חדשות מקומיות

המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ביצעה פעילות אכיפה ממוקדת ובדיקה של יישום חוק הפיקדון על מכלי משקה. הפעילות, שנערכה בשיתוף אגף אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה והמדור להגנת הסביבה במשטרת ישראל, כללה ביקורות ברשתות השיווק כדי לקבל תמונת מצב בעניין יישום החוק והיערכות לקראת החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים בדצמבר 2021. בפעילות נבדקו פניות שהתקבלו במשרד להגנת הסביבה מכל רחבי הארץ, הנוגעות לקשיים שמערימות רשתות השיווק כדי לפטור את עצמן מקבלת מכלי המשקה וממתן תמורה לציבור בהתאם לחוק ולתקנות.

במסגרת הפעילות פשטה המשטרה הירוקה על 59 עסקים, וכבר החלה בהליכים מול מספר מחסנים של יבואנים ויצרנים של משקאות, שנמצא כי לא סימנו את מכלי המשקה ובכך הפרו את הוראות החוק. מספר בתי עסק שלא קיבלו בקבוקים ולא החזירו את דמי הפיקדון, או נמצאו אצלם מכלים שאינם מסומנים כחוק, קיבלו הודעות קנס במקום. מספר יבואני משקאות העובדים בפריסה ארצית, מפיצים מכלים שאינם מסומנים בסימון "חייב בפיקדון" עם סכום הפיקדון, כפי שנדרש על פי חוק.

ב-1 בדצמבר 2021 תיכנס לתוקפה הרחבת חוק הפיקדון גם למכלי משקה בנפח 1.5 ליטרים ומעלה. על בתי העסק יהיה למכור גם מכלי משקה אלו כאשר הם מסומנים בסימן חייב בפיקדון, לקבלם בחזרה מהציבור ולהחזיר פיקדון בגין מכלים מסומנים.

קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה אישרה תקציב של 11 מיליון שקלים לעידוד הסרה של גגות אסבסט צמנט והתקנת פנלים סולריים על הגגות בגמר ההסרה. נמצא כי החסמים להתקנת פנל סולרי במבנה שגגו מאסבסט הם בעיקר ביורוקרטיים, וכי המודעות לכדאיות החשמל הסולרי נמוכה. לכן בכוונת המשרד להגנת הסביבה להעלות את המודעות ליתרונות האישיים, הלאומיים והגלובליים במעבר מאסבסט לפתרון סולרי (פוטו וולטאי).

כמו כן אישרה קרן הניקיון תקציב של מיליון שקלים להפעלת "קבלן בית" - קבלן המועסק על ידי המשרד ומבצע פינוי וניקוי של מפגעי אסבסט למעוטי יכולת ובמצבי חירום. מפגע אסבסט הוא מצב שבו קיים סיכון לחשיפה של הציבור לאבק המכיל סיבי אסבסט - שריפה של אסבסט-צמנט, קריסת מבנה המכיל חלקים מאסבסט ומקומות שיש בהם מצבור של פסולת אסבסט חשוף לאוויר. שירותי הקבלן כוללים פעולות מיידיות באתר המפגע (תיחום, שילוט, התזת חומר מלכד למניעת פיזור סיבים), סילוק האסבסט וסילוק מפגע במצב חירום.

המשרד להגנת הסביבה מקדם בשנתיים האחרונות, עם אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי סורוקה, עיריית באר שבע, קרן מיראז' והמכון הישראלי לחדשנות, את DeserTech - מרכז חדשנות בין-לאומי לשינוי אקלים בסביבה מדברית. המרכז הוא חלק מרובע החדשנות בבאר שבע, שמקודם על ידי משרד ראש הממשלה ועיריית באר שבע לחיזוק העיר ויזמות בנגב. המדבור הוא איום עולמי, המערער את הביטחון התזונתי וזמינות מקורות מים למיליוני אנשים ואף עלול להביא לעקירה ולהגירה בקנה מידה עולמי.

