הושק דור חדש של וולוו FH

על ההזמנה להשקה של וולוו בסלוניקי היה כתוב FH AERO, וכל בר דעת היה מבין מזה שההזמנה היא לאירוע שחוגג את הגרסה האווירודינמית של FH, סדרת המשאיות הגדולות ביותר של וולוו. אבל בשם הזה, מסתבר, הייתה קצת הטעיה. אמנם הוצגה גרסת AERO של המשאית, שעליה נדבר בהמשך, אבל החדשות העיקריות בדגם 2024 של המשאית היו דווקא בתחום הבטיחות, בדמותן של מערכות עזר חדשות רבות שמציבות את FH במקום גבוה מאוד בתחום הזה. והיו גם חידושים בתחום העיצוב, הנוחות ואפילו ההספק. גם אותם נסקור בהמשך.

הוצגה גם גרסה מחודשת של סדרת המשאיות הבינוניות של וולוו, FM, שעברו גם הן שיפורים בעיצוב ובמערכות הבטיחות, כולל גרסה חדשה בעלת כניסה נמוכה המיועדת בעיקר למשימות עירוניות, בעיקר פינוי אשפה.

בניגוד למקובל, ההשקה לא התקיימה בספרד - המדינה המועדפת זה שנים על יצרניות המשאיות לביצוע השקות, בעיקר בגלל מזג האוויר שם, שנוח יותר במרבית עונות השנה מאשר בצפון אירופה ומרכזה. ההשקה של FH התקיימה ביוון. בסלוניקי, ליתר דיוק.

קצת נוסטלגיה: העיר סלוניקי נבחרה על ידי וולוו משום שהיא מקום מושבה של נציגת וולוו ביוון, חברת סרקאקיס. הוותיקים זוכרים אולי את מרכבי האוטובוסים שלה, על שלדת ליילנד טייגר, שכיכבו בארץ בשנות השישים של המאה הקודמת.

מערכות מופלאות

הסקירה הזו תתמקד באופן טבעי ב-FH, שהייתה הכוכב הראשי של ההשקה. המערכת הראשונה שבה נדון היא גם המערכת הראשונה שרואים כשמתקרבים למשאית, דהיינו מערכת המצלמות שמחליפות את מראות הצד הגדולות והמגושמות.

וולוו אינה יצרנית המשאיות הראשונה שמוותרת על מראות הצד, אבל המערכת שלה מכילה שכלולים לעומת מערכות דומות אחרות שהכרנו עד כה. בגדול, מדובר בשתי מערכות מצלמות הממוקמות במיקום גבוה בשני צידי תא הנהג, ובשני מסכים מפוצלים, אחד בכל צד, הממוקמים לפני עמודי A. המיקום של המצלמות החיצוניות מונע את חסימת שדה הראייה שגרמו בעבר המראות החיצוניות, שומר על חלונות צד נקיים יותר וגם מפחית במידה רבה את רעשי הרוח.

למצלמות מספר מאפיינים מעניינים. הראשון הוא תפקוד זום, שמאפשר לנהג להגדיל ולהקטין את המרחק שהמצלמה מכסה ומונע את הצורך להזיז את הראש. תפקוד אחר הוא Panning, או הרחבת שדה הראייה. תפקוד זה פועל באופן אוטומטי כאשר המשאית פונה פנייה חדה, ומאפשר לנהג לראות טוב יותר את הנעשה בקרבת המשאית במהלך הפנייה. תפקוד זה פועל גם בנסיעה לאחור כדי להקל על הנהג את התמרון.

תפקוד אחר של המצלמות הוא קווי ייחוס שאפשר להוסיף לתמונה, שמסייעים לנהג לתמרן את המשאית. הקו הראשון מציין את קצה הגרור (וניתן להתאמה בעת החלפת גרור), ושני האחרים נמצאים במרחקים של 25 ו-50 מטר מאחורי קצה המשאית. המאפיין המעניין האחרון הוא מצב לילה, שמוסיף תמונת אינפרה-אדום לשיפור הראות בלילה או במקומות חשוכים. אפשר להפעיל את התפקוד גם מהמיטה הנמצאת בחלק האחורי של תא הנהג כדי שהנהג יוכל לראות מה קורה סביב המשאית בשעות השינה.

וולוו השאירה מראה אחת - זו המראה שמראה את חזית הרכב כדי לגלות הולכי רגל או מכשולים אחרים סמוך לחזית הרכב. לדבר אנשי וולוו, שימוש במצלמה במקום זה גורם לסנוור בשעות הלילה בגלל הפנסים הראשיים של הרכב.

מערכת אחרת שזכתה לשדרוג ממשי בדור החדש של FH היא מערכת I-SEE, שמשתלבת עם מערכת בקרת השיוט והופכת את הנהיגה במשאית למשהו קל להפליא. מעבר לשמירה על המהירות והמרחק מהרכב שמלפנים והיכולת להתאים את המהירות לטופוגרפיה על ידי לימוד המסלול - דברים שקיימים בוולוו כבר שנים, המערכת מצוידת במפות טופוגרפיות ומתאימה את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך גם בדרכים שהמשאית טרם נסעה בהן. היא מאיצה את המשאית כשהיא מתקרבת לעלייה, שומרת על הילוך גבוה יותר זמן ומעבירה את המשאית למצב גלגול חופשי כשהמשאית נוסעת במורד.

