בית דין חדש לתעבורה

בתי הדין לתעבורה קורסים. לא סוד הוא שזמן ההמתנה למשפט, כולל בערעור על עבירות תעבורה קלות, נמשך זמן רב מאוד. כך לדוגמה, בסוף שנת 2023 דיווחה עמותת אור ירוק שקרוב ל-90,000 תיקים נמצאים ב'פקק' האין-סופי בבתי המשפט לתעבורה.

מנתוני בתי המשפט עולה, כי 164,342 תיקים נפתחו בבתי המשפט לתעבורה בשנת 2023, ורק 134,385 תיקי תעבורה נסגרו באותה שנה - פער של כ-30 אלף תיקים שנמצאים במלאי בתי המשפט.

בשפת המספרים, בסוף שנת 2022 היו כ-60 אלף תיקים מונחים לדיון בבתי המשפט לתעבורה (כלומר תיקים שהמתינו לטיפול או היו במהלכו). לא רק שבתי המשפט לתעבורה לא הצליחו להוריד את מספר התיקים העצום אלא שהתווספו כ-30 אלף תיקים.

לא קשה לנחש שגם כיום התמונה אינה שונה מהותית, כלומר יש להניח שמספר התיקים רק גדל, בהיעדר שינוי מהותי במספר השופטים ו/או בהליך השפיטה. עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק ציין, כי "הדרך לשחרור הפקק הגדול הזה הוא הוספת שופטי תנועה ויצירת מסלול מינהלי מהיר לעברייני תנועה כבדים."

במילים אחרות, מספר התיקים בבתי המשפט לתעבורה גדל ב-2023. כאשר בוחנים את שאר הפעילויות הנמצאות בבתי המשפט השלום מגלים, כי בתי המשפט לתעבורה מייצרים את המלאי הגדול ביותר של תיקים, והם בפער ניכר משאר פעילויות בית המשפט.

ביולי 2024 החליטה כנסת ישראל ליזום רפורמה מקיפה בתחום אכיפת דיני התעבורה. מליאת הכנסת אישרה בקריאות שנייה ושלישית הקמה של בית דין לתעבורה, שאמור להתחיל לפעול כ-15 חודשים לאחר אישור החקיקה. מדובר בחקיקה מהפכנית שמשנה סדרי בראשית הן בהגדרת מרבית העבירות והן בהפיכתן מעבירות פליליות לעבירות מינהליות, כך שבמרבית העבירות יתאפשר לטפל מהר, ללא רישום שמסווג כפלילי.

את הצעת חוק 'הפרות תעבורה מינהליות' קידם משרד המשפטים. העיקרון המנחה הוא שעבירות קנס מסוג 'ברירת משפט' בתחום התעבורה (דו"חות תעבורה), יתבררו מעתה כעניין מינהלי, בבית דין מינהלי שינוהל דיגיטלית, ויהיה ייעודי להפרות תעבורה. בין הדין המינהלי הזה יוקם במשרד המשפטים.

הרפורמה, שתיכנס לתוקף עם השלמתה, צפויה לשפר מאוד את השירות לאזרח ולתרום למאבק בתאונות הדרכים. במקום שבתי הדין לתעבורה יקדישו חלק ניכר מזמנם לערעורים בנושאי עבירות תעבורה קלות, הם יוכלו להתמקד בעבירות תעבורה חמורות. ההליך הדיגיטלי יפחית מאוד מהעומס ויעביר את תיקי התעבורה הקלים להליך מינהלי קצר.

במסגרת הרפורמה, 'הפרות תעבורה' יתבררו בהליך מינהלי לפני בית דין ייעודי שיוקם במשרד המשפטים. ככלל, ניהול הליכי הערר במודל החדש יהיה דיגיטלי וישפר מהותית את השירות לאזרח, החל בגישה מקוונת למידע על דוחות פתוחים, המשך בהצגת האפשרויות העומדות בפני מקבל הדו"ח וכלה בבירור הערר באופן מקוון, כל זאת ללא צורך בהתייצבות לדיון, בשירות עצמי, תוך צמצום ההוצאה הכספית הכרוכה בניהול הליך משפטי וללא הפסד של ימי עבודה לצורך נוכחות בדיונים. לצורך שיפור הנגישות של הציבור למידע נקבע, כי משרד המשפטים יעמיד לרשות הציבור לפחות 6 עמדות שירות בפריסה מחוזית, שיאפשרו השתתפות בדיונים באמצעים טכנולוגיים.

