmers First" לחקלאות רגנרטיבית בהיקף של 700 מיליון דולר. התוכנית נועדה לצמצם לחצים בירוקרטיים על חקלאים, להרחיב את הגישה לחקלאים חדשים ומתחילים ולשפר יבולים וחוסן קרקעי לטווח ארוך במשקים חקלאיים. הכוונה היא למנף סמכויות קיימות ליצירת שותפויות ציבוריות־פרטיות במסגרת תוכניות השימור של שירות השימור של משאבי הטבע (NRCS). שותפויות אלה יאפשרו למשרד החקלאות להתאים מימון פרטי. עם זאת חקלאים וארגוני שימור רבים טוענים כי התמיכה בחקלאות חייבת להתמקד בבריאות הקרקע, באיכות המים ובחוסן אקלימי.

חשיבות של קרקע בריאה

קרקעות בריאות הן הבסיס לקהילות בריאות, והן תשתית לפיתוח חקלאי, ביטחון תזונתי, תפקוד מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי וחוסן לשינויי אקלים. קרקעות מספקות מזון לאוכלוסיות עירוניות וכפריות. קרקעות עשויות להפחית זיהום, אירועי מזג אוויר קיצוניים וטמפרטורות בערים. קרקעות גם תורמות לבריאות האדם ולרווחתו. לכן בריאות הקרקע היא מנוע חשוב לשיפור ניהול פסולת עירונית.

כיום, כ־35% מהקרקעות החקלאיות בעולם מוגדרות כקרקעות שהתדרדרו. חומר אורגני בקרקע מורכב משאריות של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים. הוא תומך ביכולת הקרקע לאגור מים ומעודד את התפתחותם של מיקרואורגניזמים בקרקע כגון חיידקים ופטריות. מושג בריאות הקרקע כולל את תפקידה של הקרקע בייצור ביומסה או מזון, במערכות אקולוגיות גלובליות ובבריאות האדם. שיטות החקלאות התעשייתיות הנפוצות כיום כוללות שיטות עבודה שעלולות להזיק לקרקע כגון מונוקולטורה, חריש יתר ושימוש במכונות כבדות, חומרי הדברה ודשנים סינתטיים.

מחקר שפורסם השנה בחן פליטות גזי חממה (GHG) ותפוקות יבולים עד סוף המאה. ניתוח הנתונים העלה, כי גידול כיסוי עשבוני ללא עיבוד קרקע הפחית 32.6 מיליארד טונות של פליטות CO₂ עד 2050, אך גם הפחית את היבולים ב־4.8 מיליארד טונות. אובדני הייצור הנמוכים ביותר נקשרו ליתרונות מיתון "צנועים", עם הפחתה של 4.4 מיליארד טונות CO₂e בלבד.

המחברים הסבירו, כי שילוב גורמים כגון תחמוצת חנקן מהקרקע (N₂O), שינויי אקלים עתידיים ותפוקות יבול, הוא קריטי להשגת בריאות קרקע יציבה. הם גם הזהירו מפני רעיונות פופולריים לשילוב שיטות של הסרת פחמן כחלק מחקלאות רגנרטיבית, וציינו כי פרקטיקות אלה עלולות להביא לשחרור מחודש של פליטות לאטמוספרה אם ניהול הקרקע אינו חוזר להיות בר־קיימה. יתרונות מיתון פליטות צנועים עשויים להסתכם בפחות מ־10% מסך פליטות גזי החממה השנתיות של 2023 עד שנת 2030, לאחר שקלול השפעות N₂O מהקרקע והשלכות על ייצור יבולים.

ניהול קרקע טוב יותר יניב תועלת גדולה יותר לייצור מזון, אך יהווה רק חלק קטן מהפחתת הפליטות במערכת המזון. השגת יעדי אקלים בתחום המזון תחייב בחינה מחמירה יותר של מזונות עתירי פליטות.

לפרטים נוספים