תקנות העקיבות

תעשיית המזון הגלובלית נמצאת בעיצומו של אחד השינויים הרגולטוריים המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים, עם כניסתו לתוקף של סעיף 204 בחוק בטיחות המזון המודרני (FSMA 204) של ה-FDA. המהלך, המכונה "כלל העקיבות למזון" (Food Traceability Rule), הציב סטנדרטים חדשים ומחמירים עבור יצרנים, מעבדים, אורזים ומחזיקי מזון, במטרה לאפשר זיהוי מהיר ומדויק של מקורות זיהום במקרה של הרעלות מזון או התפרצויות תחלואה.

על פי הפרסום של המכון לטכנולוגיית מזון (IFT), ארגון מוביל העוסק בקידום המדע מאחורי המזון, התקנות החדשות דורשות מהעוסקים בענף לנהל רישומים דיגיטליים מפורטים עבור רשימה מוגדרת של מזונות הנמצאים בסיכון גבוה (Food Traceability List - FTL). רשימה זו כוללת, בין היתר, גבינות רכות, ביצים, ירקות עליים, פירות מסוימים, דגים ופירות ים. הדרישה המרכזית היא היכולת לעקוב אחר "אירועי מעקב קריטיים" (Critical Tracking Events - CTEs) ולתעד "אלמנטים של נתונים מרכזיים" (Key Data Elements - KDEs) לאורך כל שרשרת האספקה.

האתגר המרכזי עליו מצביעים מומחי המכון לטכנולוגיית מזון הוא המעבר מניהול ידני או מבוזר לניהול נתונים דיגיטלי ואחוד. עד כה, חלקים נרחבים בשרשרת האספקה הסתמכו על ניירת פיזית או מערכות מבודדות שאינן מתקשרות זו עם זו ("Silos"). הרגולציה החדשה מחייבת יצירת "שפה משותפת" דיגיטלית שתאפשר העברת מידע חלק בין החוליות השונות - מהחווה ועד למזלג. חברות שלא נערכו לכך בזמן, מוצאות עצמן כעת במרוץ נגד השעון לסגירת פערים טכנולוגיים כדי להימנע מסנקציות ופגיעה במוניטין.

חשיבות המהלך חורגת מעבר לציות לחוק היבש. היכולת לאתר במהירות מוצר פגום ולבודד אותו מאפשרת לבצע החזרות מוצר (Recalls) כירורגיות וממוקדות, במקום הסרה גורפת של מוצרים מהמדפים הגורמת להפסדי עתק ולבזבוז מזון מיותר. בנוסף, השקיפות המוגברת בשרשרת האספקה תורמת לאמון הצרכנים ומאפשרת ניהול מלאי יעיל יותר. עבור התעשייה הישראלית המייצאת לארצות הברית, ההיערכות לתקנות אלו היא קריטית להמשך הפעילות המסחרית מול השוק האמריקאי.

לפרטים נוספים