המחסור בשבבים ותעשיות הרכב והאלקטרוניקה

שנת 2022 התאפיינה במחסור עולמי בשבבים. המחסור נובע מביקוש גובר לשבבים במכוניות, במחשבים ניידים ובמכשירים אלקטרוניים אחרים. הסיבה העיקרית למחסור היא שאין מספיק מפעלים לייצור השבבים. המפעלים הקיימים פועלים במלוא התפוקה, ואין מספיק עובדים כדי לעמוד בביקוש.

המחסור בשבבים גרם בעיות לחברות רבות המשתמשות בשבבים במוצרים שלהן. לדוגמה, אפל נאלצה לדחות את הייצור של אייפון 12 החדש שלה במספר חודשים, וטסלה נאלצה להפסיק את הייצור של מכונית דגם 3 שלה. המחסור בשבבים צפוי להימשך ואף עלול להחמיר. מומחים אומרים שעשויות לחלוף שנתיים עד ששרשרת האספקה ​​תתאושש מהשפעות המגיפה.

מי שניסה להזמין רכב בשנה האחרונה, נתקל בוודאי בעוצמת התופעה: זמני המתנה של מספר חודשים עד יותר משנה לרכב חדש. הדבר הביא לעלייה ניכרת במחירים של מוצרי יד שנייה כגון רכבים. כך למשל סיפר עידן גולן, ספר מתל אביב, למערכת מגה מוטור: "רכשתי לא מזמן ג'יפ ג'ימיני חדש של סוזוקי, ואחרי קצת יותר מחצי שנה של המתנה קיבלתי אותו. אחרי כמה ימים על הכביש קיבלתי הצעה למכור אותו ב-15% יותר מהמחיר ששילמתי עליו."

בתעשיית הרכב, מגפת הקורונה גרמה לירידה ניכרת בביקוש, שהתחלפה בביקוש גדול במיוחד לאחר מכן. זאת לצד ביקוש גבוה למוצרי אלקטרוניקה אחרים, למשל מחשבים חדשים לעבודה מרחוק. גם בתעשיית המוליכים למחצה, שמשמשת את מוצרי האלקטרוניקה, היה ביקוש מוגבר. כך, מקצוות שונים של התעשייה, גבר הביקוש לשבבים ונוצר מחסור כרוני בשבבים.

מחסור בשבבים הוא כבר בעיה עולמית שמשפיעה על ייצורם של סוגים רבים של מכשירים אלקטרוניים. שבב הוא חתיכת סיליקון קטנה המכילה מעגלים המאפשרים לו לבצע פונקציה מסוימת. שבבים משמשים בכל דבר, החל בטלפונים ומחשבים וכלה במכוניות ומכשור רפואי. המחסור הנוכחי החל בתחילת 2020, כאשר מגפת COVID-19 שיבשה את שרשרת האספקה של שבבים. מפעלים רבים בסין, שבהם מייצרים רבים מהשבבים, נאלצו להיסגר עקב המגפה. הדבר הביא לירידה בייצור שבבים.

יצרניות השבבים לא מצליחות לעמוד בביקוש, ונראה שהמצב הזה יימשך עד 2023. הגברת הייצור היא התשובה הברורה, אבל הדבר לא פשוט. תעשיית המוליכים למחצה הגדילה את כושר הייצור שלה בכמעט 180% מאז שנת 2000, ולמרות זאת, הקיבולת כמעט מוצתה.

בניית מפעלים חדשים אורכת שנים רבות ומצריכה השקעה של מיליארדים רבים, והמצב לא השתפר בשנה האחרונה. המלחמה באוקראינה החמירה אותו. אוקראינה אחראית ל-25% עד 35% מההפקה של גז ניאון מטוהר, ורוסיה מספקת 35% מהפלדיום, יסודות חיוניים לייצור שבבים.

אחת ההשפעות המרכזיות של המלחמה היא כאמור על תעשיית הרכב. המחסור בשבבים הביא למחירים גבוהים יותר בתעשייה זו. יצרני רכב רבים מסתמכים על שבבים כדי לשלוט בפונקציות כאלה ואחרות בכלי הרכב שלהם. בלי השבבים האלה, אי אפשר לייצר מכוניות, ולפיכך החלה האטה בייצור בחברות רכב רבות. כמה יצרניות רכב ענקיות אף נאלצו לעצור את הייצור, כך למשל הודיעה טויוטה. יצרניות אחרות צמצמו אפשרויות.

ב-2021 הורכבו 1.7 מיליון כלי רכב פחות מאשר ב-2019. כמה יצרניות רכב הצליחו לשמור על רווחים באמצעות אסטרטגיות ייצור ומכירה שנועדו לייעל את הרווחים, אבל התעוררו גם בעיות הקשורות לכלי רכב עם רווחים נמוכים ויותר תנודות בביקוש לשבבים.

