נתפס גז קצפות שיועד לתעשיית המזון

בית משפט השלום בראשל"צ דחה את בקשתה הדחופה של יבואנית המזון, חברת אקווריסטיק, לביטול צו הגבלה מינהלי שהוציא שירות המזון הארצי במשרד הבריאות על שחרורן של 4 מכולות שיובאו על ידה ומכילות גז קצפות.

בהתאם לאמור בצו ההגבלה, בראשית חודש אוגוסט היו מאוחסנות במחסני סוכן המכס אוברסיז 7 מכולות של מכלי חמצן חנקני (גז קצפות) של אקווריסטיק. היא הוציאה מאוברסיז 3 מכולות במשקל כולל של יותר מ־60 טונות והעבירה אותן למיקום בלתי ידוע ללא אישור שירות המזון הארצי ובלי שהתקיימו התנאים הנדרשים בתעודת השחרור ובערבות.

בהתאם לנטען בצו ההגבלה היה על אקווריסטיק להעביר לשירות המזון מידע לגבי הרוכש שאליו הועברה הסחורה, באופן שמאפשר לוודא כי השימוש בה יהיה בתחום המזון וכי היא תאוחסן באופן ראוי, ורק לאחר קבלת אישור זה הייתה רשאית אקווריסטיק להוציא את הסחורה ממחסני אוברסיז.

אשר על כן, נאמר בצו ההגבלה, החברה הפרה את חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), ועל כן הוצא נגדה צו הגבלה שבמסגרתו צוותה להחזיר את 3 המכולות שהוצאו ממחסני אוברסיז, להימנע משיווק הסחורה מאחר שהוציאה משלוח מזון ממחסני אוברסיז ללא תעודת שחרור, וכן ציוותה החברה להימנע מהוצאת המכולות אשר נותרו במחסני אוברסיז או תכולתן, אלא לאחר קבלת אישור מהגורמים המוסמכים אצל שירות המזון הארצי וכפוף לו.

בפסק דינו של השופט רפי ארניה נאמר, כי דומה שהצדדים מסכימים שגז קצפות עונה על הגדרת "מזון" בהתאם לחוק ההגנה, שכן חמצן דו־חנקני משמש בתעשיית המזון לייצור קצפות בבתי אוכל ובקונדיטוריות קטנות, ומשכך הוא משמש חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, ועל כן הוראות חוק ההגנה חלות לגביו.

השופט ציין כי אקווריסטיק רשאית לעסוק בסחר חופשי בגז הקצפות, ובלבד שתמסור לשירות המזון מידע הנוגע לזהותם של רוכשי הסחורה, וכי שירות המזון בדק את רשימת הגופים המפורטים בהצהרת השיווק של החברה ומצא כי אלה אינם עוסקים בתחום המזון.

אקווריסטיק מסרבת למסור לשירות המזון את המידע הנוגע לזהותם של הגופים שאליהם שיווקה את שלוש המכולות שהוציאה מאוברסיז, וזאת בניגוד למחויבותה לשקיפות כלפי שירות המזון באשר לזהות הרוכשים, שקיפות שנועדה להבטיח כי הסחורה מיועדת לתחום המזון.

השופט הדגיש, כי התנהלותה של אקווריסטיק גוררת את כל היסודות המקנים לשירות המזון את הסמכות להוציא צו הגבלה, שכן היא יוצרת חזקה שלפיה המכירה לא הייתה לצרכי תעשיית המזון אלא לצורך שיווק לקהל הרחב, ומכאן נולדת הסכנה לבריאות הציבור.

השופט הוסיף כי ככל שאקווריסטיק תעמוד בחובת השקיפות הנדרשת ממנה, יועבר הנטל אל שירות המזון להוכיח כי הרוכשים ממנה אינם עוסקים בתחום המזון, ומאליו מובן כי ככל שתמציא לשירות המזון את פרטי רוכשי הסחורה שהייתה בשלוש המכולות האמורות בצירוף ראיות תומכות לעסקאות שנעשו, וככל שיתברר כי אלו גופים העוסקים במזון, הרי ששירות המזון מחויב לשקול את הצורך להותיר את צו ההגבלה על כנו.

אילוסטרציה