מרכז DeserTech מקדם את החדשנות הישראלית כמחוללת שינוי במשבר האקלים העולמי. ההתמודדות המתמדת עם האקלים החם והיבש בבאר שבע ובאזור הנגב מאפשרת "מעבדה חיה" לבחינה ופיתוח של פתרונות חדשניים בתחום טכנולוגיות מדבר המאפשרות חוסן וחיים בני-קיימה באקלים צחיח וצחיח למחצה.

דזרטק יעסוק במגוון תחומים, בהם פיתוח וקידום של טכנולוגיות מדבר, אקלים ובריאות, הכשרות ומרכז לשיתוף פעולה בינלאומי. הוא יאפשר לפתח פתרונות מותאמים לאתגרים שעימם מתמודדים אזורים הסובלים מתופעות מדבור. המרכז ישמש נקודת מפגש לטכנולוגיות, מחקר ומדיניות בנושא מדבר ושינוי אקלים, וצפוי לתת מענה למגוון רחב של שלבים בשרשרת הערך - מחקר, פיתוח, הכשרה, ניסוי, ייצור, שיווק ויצוא. המרכז ישרת ברמה המקומית את העיר באר שבע והקהילה, ברמה הלאומית את מקבלי ההחלטות ורשויות מקומיות וברמה הבין-לאומית חוקרים, מדינות וארגונים בין-לאומיים.

המשרד להגנת הסביבה פרסם ברשומות את תנאי התמיכה שבכוונתו להעמיד לבעלי מבני ציבור שנמצא בהם אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי, על פי נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור. פרסום תנאי התמיכה מתאפשר לאחר שקרן הניקיון אישרה הקצאה של 50 מיליון שקל למטרה זו.

אסבסט פריך הותז בעבר כחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. נמצא שהוא חומר מסרטן ומסוכן, ולכן משנת 1984 נאסר השימוש בו במבנים. כדי לאתר מבנים שהותז בהם אסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, כי חובה לבצע סקרים לאיתור האסבסט הפריך במבני הציבור, ואם נמצא החומר המסוכן, יש להסירו בתוך עשור מכניסת החוק לתוקף, כלומר עד 4 באוגוסט 2021.

בישראל יש כיום עשרות אלפי מבני ציבור בבעלות רשויות מקומיות, עמותות, חברות פרטיות ועוד אשר לא בוצעו בהם סקרים לאיתור אסבסט פריך כנדרש על פי חוק. החוק מגדיר מקום ציבורי כמקום המיועד לשימוש הציבור ואינו מיועד למגורים. בכלל זה מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה, פארק ציבורי ועוד.

המשרד להגנת הסביבה יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז באמצעות סקר ולפי תנאים שנקבעו. הפעילות תכלול הכנת תוכנית מקצועית לביצוע ההסרה, ביצוע ההסרה לפי התוכנית, ביצוע דיגומים סביבתיים נלווים, פיקוח על העבודות ושינוע והטמנה של פסולת האסבסט.

דו"ח "עלויות חיצוניות של תחבורה כבישית בישראל - מזהמי אוויר וגזי חממה" מציג אומדן כלכלי של העלות החיצונית המשקית הכוללת והעלות החיצונית לק"מ נסיעה של כלי רכב מסוגים שונים, כתוצאה מפליטה של מזהמי אוויר וגזי חממה. פליטות אלו מתרחשות הן ישירות מכלי הרכב בזמן הנסיעה הן באופן עקיף לאורך שרשרת ייצור הדלק במקטע בין הבאר לתא הדלק (WTT = Well-to-Tank).

