ערעור רמי לוי על עיצום כספי

רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה הגישה ערעור על החלטת הממונה על עיצומים כספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שבמסגרתה הוטל עליה עיצום כספי בסכום של 843,597 ש"ח בטענה להפרות הוראות חוק הגנת הצרכן.

לדברי הרשות, במהלך ביקורת במרכז הלוגיסטי של רמי לוי בחיפה, המיועד למכירה סיטונאית ללקוחות עסקיים ולעסקים פרטיים ומוסדיים, הצליחו פקחי הרשות לרכוש מוצרים לאחר שהזדהו אצל הקופאית כלקוחות פרטיים. מכאן, לדברי הרשות, הסיקה כי רמי לוי פתחה את שעריה לצרכן, אשר הגדרתו בחוק היא: מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי.

לטענת הרשות, רמי לוי לא הציגה מחיר על גבי כל המוצרים במרלו"ג המשתייכים לשש קטגוריות; נקבה על גבי שילוט מחיר שאינו כולל מע"מ לגבי תשעה פריטים משש קטגוריות; ולא גילתה לצרכן מידע לגבי מוצרי מזון בפיקוח, ובפרט מלח. כמו כן רמי לוי ציינה על גבי שילוט מחיר בהליך לא חוקי לגבי מספר פריטים משמונה קטגוריות.

לדברי רמי לוי, הרשות הגיעה מראש עם יעדים לביקורת התואמים לסופרמרקט ולא למרכז לוגיסטי המיועד למכירה סיטונאית לעסקים. בשל כך, ובאופן אבסורדי, בחנה רשימה כתובה מראש של נושאים, ובהם אם במקום מסמנים תוצרת חקלאית - תוצרת שאינה נמכרת כלל במרכזים לוגיסטיים למכירה סיטונאית - וכן הקצאת שטח מדף למוצרי מזון בפיקוח.

בערעורה טוענת רמי לוי, כי לא הפרה אף אחת מהוראות חוק הגנת הצרכן, שממילא אינן חלות עליה, ולכן אין ולא הייתה לרשות סמכות להטיל עליה את העיצום מכוחן. לדברי רמי לוי, ככל שהיה בכוונת הרשות להחיל לראשונה הוראות חוק אלו על מרכז לוגיסטי המיועד למכירה סיטונאית לעסקים ולא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, היה עליה לפנות למחוקק ולתקן את הוראות החוק בהליך סדור.

עוד ציינה, כי אותו ביקור יחיד של פקחי הרשות והביקורת אינו משמש ראיה שמרלו"ג רמי לוי לעסקים משמש כסופרמרקט למכירת מוצרים לצרכנים פרטיים או לשימוש אישי. לדבריה, אין בכך בסיס עובדתי מספיק להטלת העיצום הכספי, בוודאי לא בסכום המופרז וחסר הפרופורציה.

בערעור נאמר, כי טענת הרשות שלפיה רמי לוי פתחה במודע את מרלו"ג רמי לוי לעסקים לקהל הרחב אינה נכונה בלשון המעטה, וכי בפרסומי הרשת נכתב במפורש שהמכירה במקום תתאפשר רק ללקוחות עסקיים.

לדברי רמי לוי, החלטת הרשות להטיל עיצום כספי ללא מתן התראה, בהסתמך על ביקורת אחת מוטה ושגויה, בלי שהרשות הפעילה את שיקול הדעת המתחייב מאופיו המיוחד של המרלו"ג, היא החלטה שגויה מיסודה ודינה להתבטל.

אילוסטרציה