עצור־סע: טכנולוגיה שחוסכת דלק וזיהום
הרעיון העומד מאחורי מערכת ה"עצור־סע" (Start-Stop) פשוט אך מבריק: כאשר הרכב עומד ללא תנועה, למשל בהמתנה ברמזור אדום או בפקק תנועה, אין סיבה שהמנוע ימשיך לפעול ולשרוף דלק לחינם. טכנולוגיה זו, שנהפכה בשנים האחרונות לסטנדרט בכל רכב חדש כמעט בעקבות תקנות הזיהום המחמירות של האיחוד האירופי, מצליחה להפחית את פליטת הפחמן הדו־חמצני בשיעור של 3% עד 8% ולחסוך דלק בלי לפגוע בנוחות הנהג.
המערכת עובדת באמצעות רשת חיישנים חכמה המזהה מתי הרכב נמצא במצב נייח ומנתחת סדרה של גורמים תפעוליים לפני קבלת ההחלטה לכבות את המנוע. ברכבים בעלי תיבת הילוכים ידנית, המנוע כבה כאשר הנהג מעביר לניוטרל ומשחרר את המצמד, ונדלק מחדש מייד עם הלחיצה עליו. ברכבים עם תיבה אוטומטית, המערכת מגיבה בדרך כלל ללחיצה רצופה על דוושת הבלם: כל עוד הרגל על הבלם בעצירה מוחלטת, המנוע כבוי. ברגע השחרור, המנוע מתעורר לחיים.
למרות שהמנוע דומם, כל מערכות הנוחות והבטיחות ברכב - מהמזגן ועד הרדיו - ממשיכות לפעול כרגיל בזכות המצבר. כדי לעמוד בעומס של אלפי התנעות חוזרות, רכיבי המתנע (סטרטר) ברכבים אלו, כגון המסבים וגלגלי השיניים, מחוזקים מאוד ומתוכננים לחיים ארוכים במיוחד.
המוח שמאחורי הפעולה הוא בקר המנוע, המסתמך על נתונים בזמן אמת. חיישני מהירות גלגל, חיישן גל ארכובה וחיישן סוללה אלקטרוני (EBS) מנטרים את מצב הרכב ללא הפסקה. ה־EBS משדר נתונים קריטיים על מתח המצבר והטמפרטורה שלו. אם המתח נמוך מדי, המערכת תמנע את כיבוי המנוע כדי להבטיח התנעה בטוחה בהמשך. בקר המנוע מסנכרן את כל הנתונים האלו ומבצע פיצוי על נפילות מתח רגעיות בזמן ההתנעה כדי למנוע שיבושים במערכות האלקטרוניות הרגישות ברכב.
הדרישה האנרגטית הגבוהה של מערכות אלו חייבה מהפכה גם בתחום המצברים. מצברי עופרת־חומצה קונוונציונליים לא עומדים בעומס, ולכן הוחלפו במצברי EFB (למערכות בסיסיות) ובמצברי AGM מתקדמים. מצברי ה־AGM חיוניים בייחוד ברכבים הכוללים טכנולוגיית "רגנרציה" - מערכת המנצלת את אנרגיית הבלימה כדי לטעון את המצבר בחשמל. ברכבים מתקדמים אלו, האלטרנטור יכול להתנתק בזמן האצה כדי להפחית עומס מהמנוע ולאפשר את מלוא הכוח לגלגלים, ואילו המצבר הטעון מספק את כל צרכי החשמל. שילוב זה בין כיבוי מנוע בעצירה לבין ניהול אנרגיה חכם בנסיעה, הוא המפתח ליעילות המודרנית ולשמירה על איכות הסביבה.
