מנוע מהפכני של סובארו

חברת הרכב סובארו (Subaru) ידועה כיצרנית שמרנית יחסית ברמה הטכנית. בשנות התשעים, שהיו עידן של ניסויים טכנולוגיים נועזים, הביטוי המובהק לכך מבית החברה היה מנוע בוקסר נדיר: מנוע בנזין עם שני מגדשי טורבו שפעלו לסירוגין (sequential twin-turbo), במערך שטרם נראה כמותו בתעשייה באותם ימים. מדובר באחד ממנועי ארבעת הצילינדרים היחידים בעולם שפעלו בטכנולוגיה זו, והיחיד מסוגו שהותקן במכונית סדרתית.

סובארו הציגה את המנוע בשנת 1993 עם הגעת הדור השני של דגם לגאסי (Legacy). המטרה הייתה ברורה: להפיק עוצמה מרשימה ממנוע 2.0 ליטר בלי להיגרר למיסוי גבוה, ולספק ביצועים טובים יותר מהטורבו היחיד של דגמים כגון אימפרזה (Impreza WRX) כדי לעקוף את מגבלת הדחיפה של מגדש יחיד. מהנדסי סובארו תכננו מערכת שבה שני מגדשים זהים כמעט עובדים בזה אחר זה: הראשון מספק דחיפה בסל"ד נמוך, והשני נכנס לפעולה בסל"ד גבוה, במעבר מבוקר על ידי שסתומים ומחשב מנוע מתוחכם לאותו זמן.

המנוע הראשון סיפק 246 כוחות סוס. בהמשך הגיעו גרסאות עם 256 ו־276 כוחות סוס. כל זה היה תלוי במערך מורכב של צינורות, שסתומים, בוכנות ומערכות ואקום שנועדו לשלוט על תזמון הפעולה של כל מגדש. התוצאה: מערכת פורצת דרך אך גם מסובכת, רגישה וקשה לתחזוקה.

אחת מנקודות התורפה הבולטות הייתה "בקעת המוות" - ירידת מומנט חדה בין 4,000 ל־4,500 סל"ד בזמן המעבר בין המגדשים. כלי תקשורת מקצועיים תיעדו ירידה של 4.4PSI בלחץ הטורבו, והדבר השפיע על תחושת התאוצה ונחשב לבעיה תכנונית מובנית.

אף על פי כן המערכת זכתה להצלחה מסוימת ביפן ובאוסטרליה, בין היתר בזכות תקנות מיסוי שנועדו לעודד מנועים קטנים בנפח אך חזקים בביצועים. דגם לגאסי B4 נהפך לרכב מסוג סדאן ספורט הנמכרת ביותר ביפן ב־2003, אך המערכת מעולם לא שווקה רשמית בארצות הברית או באירופה שכן התכנון לא התאים למכוניות עם הגה שמאלי.

עם כניסת הדור הרביעי של לגאסי בשנת 2004 החליטה סובארו לוותר על המערך הסדרתי ולבחור מערכת פשוטה ויעילה יותר - מגדש טורבו יחיד עם גלילה כפולה (twin-scroll), שהציע תגובת מנוע טובה יותר בפחות מורכבות. המורשת של מערכת הטורבו הכפול נותרה מעניינת, אך עוררה רגשות מעורבים בקרב נהגים וחובבים: מצד אחד זו הייתה דוגמה לחדשנות יפנית טכנולוגית מרתקת; מצד שני, המורכבות הגבוהה וחוסר האמינות הביאו לכך שכמעט כל חובב ביצועים החליף אותה במערכת טורבו פשוטה יותר.

סובארו לא בחרה בתצורה מקבילה (parallel twin-turbo), שבה כל צד של מנוע הבוקסר היה מקבל מגדש טורבו משלו והייתה אולי הגיונית יותר למנועים אופקיים.

היום, כשמנועי טורבו מודרניים מציעים מומנט קבוע, תגובה מיידית ואמינות גבוהה יותר, קשה לדמיין ששיטה מורכבת כל כך תחזור לשוק. אך אין ספק שהטכנולוגיה הזו מייצגת עידן שבו יצרניות יפניות כגון סובארו לא חששו מסיכונים הנדסיים גם אם הם לא תמיד השתלמו לאורך זמן.

לפרטים נוספים