הביקוש הגלובלי למנגו עולה ב-4.5% בשנה

יותר מ-150 מגדלים, חוקרים, מדריכים ונציגי ארגונים חקלאיים השתתפו בכנס 'ענף המנגו' השנתי שחתם את סדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות של מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים וקק"ל.

אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, התייחס בפתח הכנס למצב הענף: "השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על עונת המנגו, שהסתיימה ברובה כבר בחודש ספטמבר, הייתה מועטה יחסית לענפי פירות אחרים. בעונת 2023, לפני אירועי ה-7 באוקטובר, נקלטו בשווקים כ-8,500 טונות מנגו המיוצר בארץ. הגידול הצפוי ביבול המנגו עקב כניסת מטעים צעירים לניבה מלאה, יאתגר את שיווק מלוא הפרי בעונות הקרובות. הבשורה הטובה היא ששולחן מגדלי המנגו החל להיערך להגדלת היקפי היצוא כבר לפני מספר שנים, הן על ידי איתור ופתיחה של שווקים חדשים בעולם הן על ידי הגדלת היקף הסחר עם רוסיה ומדינות נוספות באירופה, שהן כיום היעד המרכזי ליצוא המנגו הישראלי. יעדי הענף הנוספים לשנים הקרובות יהיו העלאת היבול ואיכותו במטעים, הארכת עונת השיווק והתמודדות מערכתית בתחום הגנת הצומח עם ענפי פירות נוספים."

חגי שניר, מנהל שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בירך על השותפות עם מו"פ צפון והוסיף שחיבור זה בין חוקרים ומדריכים צריך להיות דוגמא לשאר המופי"ם ברחבי הפריפריה. בהמשך הציג שניר מידול כמותי של השפעות שינויי האקלים על תפוקת גידולים ברחבי הארץ והעלויות הכלכליות הנגזרות מכך, ממנו עולה כי החקלאות בישראל כבר מושפעת באופן שלילי משינויי האקלים, הצפויים להתגבר בשנים ובעשורים הקרובים. "על מדינת ישראל להיערך כבר עתה לשינויים הצפויים, הן מבחינת תמיכה בגידולים חיוניים לסל המזון הלאומי והן מבחינת מלאי הגרעינים למזון אדם ובעלי חיים נוכח המגמות המקומיות והעולמיות המסתמנות" אמר שניר והוסיף "מנגד, צפויה החקלאות הישראלית ליהנות מיתרון ביחס למתחרים כמו מדינות אירופה בשל זמינות גבוהה יותר של משאב המים ובזכות מחקר יישומי מתקדם יותר בנושא פיתוח פתרונות לאתגרים אקלימיים.

ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ צפון-מיגל, המוביל שמונה מחקרים יישומיים בענף המנגו, הציג בכנס סקירה מקיפה על אודות התקדמות הפרויקט להשבחת כנות חדשות, המשפיעות על מגוון תכונות שקובעות את ביצועי העץ, כגון עמידות לעקות סביבתיות ומחלות, עוצמת צימוח ומבנה העץ, מרכיבי יבול ואיכות הפרי, ופרויקט נוסף לפיתוח סמנים גנטיים ככלי תומך מחקרים בתחום ההשבחה והפוריות (איתור זנים מאביקים מצטיינים, קביעת יעילות ההאבקה מלאכותית ועוד). במסגרת זו פותחו בשנת 2023 סמנים גנטיים ל-20 הזנים והכנות הנפוצים בישראל, ונוצרה 'תעודת זהות גנטית' לכל אחד מהם.

ד"ר תמר אזולאי-שמר ממנהל המחקר החקלאי נווה יער הציגה מחקר שעשתה לבחינת השפעות הצינה (עקת קור קרינתית ללא קפיאה) במנגו, ובמסגרתו נבחנה אסטרטגיה ייחודית וחדשנית לטיפול בעקת צינה המבוססת על שפעול המנגנונים הטבעיים של הצמח באמצעות העלאת מוליכות הפיוניות בבוקר העוקב לליל הקור.

