טכנולוגיה ישנה מניעה את מהפכת הרכב החשמלי

עד אמצע שנות ה-2000 התייחסו רבים בתעשייה לרכבים חשמליים כאל כלי תחבורה נחותים למדי, משהו קצת יותר מעגלות גולף משודרגות. אך יותר ממיליון רכבים חשמליים מתקדמים שנמכרו בשנה החולפת בארצות הברית בלבד, נשענים על טכנולוגיות שהומצאו ברכבים חשמליים מוקדמים, ובראשם EV1 של ג'נרל מוטורס (General Motors), שהושק עוד בסוף שנות התשעים. מגמה טכנולוגית זו מלמדת, כי לא מעט רכבים מודרניים מבוססים על טכנולוגיות ופתרונות טכניים שהיו קיימים לפני עשורים, עוד בזמן שרכבים חשמליים נחשבו "לא רציניים."

במאה האחרונה עלתה וירדה ההתעניינות ברכב החשמלי. בתחילת הדרך נחשב הרכב החשמלי לטכנולוגיה מבטיחה, אך עם המצאת המתנע החשמלי למנועי בנזין, שהיה נוח בהרבה מהתנעה ידנית, פחתה האטרקטיביות של הרכבים החשמליים. שיאי מחירים בשוק הנפט בשנות ה-60 וה-70 והידוק הרגולציה על פליטות בשנות ה-90 חידשו זמנית את ההתעניינות, אך רכבים חשמליים נותרו מוצר שולי, יקר ובעל טווח נסיעה קצר.

למרות זאת המשיכה להתפתח מאחורי הקלעים טכנולוגיה חיונית: קפיצה בצפיפות האנרגיה של סוללות, שדרוגי תוכנה ומערכות מחשוב. כל אלה התגבשו לפלטפורמה שעליה מבוססים הרכבים החשמליים של ימינו. "רבים מהמרכיבים החיוניים ברכב חשמלי מודרני התפתחו בהדרגה. הם לא צצו פתאום", אומר סם פיוראני (Sam Fiorani), היסטוריון רכב וסגן נשיא ב-AutoForecast Solutions. "כיום אפשר לדמיין עתיד שבו רכב חשמלי יחליף סופית את רכב הבנזין."

לפי S&P Global Mobility, רכבים חשמליים היו 8% מהרישומים של רכבים חדשים בארצות הברית ב-2024 - זינוק ל-1.28 מיליון רכבים, יותר מכפול מהנתונים לפני שלוש שנים, אם כי רכב חשמלי עדיין מתמודד עם אתגרים כגון חוסר ודאות רגולטורי וחרדת טווח. לצד עלייה זו ניכרת פריחה דומה בשוק הרכבים ההיברידיים.

EV1 - הצהרת העצמאות של רכב חשמלי

אחד האבטיפוסים החשובים ביותר היה EV1 שהושק ב-1996 והוסר מהשוק לאחר חמש שנים בלבד. "בהרבה מובנים זאת הייתה הצהרת העצמאות של הרכב החשמלי", אמר קן סטיוארט (Ken Stewart), לשעבר מנהל מותג EV1. "הטכנולוגיות שפותחו שם כגון מערכות טעינה, מנועים במתח גבוה, משאבות חום, בלמים חשמליים, דבקים מבניים ומתכות קלות, נהפכו לסטנדרט בתעשייה."

ההתפתחות המרעישה ביותר הייתה בתחום הסוללות. בראשית הדרך שימשו סוללות עופרת-חומצה כסטנדרט, עם טווח נסיעה מוגבל. EV1 המקורי למשל נסע רק כ-120 קילומטרים בין טעינות. שדרוג לסוללת ניקל-הידריד ב-1999 הכפיל את הטווח ל-200 ק"מ. בתחילת העשור הקודם החלה התעשייה להשתמש בסוללות ליתיום-יון שהן כיום מקור האנרגיה ל-90% בערך מהרכבים החשמליים בארה"ב. גרסאות מתקדמות של הטכנולוגיה כוללות שילובים של ניקל, מנגן, קובלט, אלומיניום וברזל.

טכנולוגיות נוספות מן העבר

מעבר לסוללות, טכנולוגיות נוספות שפותחו בעשורים הקודמים נותרו רלוונטיות: בלימה רגנרטיבית, ששומרת אנרגיה בזמן הבלימה ומחזירה אותה לסוללה; משאבות חום, שמשפרות את היעילות האנרגטית בתנאי קור; ותהליכי "הקלה במשקל" - שימוש במתכות קלות, בפלדות מיוחדות ובאלומיניום להפחתת המשקל של כלי הרכב - תהליך חיוני בשל משקל הסוללות שעשוי להגיע לטונה ויותר.

רכבים חשמליים גם קידמו את התעשייה לפיתוח רכבים מוגדרי תוכנה (Software-Defined Vehicles). אינטגרציה של מערכות תוכנה ברכב מאפשרת אופטימיזציה של אנרגיה, עדכונים מרחוק, תכונות נהיגה אוטונומית והתאמה אישית של ביצועי הרכב.

"במקום להוסיף טכנולוגיה לרכב קיים, אנחנו יוצרים פלטפורמות תוכנה שמנהלות את הרכב מהבסיס", מסכם פיוראני. "הדבר מאפשר לבצע עדכונים מרחוק, משפר אמינות ופותח את הדלת לעידן חדש של תחבורה."

לפרטים נוספים

צילום: Wikipedia