בום בום ו...?
משאיות מעורבות בתאונות דרכים רבות עם נפגעים, בהיקף גדול בהרבה מחלקן היחסי במצבת כלי הרכב. הסיבות לכך רבות: גודלן, משקלן הגבוה (שמשפיע על חומרת התאונה), נסועה שנתית גבוהה ומאפייני עבודה. כל אלה תורמים לעלות ביטוח חובה גבוהה מאוד, שכן חברות הביטוח חייבות לכסות פגיעות גוף פוטנציאליות בהיקף כספי עצום.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אמנם מנסה להגדיר מה ייחשב "תאונת דרכים" ומה לא, אך ישנם מקרים רבים שנמצאים על הגבול הדק בין תאונת דרכים לבין תאונה שאינה כזאת. מי שמכריע הם השופטים, שנדרשים הן לבחינה לעומק של התרחיש שארע הן לספק פרשנות לחוק.
נקדים ונאמר שלא כל סוגי השימוש של נהגים במשאיות מכוסים בביטוח חובה, אבל מסגרת השימושים המזכים בפיצויים רחבה למדי. ראשית, נסיעה במשאית כמובן, פעולת חניה, כניסה לתא הנהג ויציאה ממנו. מכאן ואילך מתחילים העניינים להסתבך.
מגיע פיצוי, או לא?
טעינה או פריקה כשהרכב עומד הן הנושא המורכב הראשון. פגיעה עקב טעינה או פריקה של מטען כשהרכב עומד אינה מזכה בפיצויים. כך קובעת לשון החוק. אולם בית המשפט העליון צמצם חריג זה וקבע, כי כאשר הפגיעה נובעת משימוש ברכב, אין זה משנה אם השימוש נעשה במהלך נסיעה או בשעת טעינה או פריקה.
בית המשפט העליון, בכמה פסיקות, קבע שהנפגע זכאי לפיצויים גם כאשר פגיעתו ארעה עקב אחד מהאירועים האלה:
- ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב.
- כניסה לרכב או יציאה ממנו במהלך טעינה או פריקה.
- התהפכות רכב או הידרדרותו במהלך פריקה או טעינה עקב העברת מטען כבד אל צידו האחורי.
- התהפכות משאית עקב שינוי בנקודת מרכז הכובד שלה בשל פריקה או טעינה.
- ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען. החלקה ממכלית דלק, לאחר שהנהג עצר את המשאית לצורך בדיקה שפתחי מילוי הדלק נעולים, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק.
- נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.
- נפילה מגרור משאית, לאחר שהנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה כדי לסגור את דלתות האמבטיה של הגרור.
- התפוצצות או התלקחות של רכב עומד בעת פריקה או טעינה.
- פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוח המכני של הרכב.
- פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.
- טעינה או פריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.
- הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.
מנגד, נפסק שהנפגע אינו זכאי לפיצויים כאשר פגיעתו ארעה עקב אחד מאלה:
- ארגז נפל ממשאית עומדת במהלך טעינה או פריקה של ארגזים.
- נפילה או הינתקות של חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה.
- פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינתה.
- סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.
- קיפול בד ברזנט שכיסה מטען, לאחר הפריקה.
- פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.
- בדיקה של יציבות המטען וקשירתו.
הערות:
* פגיעה ממטען מכוסה רק כשהפריקה והטעינה מבוצעות לצרכים מסחריים ולא פרטיים.
* פגיעה עקב החלפת גלגל ברכב שלא על ידי בעל מקצוע מזכה בפיצויים. מספר שופטים פסקו שהחלפת הגלגל בתום הנסיעה אינה מזכה בפיצויים.
תאונות שנגרמו משימוש בכלי ייעודי
אם הכלי הייעודי ניצל את הכוח המכני של הרכב, השימוש בו מזכה בפיצויים. בית המשפט העליון קבע, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו כאשר הכוח המכני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.
לדוגמה, מערבל הזרים בטון ממשאית לגג שקרס, ופועלים שהיו על הגג נפצעו. העליון קבע שמדובר בתאונת דרכים, שהרי המערבל ניצל את הכוח המכני של המשאית. באותו אופן קבעו בתי המשפט, כי נפגעים ממיתקן קידוח ונפגעים מפיצוץ צינור של מדחס אוויר, זכאים לפיצויים כנפגעי תאונות דרכים.
פסיקה: דחסן אשפה וניצול הכוח המכני
מועצה מקומית העסיקה אדם במחלקת התברואה כאיש צוות משאית לפינוי אשפה. באחד הימים העלה אותו אדם מכל אשפה קטן למשאית. הוא רתם את המכל לשיניים של מיתקן ההרמה ונעל אותן כראוי. תוך שדעתו נתונה לתהליך דחיסת האשפה מתוך המכל אל ארגז המשאית, לא שם לב כי מיתקן הרמה נוסף החל לפעול. ידו נתפסה בציר הבוכנה של מיתקן ההרמה השני והוא נחבל קשה.
