לא עוזבים את הכביש

כולנו מכירים את הטיפול השגרתי במוסך: החלפה של שמנים ומסננים ובדיקה של בלמים, צמיגים ואורות. בכך פחות או יותר מסתכם הטיפול. אחד הרכיבים שזוכים לפחות תשומת לב הוא בולם הזעזועים. רק אם אחד הבולמים רטוב, כלומר ניגר ממנו שמן, הוא מקבל תשומת לב. הבחינה השגרתית במוסך אינה כוללת בדרך כלל את שני התרחישים האחרים: הבולם תפוס, או שהוא סיים את חייו ואינו ממלא את ייעודו כבולם זעזועים.

לבולמי הזעזועים יש ייעוד חשוב מאוד בשמירה על בטיחות הנסיעה. תקינותם משפיעה על מערכת ההיגוי, הבלימה ויציבותו של הרכב במהלך הנסיעה. כיוון שכך, חשוב לבדוק את תקינות הבולמים וליידע את הלקוח על הממצאים.

נתחיל בצמיג. זהו החלק היחיד שמחבר בין הרכב לכביש. מוטל עליו מגוון של כוחות ולחצים, החל במהירות נסיעה גבוהה וכביש משובש, עבור במשקל של הרכב, הנוסעים והמטען, וכלה בכבישים הלוהטים בקיץ, במפרים, בורות ועוד. אם המגע של הצמיג עם הכביש לא יהיה מיטבי, פעולות ההיגוי והבלימה לא יבוצעו כהלכה, מרחק הבלימה יתארך, ההיגוי יהיה חלקי בלבד, והרכב לא יהיה יציב על הכביש. בדיוק למשימה זו מותקן ברכב בולם הזעזועים. מעבר לכך, בולמי זעזועים שמצבם גרוע מאיצים מאוד את בלאי הרכיבים המכניים ברכב, כגון תושבות, קפיצים, צלבים, דיפרנציאל, צמיגים ותותבי המתלה. לפיכך כדאי לבדוק אותם ולהחליפם במועד, בטרם יגרמו נזק לחלקים אחרים. בולם שאינו תקין פוגם גם בנוחות הנסיעה.

בולם זעזועים אינו תומך כלל במשקל הרכב. את המשקל נושאים המתלה והקפיץ שנמצא לרוב בתוכו. השליטה על מחזורי התנועה מושגת על ידי שיכוך של מהירות המחזור. ללא הבולמים ימשיך הרכב לעלות ולרדת מספר פעמים, עד לעצירתו. תופעה זו מתרחשת בכל סוגי המתלים והקפיצים, וכולם צריכים אמצעי לשיכוך תנועתם המחזורית.

לבולמים תפקיד כפול: להאט את מחזורי התנועה של המתלה ולהמיר את האנרגיה הקינטית של המתלה לאנרגיית חום, וזאת בתהליך השיכוך של הקפיצים. התפקיד העיקרי של בולם הזעזועים הוא לשכך את תנודת הקפיץ של אותו גלגל (במקרה של מתלה נפרד, המקובל בכלי הרכב הקלים). בכל עלייה על פס האטה לדוגמה, או בכניסה לבור בכביש, הקפיץ של אותו גלגל אמור לספוג חלק ניכר מאנרגיית החבטה, בלי להעביר אותה לשלדת הרכב. אלא שתנועת הקפיץ אינה חד-פעמית. הקפיץ מתכווץ ומתמתח מספר פעמים בתנועה מחזורית שהולכת וקטנה, ותנועה זו פוגעת הן בבטיחות והן בנוחות הנסיעה. כך לדוגמה, כשהקפיץ מתכווץ, הגלגל נע ומתרומם איתו יחד, ובפרק הזמן הזה יש ניתוק חלקי או מלא של הצמיג מהכביש. בו בזמן יתבצעו בלימה והיגוי חלקיים, אם בכלל.

בתווך, בולם הזעזועים, כשמו, מרכך את מהמורות הדרך וסופג את הזעזועים (בעזרת הקפיץ). במבחן שיזמה חברת מונרו ובוצע בפיקוח של ה-TUV (מכון התקינה הגרמני), נמדדו מרחקי בלימה על כביש יבש ועל כביש משובש. אותו רכב צויד בתחילה בארבעה בולמים חדשים, ולאחר מכן הוחלף רק אחד מהם בבולם זעזועים בעל 50% שחיקה. בבדיקה שנערכה במהירות של 50 קמ"ש נמצא שכשבולם אחד היה שחוק גדל מרחק הבלימה בשני מטרים. זה עשוי להיות ההבדל בין תאונה עירונית קלה (אם בכלל) לפגיעה קטלנית בהולך רגל.

בנוסף נפגעת פעולת ההיגוי. הנהג מתחיל לאבד שליטה על הרכב בפנייה המבוצעת במהירות של 50 קמ"ש ומעלה. במחקר של ה-TUV נמצא שאם ברכב מותקנים ארבעה בולמים שחוקים ב-50%, בפנייה במהירות של 50 קמ"ש וברדיוס סיבוב של 40 מטר, יאבדו הגלגלים האחוריים את אחיזתם בכביש והנהג יאבד את השליטה על הרכב.