במשרדי התחבורה והמשפטים סבורים, כי הרפורמה שבפתח תסייע לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה באמצעות העברת תיקי 'ברירת משפט', המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה. הם יועברו למסלול מינהלי יעיל. המשמעות היא, כאמור, שיתאפשר לשופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ולמצות איתם את הדין מהר וביעילות יחסית למצב כיום. זאת ועוד, הרפורמה צפויה לקצר מאוד את לוחות הזמנים לניהול ההליכים המשפטיים בתחום התעבורה, וכך לייעל את איכות האכיפה על ידי בירור הצדק ועשיית משפט סמוך למועד האירוע, ולא לאורך חודשים ואף שנים רבות לעיתים, כפי שקורה היום.

דוגמאות לעבירות תעבורה שיועברו למסלול המינהלי בבית הדין לתעבורה:

• שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית.
• נהיגה במהירות 40-26 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני עם שטח הפרדה, או נהיגה במהירות 30-21 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית.
• נהג ללא חגורת בטיחות.
• חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו.

שינוי שיטת הניקוד על עבירות תעבורה

בפתח הדיון בכנסת הקריאה נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי, מכתבים שביקש יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, הנוגעים להתחייבויות להקצות שישה תקנים לשופטים לבית משפט השלום לתעבורה, וכן התחייבות של משרד התחבורה לתקן את שיטת הניקוד על עבירות תנועה קלות, להפחית בחצי את הניקוד על עבירה אם בשנה לאחר שבוצעה לא בוצעה עבירה זהה ואף לשקול לבטל חלק מהניקוד על העבירות הקלות.

לאחר קבלת ההתחייבויות החליט היו"ר ביטן לעבור להצבעה על הצעת החוק. ההצעה אושרה לבסוף ברוב של שני תומכים: היו"ר ביטן וח"כ שלום דנינו. ח"כ עופר כסיף הצביע נגד כמה סעיפים בהצעה.

בהתאם לדרישת היו"ר ביטן, הממשלה התחייבה להוסיף שישה שופטי תעבורה כדי לייעל את הטיפול בעברייני התנועה הכבדים. במהלך הדיונים הצהירו באוצר, כי יקצו בשלהי 2024 ארבעה שופטים לבית המשפט לתעבורה, ובשנת 2025 יתווספו שני תקני שופטים.

נדבך אחר בעל משמעות ברפורמה קשור לשינוי שיטת הניקוד הנוכחית על עבירות תנועה. היו"ר ביטן דרש לבצע תיקונים ממשיים בשיטת הניקוד על עבירות תנועה, על רקע החשש שהגברת האכיפה תפגע בעיקר בנהגים נורמטיביים. בעקבות זאת התחייב משרד התחבורה כי נהגים שיבצעו עבירת תנועה ויקבלו ניקוד בגינה ולא יבצעו את אותה העבירה שנה לאחר מכן, יזכו להפחתה של חצי ממספר הנקודות.

חברי הוועדה, למודי ניסיון, העריכו שהשינויים המתבקשים בשיטת הניקוד לא ייושמו במועד שנקבע. לפיכך נקבע שההצעה לא תיכנס לתוקף עד שלא תותקן שיטת הניקוד בהתאם לדרישת הוועדה. עוד נקבע שתקנות ראשונות לשינוי שיטת הניקוד יובאו לוועדה בתוך שנה מיום התחילה. גם כאן המטרה היא לא להכביד על נהגים נורמטיביים, ומנגד, עבירות תעבורה קשות יזכו למענה הולם בבתי הדין לתעבורה.

עם חקיקת החוק נקבע שההצעה תיכנס לתוקף כ-15 חודשים מיום אישורה (כלומר לקראת סוף השנה הנוכחית), ותחול בהדרגה.

כניסת הרפורמה לתוקף

במדינת ישראל דברים זזים לאט מאוד. בחקיקה נקבע שהצעת החוק תיכנס לתוקף 15 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, אולם שר המשפטים יהיה רשאי לדחות את התחילה בשתי תקופות נוספות של עד חצי שנה כל אחת, באישור הוועדה, אם שוכנע שלא הושלמה ההיערכות ליישום.