תעשיית הרכב הכי סובלת

כל התעשיות התומכות במוליכים למחצה, כגון מוצרי אלקטרוניקה וטכנולוגיות אלחוטיות, מתמודדות עם בעיה זו, אבל המצב עשוי להיות חריף יותר בתעשיית הרכב. יצרני רכב וספקים פועלים בדרך כלל באסטרטגיית ייצור מבוססת זמני ייצור. מכיוון ששחקנים רבים בתעשייה לא ציפו למחסור בשבבים ב-2020 וב-2021, היה להם מלאי מוגבל, והדבר שיבש את כל שרשרת האספקה.

כלי רכב הם מוצרים מורכבים ומותאמים אישית, ולפיכך קשה לחזות את הצרכים בביקוש. הוסיפו לזה את הצורך הגובר בשבבים במכוניות העתיד, ובשבבים מתוחכמים יותר, ככל שהחשמל, מערכות סיוע מתקדמות לנהג ותכונות קישוריות בין הרכבים נעשות פופולריות יותר.

בתגובה ללחצים המופעלים עליהן, חלק מיצרניות הרכב החלו להזמין יותר שבבים ממה שהן צריכות. אחרות חתמו על חוזים של "קח או שלם" שלפיהם החברות מתחייבות לרכוש יותר שבבים כדי להימנע ממחסור, אבל אם אינן צריכות הכול, עליהן לשלם עמלה אם הן אינן מממשות את אופציית הרכישה.

הסדר כזה עוזר לחברות להתאים את הביקוש לשבבים ליכולת הייצור שלהן. אבל פעולות אלה אינן מספיקות. בניית מלאי, למשל, יכולה לעבוד בחברה אחת, אך מחמירה את המחסור הכולל. גם החלפת ספקים לא תעזור הרבה, כי הדבר עשוי להימקך שישה חודשים עד שנה. יצרניות השבבים צריכות לעבור תהליך הסמכה מורכב, בכלל זה עמידה בדרישות קניין רוחני ספציפיות.

אם לומר זאת בבוטות, תעשיית הרכב לא יכולה לצפות שההיצע יענה על הביקוש בזמן הקרוב. לכן היא צריכה לבנות בסיס לניהול אספקה ​​אסטרטגית לטווח ארוך. חלק מהחברות נוקטות צעדים בכיוון זה, למשל באמצעות הקמת חדרי מצב המוקדשים למצב החדש. הן פיתחו לוחות מחוונים שמייצרים ומשלבים אוטומטית נתונים ממגוון רחב של מקורות כדי לחשוף תובנות על שרשרת האספקה ועל התחייבויות של שחקנים בשוק המוליכים למחצה. המטרה היא לספק נתונים מדויקים כדי לתת מידע לצורך קבלת החלטות, כולל אילו טכנולוגיות לתעדף.

המחסור בשבבים גרם בעיות גם בתעשיית המשחקים. קונסולות חדשות רבות של משחקי וידאו מסתמכות על שבבים כדי לתפקד, והמחסור הביא לעיכובים בשחרור של קונסולות חדשות. המחסור בשבבים גרם גם למחסור במעבדי GPU, המשמשים למשחקים ולמטרות אחרות, למשל לתעשיית ההייטק ולמוצרים מבוססי בינה מלאכותית. הדבר הביא לעליית מחירים בעבור GPUs ולמחסור ביחידות זמינות.

המחסור גרם בעיות גם בתעשיות אחרות כגון מוצרי אלקטרוניקה ומחשוב, ובכלל יש לו השפעה גדולה על הכלכלה ברחבי העולם. עסקים רבים נאבקים לעמוד בביקוש, ומחירי השבבים זינקו. המחירים עלו ביותר מ-50% מאז השנה שעברה.

גורם נוסף שתורם למחסור בשבבים הוא מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, שגרמה להטלת מכס על שבבים מתוצרת סין, מה שייקר אותם וגרם שיבושים בשרשרת האספקה.

למעשה, הסיבה למחסור בשבבים היא שילוב של גורמים. למחסור תרמו גם עלייה בביקוש לשבבים כאשר עסקים החלו לעבוד מרחוק ולקנות יותר באופן מקוון, ואסונות טבע ששיבשו את שרשרת האספקה ​​של שבבים: שיטפונות בטייוואן, שריפות באוסטרליה והוריקנים בארצות הברית פגעו במפעלים ושיבשו את הייצור. כל אלה יחד תורמים למחסור העולמי בשבבים.

לסיכום, המחסור בשבבים צפוי להמשיך בשנת 2023. הדרך הטובה ביותר להימנע ממחסור היא יזום ותכנון. יצרני שבבים צריכים להגדיל את כושר הייצור שלהם ולעבוד עם הספקים שלהם כדי להבטיח אספקה ​​קבועה של שבבים. ממשלות גם צריכות לספק תמריצים לחברות להשקיע בייצור שבבים.