חדשות הידרו

אושן קלינאפ (Ocean Cleanup) הוא ארגון ללא מטרות רווח שמפתח טכנולוגיות לניקוי האוקיינוסים מפסולת הפלסטיק שלהם. ביולי 2021 הוא שב אל "שטח הפסולת של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch - GPGP) – שטח ענק באוקיינוס השקט שאומדן הגודל שלו נע בין 700,000 קמ"ר לעשרה מיליון קמ"ר, ושמתאפיין בריכוזי פסולת צפה גבוהים במיוחד. הארגון החל לבחון מערכת חדשה בשם System 002. אחרי שלושה חודשים של ניסויים במים, הצליחו באוקטובר 2021 להוכיח את יעילות הטכנולוגיה.

מערכת 002 היא מעין מכמורת ענקית באורך 800 מטר, שכל אחד מקצותיה מחובר לכלי שיט. כלי השיט נעים באותו כיוון במהירות של 0.75 מטר בשנייה וגוררים אחריהם את הרשת שיוצרות צורת U. הרשת נעה באיטיות במים ולתוכה נאספות כמויות גדולות של פסולת פלסטיק.

תנועת הגלים באוקיינוס מזיזה את פסולת הפלסטיק ויוצרת ריכוזי פסולת במים שניתן לחזות את מיקומם. חברת ocean cleanup נעזרת במודלים ממוחשבים לשם איתור ריכוזי הפסולת האלה ואיסופם. כאשר הרשת מתמלאת בפסולת היא מוחזרת לכלי השיט ומרוקנת על סיפונו, ואז נשלחת למים שוב להמשך האיסוף. פסולת הפלסטיק עוברת מחזור בכוונה להשיב אותה לתעשייה כחומר גלם שוב. 

חברת טייד, ובשמה המלאTide Ocean Material , פועלת למען ניקיון פסולת הפלסטיק שהולכת וחונקת את האוקיינוסים בעולם. המודל העסקי של טייד הוא איסוף הפלסטיק מהאוקיינוס, עיבודו והפיכתו לחומר גלם בשירות ענפי התעשייה השונים. טייד, היושבת בבאזל שבשוויץ, היא חברת בת של יצרנית השעונים ברלובה (Braloba). לא במקרה השימוש הראשון שנעשה עם פלסטיק שנאסף מהאוקיינוס היה בייצור רצועות לשעונים.

המעבר מפסולת אוקיינוס לחומר גלם שימושי אינו מיידי, אלא כרוך בתהליך עיבוד שקדם לו מחקר מדעי ממושך. המחקר נעשה בשיתוף האוניברסיטה למדעים של שוויץ ובמסגרתו נבחנו הנזקים שנגרמים לפלסטיק מחשיפה ממושכת לקרני UV, מי מלח וחול, ופותחה שיטה לתיקון השרשרת המולקולרית בצורה שתשמיש את הפלסטיק כחומר גלם. בעקבות הצלחת המחקר הוקמה ב-2019 Tide Ocean Material אשר מספקת לתעשייה פלסטיק בצורת חוטים, סיבים או גרגרים שמקורו בפסולת אוקיינוסים. על ההישג הזה הוענק לחברה פרס העיצוב והטכנולוגיה הגרמני Materialica ב-2019, ופרס הבינלאומי לעסקים בהונג-קונג 2020.

החברה מנהלת שרשרת אספקה משלה. רוב הפלסטיק מגיע מתאילנד ומחמישה איים באנדמן. החברה משלמת לדייגים במקומות אלה על הפלסטיק שהם אוספים ומוסרים לה.

תהליך העיבוד שהפלסטיק עובר הוא מכני לחלוטין, ללא תוספת כימיקלים או פלסטיק ממקור אחר. גרגרי הפלסטיק משמשים להזרקת פלסטיק, הסיבים משמשים בתעשיית הטקסטיל או שעוברים עיבוד נוסף כדי להתאים כחומר למדפסות תלת ממד.

בשנת הפעילות הראשונה שלה, Tide Ocean Material עיבדה יותר מ-15 מיליון בקבוקי פלסטיק שנדלו מהים, ואף על פי שמדובר, ובכן, בטיפה בים, השאיפה של החברה היא להגיע ל-80,000 טון פלסטיק מעובד בשנה, שהם 1% מסך הפלסטיק שנשפך לים מדי שנה.