בימים אלה יושבים מספר צוותים של מהנדסי פיתוח ששוקדים על הקמת המערכת החדשה. מדובר בהליך מורכב מאוד שקשור ליצירת מערכת דיגיטלית חדשה שתאפשר הליך שיפוט דיגיטלי מהיר. מעבר לכך, נדרש שיתוף פעולה בין משרד המשפטים, שאמון על פעולת צוותי המהנדסים, לבין בתי הדין לתעבורה, וכמובן הקשר ההכרחי עם משרד התחבורה.

כבר בחקיקה נקבע שהיישום ייכנס לתוקף בהדרגה. בחצי השנה הראשונה מכניסת החוק לתוקף תתבצע האכיפה המינהלית על עבירות תנועה קלות, שהקנס בגינן הוא 100 עד 500 שקלים, ולאחר חצי שנה תחל אכיפה מינהלית גם של עבירות חמורות יותר, שהקנס בגינן הוא 750 עד 1,500 שקלים.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד מסר, כי "הרפורמה צפויה להביא לשיפור ניכר בשירות לאזרח, לייעול מערכת המשפט ולחיזוק האכיפה בתחום התעבורה. בית הדין הדיגיטלי שיוקם יהיה מודל דיוני חדשני ומתקדם, אשר יאפשר לנהגים גישה מהירה ונוחה לצדק."

שר המשפטים, יריב לוין הוסיף, כי "הרפורמה בבתי המשפט לתעבורה תשפר מאוד את השירות לאזרח בתחום זה, תצמצם דיונים משפטיים ותתרום למאבק בתאונות הדרכים."

תגובה צוננת ממועצת המובילים

במועצת המובילים ספקנים לגבי החקיקה ומערכת השיפוט המינהלית שבפתח. ממועצת המובילים והמסיעים נמסר שהחוק החדש רק יחמיר את המצב הקיים. נכון שבתי המשפט לתעבורה עמוסים, אבל לדבריהם, צריך לבדוק למה נוצר העומס, ולא לפתור עוול על ידי יצירת עוול נוסף - באמצעות חקיקת חוק שיפגע בזכויות הציבור.

במועצת המובילים טוענים שהסיבה לעומס היא שיש רק 46 שופטי תעבורה וכמיליון ומאתיים אלף דוחות בשנה. כמו כן רמת השוטרים נמוכה, והם אינם עוברים הכשרה, בייחוד לא בענף התובלה. כך קורה שהיחידה לאכיפת רכב כבד רושמת דוחות בלי שעברה הכשרה, ועל כן רובם שגויים. במועצה מעריכים ש-80% משלמים את הדו"ח גם כאשר אינו מוצדק, כי הנהגים מתקשים להתמודד עם מערכת המשפט. כאשר מגיעים להליך משפטי, מגלים שגם שופטי התעבורה אינם מיומנים בענף ההובלה. אין באפשרותם לפתח מיומנות כי רוב התביעות מסתיימות בתשלום הקנס ובמחיקת הנקודות. הדבר מוכיח, לדברי מועצת המובילים, ששיטת הנקודות כלל לא מרתיעה את הנהגים.

מעבר לכך, המלצות והחלטות של ממשלות והכרעות של בגצ"ים שהיו עשויות לפתור את העומס בבתי המשפט, אינן מיושמות. לדוגמה, בשנת 1999 ובשנת 2007 הורה בג"ץ למדינה ולמשרד התחבורה לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה. בשנת 2005 הממשלה חייבה בטכוגרף דיגיטלי, בשנת 2003 הגישו קופראטיב הנמל החדש ומועצת המובילים בג"ץ על חניוני מנוחה, מפרצי עצירה והרחבת השוליים. המדינה הכריזה על כך כעל פרויקט לאומי. בשנת 2018 המליץ משרד העבודה להקים בית ספר למקצועות תחבורה. כל אלה ועוד לא יושמו עד היום.

על פי החוק החדש, מי שירצה לערער יצטרך להעניק ערבויות, לכן רק מי שיש לו כסף יוכל לערער. החוק יביא למצב של הסתמכות רק על דוחות השוטרים. במועצת המובילים מעריכים, כי בעקבות שינויי החקיקה המוצעים תהיה ירידה ממשית במספר הנהגים המקצועיים. למרות כל האמור לעיל, במועצת המובילים והמסיעים מדגישים שהם לא מחפשים הקלות. מי שעבריין צריך להישפט בחומרה, ואף להוריד אותו מהכביש.