חברת הביטוח הפניקס אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה, סירבה לפצות את הנפגע. לטענתה, אין מדובר בתאונת דרכים, שרק אותה מכסה פוליסת החובה, אלא מדובר בתאונת עבודה. המבטחת הסתמכה על הגדרת "תאונת דרכים" בחוק, שלפיה שימוש במשאית ייעשה "למטרות תחבורה", ומכל מקום, טענה, האדם עסק בתהליך של פריקה וטעינה, שהוצא מהגדרת החוק באופן מפורש.
השופט ניסים ממן בבית משפט השלום בטבריה דחה את טענות הפניקס. במקרה הנדון, מבהיר השופט, הורמו מכלי האשפה תוך כדי ניצול כוחה המכני של המשאית. בשעה שמנוע המשאית דומם, אי אפשר להפעיל את מערכת ההרמה. למעשה, הוסיף השופט, קשה להפריד בין המשאית לחלקיה האחרים, ודין מערכת ההרמה כדין המשאית עצמה. ברי כי בשעת פעולתה של מערכת ההרמה, לא משתנה אופייה של המשאית ככלי רכב מנועי, וייעודה המקורי נותר בעינו. הפציעה לא נגרמה עקב טעינה של המערכת שאותה הפעיל הנפגע, אלא עקב כשל מכני של מערכת אחרת של המשאית. כבוד השופט ממן חייב את חברת הפניקס לפצות את הנפגע בגין כל נזקיו מהתאונה.
החלקה במרכב המשאית
אדם נחבל בעת שעסק בפריקת מטען ממשאית השייכת למעבידתו, ונגרמו לו נזקי גוף. הנפגע הגיש תביעת פיצויים נגד החברה שבה היה מועסק, בטענה כי נפילתו נגרמה באשמתה. לטענתו, החברה המעסיקה הפרה חובתה כלפיו שכן לא דאגה להתקין סולמות על דפנות המשאית. הסולמות היו מאפשרים לו לעמוד מחוץ למשאית בעת הפריקה.
במשפט העיד התובע שבתא המטען של המשאית הייתה ערימת צינורות בגובה הדופן האחורי של המשאית. הוא ניסה להוציא פריט שהיה מתחת לערימה, אלא שתוך כדי כך הצינורות זזו ממקומם והוא נפל לאחור ונזרק לרצפה מחוץ למשאית.
כבוד השופטת טלגם קבעה, כי החברה המעסיקה אכן חבה חובת זהירות כלפי התובע. אולם השאלה היא אם הפרה את חובת הזהירות בנסיבות שתוארו. השופטת ראתה את נסיבות התאונה ככאלו שאין בהן אשם או אשם תורם. בפסק הדין נקבע שסיכונים מסוימים הם מובנים ומתקיימים כמעט בכל סוג של מקצוע. באמצעים סבירים ומקובלים אי אפשר להתגבר עליהם. אין לדרוש להתקין מעקה וגידור צמוד לכל סולם ביתי, וגם מסולם כזה קורה שנופלים ונחבלים. בשורה התחתונה, בית המשפט קיבל את גירסת התובע לנסיבות נפילתו, אך קבע כי אין בעובדות כדי להטיל אחריות על החברה שהעסיקה אותו.
פיצוי לנהג משאית שתדלק ונפל
בית משפט השלום בהרצליה דן לאחרונה בתביעה שהגיש נהג משאית בגין נפילתו ממכלית בזמן תדלוק. התביעה הוגשה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנהג טען כי כדי לתדלק את המשאית עליו לטפס כדי לפתוח ולסגור את תא התדלוק. התאונה התרחשה בעת סיום התדלוק, כאשר הנהג עלה לסגור את התא. מכיוון שהמשאית הייתה עמוסה נותר לו מרווח צר, והוא החליק ונפל על גבו.
הצדדים היו חלוקים בסוגיית האחריות ובסוגיית הנזק. בית המשפט פסק, כי הפעולות בטווח שבין מגע פיזי של התובע ברכב לסיום הנסיעה והתייצבות מחוץ לרכב, נחשבות שימוש ברכב אם הן חיוניות באופן פיזי לנסיעה ומהוות חלק טבעי ואינטגרלי ממנה. למרות המגמה לצמצם את הגדרת המונח "שימוש" בחוק הפיצויים, לא כל פעולה שהתרחשה מחוץ לרכב תוחרג מהגדרת החוק. הנהג נפל בעודו על המשאית, ותכלית עלייתו הייתה מטרה תעבורתית - סגירת התא לקראת נסיעה. מדובר בפעולת לוואי חיונית ואינטגרלית לנסיעה, שהרי אי אפשר לנסוע עם מכסה תא דלק פתוח. לא מדובר באדם שמילא דלק והחליק על כתם שמן בדרכו להחזיר את המשאבה, ויש נתק מלא בינו לבין הרכב, אלא הנהג טיפס על רכבו ונפל בעודו "מחובר פיזית לרכב". עקב כך קיבל בית המשפט את תביעתו של נהג המשאית, ופסק שמדובר בתאונת דרכים ועל חברת הביטוח לפצותו.