צילום: tide ocean material

מקור: tide.earth

חברת אורביטל מרין פאוור (Orbital Marine Power Ltd) המפתחת את הטורבינה הצפה הגדולה בעולם להפקת אנרגיית גאות ושפל, השיקה בהצלחה את טורבינת O2 לחופי אורקני שבסקוטלנד. המתקן שאורכו 74 מטרים אמור לספק אנרגיה נקייה ב-15 השנים הבאות. טורבינה זו מסוג 2MW יכולה לספק את צריכת החשמל של כ-2000 משקי בית באנגליה.

איי אורקני נמצאים בקצה הצפון-מזרחי של סקוטלנד, היכן שהאוקיינוס האטלנטי והים הצפוני נפגשים, ואת הטורבינה מיקמו שם בשל הגלים רבי עוצמה שמאפיינים את המקום. הטורבינה מחוברת לרשת חשמל על החוף באמצעות כבל תת-ימי וכבר מספקת אנרגיה נקייה. הטורבינה אמורה בקרוב לספק חשמל להפעלת מתקן אלקטרוליזה להפקת מימן ירוק.

פיתוח הטורבינה נמשך 15 שנים והמימון הגיע מתרומות ומיוזמות ירוקות של ממשלת סקוטלנד ושל האיחוד האירופאי. חברת אורביטל שפיתחה את הטורבינה עובדת כעת על הפיכת הטכנולוגיה שלהם למסחרית.

מיליארדי אנשים בעולם סובלים ממחסור חמור במים. הפורום הכלכלי העולמי דירג את בעיית המים כאיום החמישי בחומרתו על האנושות. הגורם למחסור הוא ניהול כושל של אספקת המים. בין הפתרונות השונים שמוצעים לבעיה חמורה זו, יש להביא בחשבון גם את האפשרות של אגירת מים, פרקטיקה עתיקה שעודנה רלוונטית גם בימינו. אגירת מים אינה כרוכה בשימוש באנרגיה. היא יכולה להיות פשוטה מאוד, כמו הנחת גיגית בחצר, או מורכבת ומבוססת על מערך מורכב של משאבות, מכלים ומערכות טיהור. מים אגורים בלתי מטוהרים יכולים לשמש לצרכים שונים כמו רחצה, הדחת אסלה ושטיפת כלים, ואם הם עוברים טיהור הן יכולים לשמש גם כמי שתייה.

באזורים עירוניים הגשם יורד על גגות, אספלט ומשטחים אטומים אחרים, ולכן קיימת סכנת הצפה ושיטפונות. נקודה זו רק הופכת את האפשרות של אגירת מים לרלוונטית עוד יותר, כחלק מהפתרון לבעיית ההצפה.

במקסיקו, למשל, כבר הותקנו 20,399מערכות לאגירת מי גשמים, במדינת קרלה שבדרום הודו, הממשלה התקינה 87,000 בורות אגירה. בסינגפור הותקנה מערכת לאגירת מי גשמים על גג של בניין גבוה והמים שנאגרים מוזרמים לדירות בבניין כמים שאינם מיועדים לשתייה.

סאומיה ג'יין, מחברת ויניל טיובז (Vinyl Tubes Private Limited), יצרנית צינורות uPVC, מפרסם במגזין הדיגיטלי Water Online טיפים אחדים להתקנה של מערכות לאגירת מים.

מערכות לאגירת מים צריכות לכלול חמישה מרכיבים עיקריים:

משטח קליטה: ככל שהמשטח יהיה גדול יותר כך תגדל כמות המים שאפשר לאגור.

צינורות שיתעלו את המים למיכל: בשל חומצתיות המים מוטב להימנע מצינורות העשויים ממתכת כבדה כמו פלדה או ברזל או עופרת. החומר הבטוח ביותר לשימוש במקרה זה הוא uPVC. צינורות uPVC לא משאירים חומרים רעילים במים, אין סכנת דליפה בגלל קורוזיה לאורך שנים, פני השטח החלקים כמעט לגמרי שלהם מאפשרים זרימה מהירה של המים, והודות למשקלם הקל ניתן להתקינם בכל מקום.

מערכת מסננים ושסתום לקילוח ראשון שמסנן החוצה את הקילוח הראשון של הגשם: רמת הזיהום של הקילוח הראשון גבוהה יותר בגלל זיהומים על משטח הקליטה ובאוויר.