מטע מנגו. צילום: אלקנה בן ישר, מועצת הצמחים

רון אנטונובסקי, יועץ שיווק למועצת הצמחים מחברת נתיב יועצים, הציג בכנס סקירה מקיפה על שוק המנגו העולמי, שממנה עלה כי קנדה, שהחלה בשנתיים האחרונות לייבא מנגו מישראל בהיקפים קטנים, היא היעד בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להגדלת היצוא הישראלי. השוק הקנדי מצוי בצמיחה עקבית בעשור האחרון. בין השנים 2018 ל-2021 הגדילה קנדה את ערך יבוא המנגו ב-40%, מ-76,000 טונות בשנת 2022 (במונחים כספיים - כ-145 מיליון דולר). הצריכה הממוצעת של מנגו לנפש בקנדה היא מהגבוהות בעולם ונאמדת ב-2.1 ק"ג. לעומתה צריכה לנפש באיחוד האירופי היא פחות מק"ג אחד, והצריכה לנפש ברוסיה היא 0.3 ק"ג. שווקים פוטנציאליים נוספים הנבחנים כיעדי ייצוא הם דרום קוריאה, שבה קצב הגידול של יבוא המנגו כמעט הכפיל עצמו ב-5 השנים האחרונות, והשנה נאמד ב-24,000 טונות, וכן איחוד האמירויות, המייבאת 104,000 טונות מנגו בשנה ומשמשת שער כניסה ליבוא פירות לכל מדינות המפרץ ומדינות באפריקה.

היקף ייצור המנגו בעולם מוערך כיום ב-55 מיליון טונות בשנה, וצפוי לעלות עד שנת 2027 ל-65 מיליון טונות בשנה. זאת בו בזמן עם עליית הביקוש הגלובלי בשיעור צמיחה ממוצע של 4.5% בשנה.

משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, הציג בכנס סקירה על פעילות מועצת הצמחים בתחום הגנת הצומח לשמירה על גידולי מנגו, אבוקדו והדרים ממזיקים. יוסי אברהמי-שחר, סמנכ"ל חקלאות בקנט, סקר את השפעת שינויי האקלים על הביטוחים וגובה הפיצויים בענף המנגו. שי צעידי ממ"ר מנגו בשה"מ, הציג המלצות מקצועיות למגדלי המנגו לכבוד העונה הקרבה, ווופא דיאבאת-שחברי, מדריכת כלכלה בשה"מ, הציגה ניתוח מקיף על אודות הכדאיות הכלכלית בהקמת מטע מנגו חדש והחלפת זנים, בכלל זה שקלול הוצאות ורווחים בטווח של 20 שנה.

'כנס ענף המנגו' חתם את סדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות, ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, מועצת הצמחים וקק"ל, שהתקיימו השנה בבית גבריאל בעמק הירדן בגלל הלחימה בצפון. סדרת הכנסים, בארגון שלומי כפיר, מנהל פרויקטים במו"פ צפון, עסקה גם בטכנולוגיות להשקיה מדייקת, נשירים, הדרים ואבוקדו, והייתה גם התייחסות למצב ענף החקלאות עקב המלחמה.

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "לנוכח נזקי המלחמה על החקלאות הישראלית, מצאנו שחשוב כעת, יותר מתמיד, להמשיך להעביר את הידע המקצועי למגדלים בתחומים מחקר, שיווק, פיצויים ועוד, ולהפגיש ביניהם ובינם לבין החוקרים, המדריכים ומנהלי החברות, כדי לשמור על שיתוף הפעולה הייחודי בין כל השחקנים."

על פי נתוני מועצת הצמחים, יבול המנגו היה השנה יותר מ-60,000 טונות פרי (לעומת כ-55,000 טונות אשתקד), מתוכם יוצאו לאירופה כ-14,200 טונות. חודשי השיווק העיקריים הם יולי עד ספטמבר. הזנים המוקדמים של המנגו מבשילים כבר בחודשים מאי-יוני בערבה, והזנים המאוחרים ביותר מבשילים בנובמבר, בעיקר בבשור ובעוטף. בישראל מגדלים כיום 26,700 דונם מנגו, מתוכם כ-1,800 דונם צעירים. כ-73% מגידול המנגו בישראל מתרכז באזור סובב כנרת (19,500 דונם), כ-15% בעמק המעיינות (4,000 דונם), כ-7% באזור הבשור והעוטף (1,800 דונם) וכ-5% בערבה ובבקעה (1,400 דונם). זני המנגו הישראלים 'שלי' ו'עומר', תוצרי תוכנית ההשבחה שבוצעה במכון וולקני בשיתוף עם מו"פ צפון, זוכים לפופולריות רבה בקרב המגדלים והצרכנים, ויחד הם יותר ממחצית הפרי המשווק.

אלקנה בן ישר, יו''ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים צילום: מו''פ צפון

מימין: שי צעידי, חגי שניר, משה ברוקנטל, חיה רק יהלום, אלקנה בן ישר. צילום מו''פ צפון