מהדו"ח עולה, כי הנסועה בכבישי ישראל משיתה על המשק נזק כספי הנאמד ב-7.2 מיליארד שקלים בשנה בגלל פליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה מכלי רכב המונעים בבנזין ובסולר. עלות הפליטות הישירות של מזהמי אוויר וגזי חממה בזמן נסועה בכביש נאמדת ב-6.2 מיליארד שקלים בשנה. עלות הפליטות העקיפות לאורך שרשרת ייצור הדלק המשמש לתחבורה נאמדת במיליארד שקלים בשנה. בחישוב זה הובאו בחשבון מזהמי האוויר וגזי החממה הנפלטים מייצור דלק לתחבורה בישראל וגזי חממה הנפלטים מייצור דלק המיובא לישראל והמשמש לתחבורה.

בעקבות הממצאים, הדו"ח כולל המלצות מדיניות אשר יישומן יצמצם את הנטל הכלכלי של השימוש בתחבורה כבישית בישראל.

בעקבות השלכת פסולת לא חוקית בשטחים פתוחים בעין מאהל שבצפון, המשטרה הירוקה פשטה על שלושה אתרים פירטיים. הפשיטה אירעה לאחר פעילות סמויה של המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שבמהלכה נאספו ממצאים על השלכה פירטית של פסולת.

פעילות האכיפה נעשתה בשיתוף גורמי הפיקוח של מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, מדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. על פי החשד הושלכה פסולת מגוונת, הכוללת פסולת גושית, פסולת בניין, פסולת תעשייתית ופסדים, בשלושה אתרים פירטיים. הכוחות עיכבו לחקירה שני חשודים. כן נתפסו ארבע משאיות ושופל שאיתם תועדו החשודים מבצעים את העבירות הסביבתיות.

לאחרונה נחתם תיקון לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976, שנועד לאסור מתן היתרים לסחר בפרוות חיית בר. חוק הגנת חיית הבר מסדיר באמצעות היתרים את הסחר, ההעברה וההחזקה של חיות בר וכל חלק מהן. הסחר בפרוות מותר אך ורק בהיתר שניתן על ידי רשות הטבע והגנים. החוק והתקנות יתוקנו כדי לחזק את ההגנה על חיות הבר בראייה גלובלית.

טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור באוקטובר 2020 וזכתה לתמיכה רחבה של הציבור. התקנות יגבילו את סמכותו של מינהל רשות הטבע והגנים לתת היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה, אלא אם כן הפרווה או המוצר משמשים לצורכי דת, למסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה, למטרות פיקוח ואכיפה או לצורך יבוא או יצוא של פריט אישי שהועבר בירושה למבקש ההיתר.

במשרד להגנת הסביבה התקבלו מאות פניות מתושבים מרחבי הארץ לגבי הטרמיט הפורמוסני. הופעתו בישראל התגלתה לראשונה למשרד ולעיריית פתח תקווה לפני כשנה באזור מזרח העיר. לאחרונה, בעקבות מעוף הכלולות של הטרמיט ודיווחים של הציבור, אותרו מקרי טרמיטים נוספים וזוהו אזורים חדשים נגועים ביישובים הסמוכים לפתח תקווה. דגימות שנאספו מהיישובים גבעת השלושה, נחלים ונופך זוהו במעבדה האנטומולוגית של משרד הבריאות כטרמיט הפורמוסני.

טרמיט זה אינו מזיק לאדם, אך עלול לגרום נזק רב לרכוש ולפגוע בסביבה. על כן הכרחי לאתר את הקינים ולטפל בהם. לצורך השמדתם נחוץ טיפול ארוך טווח, כמקובל במדינות נגועות ברחבי העולם.

במקרה שהטרמיטים נכנסים למקום מגורים ולבתים, אפשר לרסס בתכשירים נגד חרקים מעופפים המאושרים לשימוש על ידי המשרד להגנת הסביבה. אם יש חשד לנזק ברהיטי עץ, במשקופים ובמוצרי עץ בתוך הבית, יש להזמין מדביר בעל רישיון מתקדם (מדביר במבנים ובשטח פתוח או מדביר באיוד). אין לפנות מוצרי עץ ממבנה נגוע ללא תיאום עם הרשות המקומית.