מכלי אחסון: בהתאם לתנאי המקום, ניתן למקם את המכלים מתחת לאדמה, בהגבהה או אחד על השני. מכלים אלה עשויים מחומר פולימרי, מברזל מגולוון או מבטון. במקרה שהמכלים מוצבים מעל האדמה, יש לנקוט אמצעים למניעת אצות.

מערכת צינורות שתתעל את המים לנקודות השימוש: צינורות אלה צריכים להיות מאותם חומרים של הצינורות התיעול למיכל.

מקור: www.wateronline.com

ביולי בשנה החולפת פקד את גרמניה ובלגיה אסון שיטפונות שגבה נזק עצום של חיי אדם ורכוש. ואולם בשיטפונות מסוג זה קיים גם פוטנציאל נזק נוסף בטווח הארוך. משקעים בקרקעית הנהר כוללים לעיתים קרובות פתוגנים ומזהמים שונים, כגון מתכות כבדות ותרכובות כימיות רעילות שאינן מתפרקות בקלות, שמקורם בזיהום תעשייתי שהוזרם לנהר לפני עשרות שנים. במקרה של שיטפון, הזרימה המהירה של המים מערבלת את שכבת המשקעים שבקרקעית הנהר. במקרה זה משתחררים המזהמים ממקום הקבע שלהם בקרקעית הנהר, ועלולים לזהם את הקרקע המוצפת שבסביבת הנהר, להרוס יבולים ולהרעיל חיות משק.

צוות מחקר בינלאומי בחסות אוניברסיטת גתה פרסם מאמר בנושא בכתב העת Hazardous Materials . המחקר מבוסס על מחקרים קודמים ובוחן אילו מזהמים אותרו במקרים של שיטפונות, אילו מערכות בדיקה פותחו עבור המזהמים השונים, וכיצד מגיבים סוגים שונים של משקעים לזרימה מוגברת של מי נהר.

מקור: אוניברסיטת גתה פרנקפורט

הארגון הבינלאומי ללא מטרות רווח,Oceanic Global , השיק את התקן הכחול (Blue Standard) - תקן חוצה תעשיות ראשון מסוגו, שמעודד תעשיות ועסקים להגן על כדור הארץ. לתעשייה האנושית השלכות הרסניות על כדור הארץ - פליטות, רעלים ופלסטיק - והמערכות האקולוגיות הימיות נושאות בנטל: 70% מכדור הארץ מכוסה על ידי האוקיינוס, המווסת את האקלים שלנו, סופג את הפחמן שלנו ומייצר יותר ממחצית החמצן שאנו נושמים. בעוד שישנם מספר סטנדרטים הבנויים על הרעיון של "להיות ירוק", ארגון Oceanic Global הוא הראשון מסוגו שבוחן את השפעות התעשייה על האוקיינוס, ומעודד עסקים לשמור ולהגן עליו. 

התקן הכחול פותח יחד עם המועצה המדעית של Oceanic Global, והכשיר מומחים ממערכות דירוג לבנייה ירוקה (WELL ו-LEED), כתגובה לאיום הממשמש ובא של שינוי האקלים ולביקוש הגובר לשקיפות בתעשייה. על פי מחקר שנערך בשנת 2021 על ידי דלויט, שסקר יותר מ-10,000 אנשים ביותר משש מדינות, 58% מהנשאלים רצו שארגונים יאמצו שיטות סביבתיות, ו-42% דיווחו כי שינו את הרגלי הצריכה שלהם בשל עמדתם לגבי הסביבה.

