נפילת ענף על רכב: העירייה זוכתה בערעור

חברת הביטוח ליברה הגישה ערעור על פסק דין שניתן בבימ"ש השלום, הדוחה את תביעת השיבוב שהגישה נגד עיריית תל אביב בעקבות קריסת ענף עץ על רכב חונה שבוטח על ידה בפוליסת ביטוח מקיף.

ליברה טענה בתביעתה, כי הנזק לרכב אירע בשל רשלנותה של העירייה, המתבטאת בין היתר בחוסר תחזוקה שוטפת וראויה של העצים, ובכך שידעה או הייתה צריכה לדעת כי באזור חניית הרכב הייתה קיימת סכנה של נפילת עצים, אך לא הזהירה את בעלי כלי הרכב שחנו שם.

לדברי ליברה, עץ הוא בבחינת "דבר מסוכן" כמשמעותו בפקודת הנזיקין, באופן שמעביר אל כתפי העירייה את הנטל להראות כי לא התרשלה בנסיבות העניין.

העירייה לא חלקה במסגרת כתב הגנתה על קיומה של חובת זהירות מושגית, ואולם טענה כי הנטל להוכיח כי היא לא התרשלה לא עבר אליה, מאחר שעל פי הפסיקה, עץ או חלק ממנו אינו בבחינת "דבר מסוכן" לפי פקודת הנזיקין.

לדברי העירייה, ליברה לא עמדה בנטל להראות כי היא התרשלה, שכן לא הראתה את הסכנה הטמונה בענף שנפל ואת סדרי התחזוקה הנוהגים על ידה, ולא הראתה שסידורי תחזוקה אלה לא היו מספקים בנסיבות.

בפסק הדין נקבע, כי ליברה לא הציגה ראיה להתרשלותה של העירייה בטיפול בעץ הנדון באופן שהביא לקריסת הענף על הרכב המבוטח. לדברי השופט דן סעדון, במקרה הנדון לא הוכח מה סוג העץ, מאיזו סיבה קרס הענף, מה היה מצב העץ בטרם הקריסה ואם בבדיקה ויזואלית הייתה העירייה יכולה לעמוד על החולי של העץ או מי מענפיו באופן שעלול להוביל לקריסה. השופט דחה את תביעתה של ליברה וחייבה בהוצאות העירייה בסך 2,900 ש"ח.

ואולם ליברה לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה שקיימים מספר פסקי דין סותרים באותה סוגייה בדיוק, ובנסיבות חופפות בחלק הארי. בהן טענותיה של העירייה זהות באופן מלא כמעט, בכלל זה ראיותיה החוזרות על עצמן, וממילא תמיד דלות ואינן בעלות משקל.

לדברי ליברה, מרבית הפסיקה נוטה לטובת הניזוקים בשל כשלים ראייתיים מטעם העירייה, ופסקי דין רבים אף העירו לעירייה בדבר התנהלותה, בהגנותיה החוזרות ללא הועיל או למידת לקח.

במקרה הנדון סבורה ליברה, כי בית המשפט טעה בניתוח הראיות ובמשקל שנתן להן, וכן במסקנה המשפטית שהסיק על נימוקיה: הותרת הנטל להוכחת היעדר רשלנות מצד העירייה על הניזוק, וכן הוכחת דברים שאין ביכולתו להוכיחם, כגון הוכחת סוג העץ, הסיבה לקריסת הענף מן העץ ומצב העץ בטרם קרס.

ליברה סבורה, כי אי אפשר להשלים עם מצב שבו יש ניזוק על לא עוול בכפו, ויש גורם האחראי על האמצעי שבו נגרם הנזק לניזוק והגורם יוצא ללא פגע כאשר לא פעל ולו במידה מינימלית כדי להוכיח את היעדר אחריותו או להביא ראיות להיעדר אחריותו.

לדברי ליברה, יש לשלוח מסר תקיף לעירייה כי תפעל למניעת מקרים זהים בכל מאמץ סביר, ועל כן יש במקרה הנדון לקבל את ערעורה ולבטל את פסק הדין.

אילוסטרציה