בקשה לתביעה ייצוגית: שיגור פרסומות לנייד

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד רשת המרכולים שופרסל בטענה לשיגור פרסומות באמצעות מסרונים לנמענים שמלכתחילה לא נתנו הסכמתם לכך או ביקשו להסיר עצמם מקבלת דברי פרסומת, וזאת בניגוד לחוק הספאם.

לדברי המבקש, עו"ד ניצן רובינשטיין מהישוב תקוע, לפני יותר משנתיים וחצי הוא הודיע על סירובו לקבל הודעות פרסומת לאחר שהיה מדוור על הודעות אלה פרק זמן ממושך, ואכן שופרסל חדלה לשלוח אליו הודעות פרסומת עד מחצית חודש מרס, ואז החלה לשגר למספר הטלפון הנייד שלו הודעות פרסומת באמצעות מסרון. במשך כשבועיים שלחה לו לא פחות מ־8 הודעות פרסומת.

המבקש מציין, כי בראשית חודש אפריל הוא הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד שופרסל בשל משלוח הודעות הפרסומת, ולאחר קבלת התביעה חדלה שופרסל לשלוח לו הודעות פרסומת. בין הגשת התביעה לבין חדילתה ממשלוח ההודעות היא שלחה לו שתי הודעות פרסומת נוספות, לפיכך בדך הכול שלחה לו שופרסל 10 הודעות פרסומת.

לדברי המבקש, שופרסל טענה בכתב ההגנה כי היא רשאית לשלוח לו דברי פרסומת מכוח חוק התקשורת, וכי בדיון שהתקיים בתביעה הקטנה שהגיש נגדה הסביר נציג שופרסל, כי בתקופה שבה קיבל הודעות ערכה שופרסל "מבצע ממוקד" של החזרת סרבני דיוור לקבלת דיוור פרסומי. היא פעלה באותו האופן שבו פעלה מולו כלפי כל סרבני הדיוור.

המבקש מציין, כי האמצעי כאמור שבו השתמשה שופרסל כדי להצדיק את משלוח הפרסומות הוא שימוש כביכול בסעיף 30 א (ג) בחוק התקשורת, וכי כביכול משלוח ההודעות נעשה בלי שהתקיימו התנאים המצטברים הנדרשים בחוק, ומכל מקום לאחר שכבר ניתנה הודעת סירוב מפורשת.

בבקשה שהוגשה לבת המשפט המחוזי בירושלים נאמר, כי הפסיקה הנוהגת כבר הכירה במסגרת הליכים של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעילה של שיגור דברי פרסומת שלא כדין וללא הסכמה, בשיעור נזק לא ממוני בסכום של 100 ש"ח בגין שיגור כל דבר פרסומת.

אילוסטרציה