התקן הכחול כולל שתי הצעות ליבה: מערכת אימות קיימות שלושה כוכבים עבור פעולות עסקיות, וחותמות אריזה המאמתות מוצרי צריכה ללא פלסטיק. עד כה אימת התקן הכחול את הישגי הקיימות ב-26 מחוזות, ביניהם מזקקת בוליט בטנסי,House of Yes בניו יורק, מנדרין אוריינטל בבנגקוק, מגדל סיטי בהונג קונג, Habitas בטולום ו-19 הנכסים הבינלאומיים של אתר הנופש Sandals Resorts באיים הקריביים. כמו כן יצר התקן הכחול תוכניות מותאמות אישית עבור תעשיות הכוללות אירוח, מוזיקה, אירועים, שטחי משרדים, ספורט מקצועי, ומוצרי צריכה ארוזים. תוכניות אלה פועלות יחד כדי לקדם את המאמצים הסביבתיים בתחומן, וכדי לבסס אחריות אוניברסלית ומדדים מגובשים למנהיגות עסקית בת קיימא. התקן הכחול מציע חבילת שירותים הכוללת מדריכים חינוכיים בחינם, ביקורת וייעוץ צמוד, ומבצעי קנייה עם רשת של יותר מ-300 ספקים. מסגרת התקן הכחול ממונפת על ידי ממשלות בינלאומיות.

לאה ד'אוריול, מייסדת Oceanic Global: "עסקים בכל הגדלים מאמצים יותר ויותר פרקטיקות בנות קיימא. זיהינו הן את הצורך והן את הפוטנציאל ליצור אחריות אוניברסלית למאמצים אלה, ולאופן שבו הם מועברים לצרכנים. תקוותנו היא שבאמצעות העצמת התחייבויות מקיפות לקיימות ושינוי מערכות מתמשך, התקן הכחול יפעל ליצירת איזון חדש בין התעשיות לעולם הטבע המקיים אותן".

קסיה פאטל, מנהלת התוכנית: "בריאות האוקיינוס שלנו נמצאת בנקודת מפנה, כמו גם רווחתנו הקולקטיבית. התקן פועל לעידוד פעולה ממשית בכל הרמות. פיתחנו אותו כדי לעורר השראה באנשים ובקהילות היוצרים עסקים ותעשיות, על מנת שיפעלו בעקביות עבור כוכב הלכת הכחול שלנו, וימקסמו את ההשפעה החיובית שביכולתם ליצור".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג חתמה על שתי יוזמות בין-לאומיות לשמירה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם, והודיעה כי בכוונתה לפעול יחד עם רשות הטבע והגנים לקידום שמורת טבע חדשה בים העמוק שמול חופי פלמחים (המוכרת בשמה "הפרעת פלמחים"). מהלך זה צפוי להכפיל בארבע את שטחי הים המוגנים בישראל.

תמר זנדברג: "האמצעי האפקטיבי והחשוב ביותר לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי בעידן של משבר אקולוגי מחריף, הוא באמצעות שמורות טבע ואזורים מוגנים מפני פעילות אנושית פוגענית. ישראל היא המדינה האחרונה בדירוג מבין מדינות ה-OECD בהכרזה על שטחי ים מוגנים באזור הים העמוק".

העבודות להזנת חול בחוף הסלע בבת ים יצאו לדרך. העבודות מבוצעות בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להיתר הטלה לים שנתנה ועדה בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה ובביצוע של החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון.

הטלת החול בחוף הסלע ומדרום לו נועדה להרחיב את רצועת חוף הים באזור כדי להגן על המצוק החופי. ההזנה בחול, שמקורו סמוך לשובר הגלים של נמל אשדוד, נדרשת כפעולה מתקנת בעקבות תהליכי סחף חול (ארוזיה) ניכרים בחופי בת ים. אלה נובעים משילוב של סערות חורף בים והשפעת תשתיות ימיות מדרום לרצועת החוף. החול נבדק לתכולת מזהמים בטרם הוטל ונמצא נקי ומתאים למטרה זו.

הזנת חול בחופי הים היא פעולה מקובלת ונפוצה בעולם, שבה חול מוסף לקטעי חוף באמצעים טכנולוגיים. פעולה זו משמשת לשיקום חופים חוליים שנסחפו והוצרו, להרחבת חופים חוליים לצורכי פיתוח ולשימוש ציבורי ותיירותי ולשחזור או יצירה של רצועות חוף חוליות לרגלי מצוקים כשיטה להגנת בסיסם.

מקור החול הוא בחפירה ימית, לכן הוא רטוב ומכיל מינרלים ולעיתים אף חומר אורגני, שעשוי לבוא לידי ביטוי בגוון כהה יותר מזה שמאפיין חול ים יבש. להבדלי הצבע אין משמעות סביבתית או בריאותית.

הזנת החול מבוצעת באמצעות ספינת מחפר ייעודית ואמצעים נוספים אשר נראים היטב בקרבת החוף.