בקשה לתביעה ייצוגית נגד אסם נסטלה

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד אסם נסטלה ישראל, אחת מקבוצות המזון הגדולות, בטענה להטעיה צרכנית. בבקשה נאמר, כי אחד ממותגיה המרכזיים של אסם הוא מותג הקטשופ הנמכר על ידה כיום בשלוש תצורות: קלסי, 56% פחות סוכר וחריף.

בבקשה מצוין, כי בשנת 2017 השיקה אסם מוצר חדש בסדרת הקטשופ, "50% פחות סוכר", וציינה על גבי האריזה כי תכולת המוצר היא 710 גרם וכי הוא מכיל 40 גרם פחות מהמוצר הרגיל, דהיינו מהקטשופ הקלסי שמשקלו 750 גרם. עוד ציינה אסם, כי הפחתת הסוכר מהקטשופ הקלסי הפחיתה את משקל המוצר, אך נפח המוצר נותר זהה.

בשנת 2021 השיקה מוצר נוסף בסדרת הקטשופ "56% פחות סוכר", וציינה על גבי האריזה כי תכולתו היא 690 גרם, הפחתה של 20 גרם לעומת גרסת ה־710 גרם, וכי אין שינוי בנפח המוצר למרות הפחתת הסוכר.

ואולם, נטען בבקשה, על אף הצהרותיה המטעות של אסם, נפח הקטשופ המופחת לא נותר זהה אלא פחת בהשוואה לנפח הקטשופ הקלסי. דהיינו, בשני המוצרים המופחתים, "56% פחות סוכר" ו־"56% פחות סוכר כשר לפסח", נמדדה ירידה ניכרת בנפח יחסית למוצר הקלסי. הירידה נעה בין עשרה מ"ל בערך ל־21 מ"ל, בניגוד למצגים שפרסמה אסם ולפיהם הנפח נשאר זהה על אף הפחתת הסוכר.

בבקשה נאמר, כי ממצאי בדיקה שנעשתה במעבדה מטעם מכון התקנים, שבחנה את משקלם ונפחם של מוצרי הקטשופ האמורים, מפריכים באופן ברור את הטענה של אסם שלפיה שינוי המשקל נבע ממשקלו הסגולי הגבוה של הסוכר בלבד, והדבר לא השפיע על נפח המוצר.

נוסף על כך ציינה אסם על גבי אריזת הקטשופ המופחת סוכר, כי הוא ללא תוספת ממתיקים, ואולם בעיון ברשימת הרכיבים מופיע "מיץ מרוכז מפרי המונק" - רכיב המשמש כממתיק.

לסיכום, נטען בבקשה, אסם יצרה מצג שלפיו מוצרי הקטשופ 50% פחות סוכר ו־56% פחות סוכר זהים בנפחם למוצר הקטשופ הקלסי, לפיכך הצרכנים סברו כי הם רוכשים אותה כמות מוצר רק בריא יותר. בפועל, כפי שהוכח בבדיקות מעבדה, נפח המוצרים המופחתים בסוכר היה קטן מנפח הקטשופ הקלסי.

כמו כן בעת השקת המוצר המופחת בסוכר, הדגישה אסם כי הוא יימכר באותו מחיר של המוצר הקלסי כדי להמחיש כי מדובר באלטרנטיבה שוות ערך.

בבקשה שהגישה הדס לבמור, תושבת ירושלים, נטען כי עקב התנהלותה של אסם רכשו צרכנים את מוצרי הקטשופ 50% פחות סוכר ו־56% פחות סוכר, בהסתמך על מצגיה של אסם שלפיהם הפחתת הסוכר אינה משפיעה על נפח המוצר או על מחירו, אלא שבפועל המוצרים נמכרו בנפח קטן יותר ולעיתים אף במחיר גבוה יותר מהקטשופ הקלסי, והצרכנים שילמו תמורה עודפת בעבור כמות מופחתת.

כך, נאמר בבקשה, אסם הפיקה רווח בלתי הוגן מפער זה, הן בשל הפחתת כמות המוצר בכל יחידה והן מאחר שהמשיכה לגבות מחיר זהה ואף גבוה יותר. בכך נגרם לצרכנים נזק כספי ישיר המתבטא בתשלום יתר, ונזק בלתי ממוני המתבטא בפגיעה באמון הציבור באסם ופגיעה בוודאות המסחרית, שניהם מרכיבים בסיסיים במערכת היחסים שבין עוסק לצרכן.

אילוסטרציה