המערכת גם מתאימה את עצמה לנסיעות בעיקולים, ואפילו למעגלי תנועה. הדבר מאפשר לנהג להשתמש בה בחלקים רבים יותר של הנסיעה. המערכת מזהה גם תמרורי מהירות ומתאימה את מהירות הנסיעה. הדבר נועד לא רק להקל על הנהג אלא גם כדי לחסוך דלק.

למעשה, המערכת חוסכת לנהג כל כך הרבה עבודה, שהוא עלול להירדם מרוב שעמום. אבל גם לזה יש לוולוו פתרון. אם המשאית מזהה שהנהג הוריד את ידיו מההגה, היא נותנת לו התראה ראשונה אחרי 15 שניות, התראה חזקה יותר אחרי 30 שניות, ואם גם אחרי 45 שניות הוא לא מחזיר את ידיו להגה, היא מפעילה את מהבהבי החירום ומביאה את המשאית לאט למצב של עצירה מוחלטת בנתיב שלה.

מנוע בעירה פנימית חדש

מבחינת מערכות ההנעה, וולוו, כמו כל היצרניות, מחויבת למצוא פתרונות חלופיים למנוע הבעירה הפנימית. אבל כמו מרבית יצרני הרכב בעולם, וולוו לא מחויבת לפתרון של חשמול מלא באמצעות סוללות. היא מציעה אמנם גרסאות חשמליות של המשאיות שלה, שבשתיים מהן נהגתי לאחרונה בארץ, אבל הולכת גם על פיתוח של משאיות שבהן החשמל מופק מתאי דלק. היא גם לא מוותרת על מנוע הבעירה הפנימית, ומדברת על המשך שימוש בשלושת סוגי ההנעה האלו.

כדי להמחיש זאת יצוין, כי לצד הדגם החשמלי שנכח בהשקה הציגה וולוו מנוע בעירה פנימית חדש, D17, בשלוש רמות הספק: 600 כ"ס, 700 כ"ס ו-780 כ"ס - המנוע החזק ביותר של וולוו עד היום. המומנט המרבי של המנוע החזק ביותר הוא 3,800 נ"מ, והוא זמין בין 1,000 ל-1,200 סל"ד. בגרסאות החלשות יותר המומנט המרבי כמובן נמוך יותר, אך זמין בטווח סל"ד הרבה יותר גדול. המנוע מכיל כמה שיפורים, כולל תכנון חדש של הבוכנות, המשפר את הבעירה ואת תצרוכת הדלק, מגדש טורבו יחיד, המעניק תגובה משופרת, וחיסכון במשקל של 70 ק"ג לעומת המנוע הקודם, שתורם הן לחיסכון בדלק והן לכושר ההובלה של המשאית.

גם הנהג לא יוצא מקופח בגרסה החדשה. תא הנהג עבר מקצה שיפורים, וכולל כעת מערכת שמע איכותית עם מגבר וסאב-וופר, שישה שקעי USB, אפשרות של חיפויי עור לגלגל ההגה וללוח המכשירים, שלא לדבר על מכונת הקפה שנשלפת ממקומה מתחת למיטה ותנור המיקרוגל הממוקם מעל לשמשה הקדמית.

גרסת AERO

ומה עם ה-AERO, אתם בוודאי שואלים? ובכן, כידוע, האיחוד האירופי ביטל את מגבלת האורך של המשאיות כדי לשפר את האווירודינמיות, ועקב כך להפחית את תצרוכת הדלק ופליטת המזהמים. זאת משום שהתנגדות האוויר תורמת לשליש בערך מתצרוכת הדלק של משאית שנוסעת נסיעות ארוכות.

השיפורים האווירודינמיים שוולוו ביצעה כלולים כולם בדגם FH AERO. הם כוללים כמובן את החלפת המראות במצלמות, אבל גם הארכה של חזית הרכב ב-25 ס"מ, לקבלת חזית משופעת, החלפת שתי המדרגות בחזית במדרגה אחת רחבה, החלקת החיפויים בפינות תא הנהג ומעבר לפנסים ראשיים LED. באותה הזדמנות, סמל "הברזל" של וולוו (העיגול עם החץ) עוצב מחדש והועתק למקום נמוך יותר, שמשאיר מקום לבעל המשאית להוסיף שילוט משלו בחזית הרכב.

כל השיפורים האלו חוסכים לדברי וולוו 5% בתצרוכת הדלק - נתון בעל משמעות רבה. העלות של כל חבילת AERO היא כ-5,000 אירו, ולדברי וולוו, משאית שנוסעת למרחקים ארוכים חוסכת את הסכום הזה תוך שנה-שנתיים הודות לתצרוכת הדלק המופחתת. השיפורים, למעט העיצוב החדש של החזית, כלולים הן ב-FH הרגילה והן ב-FM המחודשת.

הסדרה החדשה של וולוו ממחישה עובדה שלא כל כך מוכרת לציבור הרחב: המשאיות הכבדות נמצאות כבר שנים בחזית הטכנולוגיה המוטורית. מדובר הן בשיפורים שמיטיבים עם בעל המשאית ונועדו לחסוך דלק ולשפר את הבטיחות, הן בשיפורים מבחינת איכות הסביבה והן בשיפורים בנוחות הנהיגה לנהג, בין השאר כדי להפוך את המקצוע לאטרקטיבי יותר ולמשוך דור חדש של נהגים מקצועיים.