עורכי המחקר ציינו, כי תופעה זו מורגשת לא רק בעיקולים, אלא גם בשעת חירום. במקרה דנן נהג מנוסה ינסה למנוע את התאונה על ידי עקיפת המכשול. אם בולמי הזעזועים שחוקים, בעת הבלימה ייווצר שילוב קטלני של מרחק בלימה גדול ואובדן שליטה על הרכב.

בולמי הזעזועים תורמים להפחתת ההחלקה של הרכב על פני כביש מכוסה במים. כמו כן בולמים תקינים מייצבים את אלומת האור של פנסי החזית (בזווית הנכונה ביחס לכביש), וכך מפחיתים את סנוור הרכב שבא ממול בשעת חשיכה.

הפעולה של בולמי הזעזועים

בולמי זעזועים פועלים לפי העיקרון של הנעת נוזל והולכת חום. על ידי דחיקת בוכנה דרך שמן, מתפתח בתוך הבולם חיכוך הידראולי. החיכוך נחוץ כדי להתנגד לקיפוץ הלא מרוסן של המתלה. הנוזל ההידראולי שבגוף הבולם ("שמן") נדחק דרך נקבים זעירים בבוכנה, אשר מאפשרים מעבר של מעט שמן. התוצאה היא האטה של תנועת הקפיץ ועימו תנועה של זרועות המתלה.

כל בולם זעזועים הוא מערכת שיכוך תלוית מהירות. המשמעות היא שככל שהתנועה מהירה יותר, גדלה ההתנגדות לתנועה שיפיק הבולם. בפועל, בולמי הזעזועים לא רק מאטים את הכיווץ וההחזרה של הקפיצים אלא גם מפחיתים את הקיפוץ של הקפיץ, את הגלגול (בשל ריסון המוט המייצב שהוא בעצם קפיץ לרוחב השלדה), את ירידת חזית הרכב בבלימה, ומנגד ממתנים את ההתרוממות של חזית הרכב בהאצה.

לבדוק את בולמי הזעזועים

בשלב הראשון והפשוט ביותר מסתכלים על הרכב מלפנים. אם הרכב נמצא על משטח שטוח, החזית צריכה להיות אופקית לחלוטין, כלומר שני הצדדים צריכים להיות באותו גובה. אם ידוע המפרט הטכני של הרכב, אפשר למדוד את הגובה של המרכב משני צידי הרכב. אם הגובה הוא מתחת למינימום הנקוב במפרט, נחוצה בדיקה מקיפה יותר. גם גובה "מינימלי" מעורר חשד ומצריך בדיקה נוספת. אם יש הפרש במדידה בין צידו הימני של הרכב לצידו השמאלי, זהו אות אזהרה.

בדיקה פשוטה נוספת היא נדנוד הרכב. אם הרכב מתנדנד מספר פעמים לאחר שהוא נדחף כלפי מטה, נראה שבולם הזעזועים שחוק. בדיקה זו אינה מדויקת, ובפרט כשהמתלים חדשים. המצב ההופכי לבולמים שחוקים הוא בולמים תפוסים. במקרה זה יהיה קשה מאוד לנדנד את הרכב, ותהיה תחושה כאילו הקפיץ תפוס. בנסיעה עצמה יורגש חלק ניכר מהחבטות שסופג הגלגל ממהמורות הכביש, והנסיעה לא תהיה רכה ונעימה.

בדיקה בנהיגה

בדיקה בנהיגה אגרסיבית מעט יכולה אף היא לספק אינדיקציה על מצבם של בולמי הזעזועים. יש לשים לב במיוחד להתנהגות הרכב בבלימה ובסיבובים חדים, וכן להתנהגותו על כביש רטוב וחלק.

בדיקה ויזואלית

בדיקה חזותית עשויה לספק אינדיקציה לבולם זעזועים פגום. בראש ובראשונה אפשר לאתר סימני דליפה שמקורם באיבוד שמן מבולם הזעזועים. אובדן השמן גורם לתפקוד גרוע של הבולם ולירידה ניכרת באפקטיביות השיכוך. בחלק מהמקרים תימצא חלודה על המוט של בוכנת הבולם. החלודה גורמת להרס של מחזיר השמן, והדבר יבוא לידי ביטוי באובדן שמן. התבוננות מדוקדקת בבולם ובתושבות עשויה לחשוף בלאי של התושבות, סדקים ואף שברים. בלאי של התושבות או נזק, פגיעה פיזית בבולם או התעקמות של בסיס הבולם, כל אלה יפגמו בפעולתו. הפגיעה בבולם או בתושבות הבולם עשויה ליצור רעש חריג שיופק מהמתלה בהאצה, בבלימה או בנסיעה בכביש משובש.

עדות נוספת לבולם לא תקין יספק הצמיג. השחיקה תהיה לא עקיבה ולא רציפה, באזורים שונים בתחתית הסוליה.

בדיקה של מכונאי

אפשר לבדוק את יעילות הבולם רק לאחר הסרתו מהרכב, ובעזרת מתקן מדידה דינמומטרי לבחון את תפקודו. המתקן הייעודי רושם את כוחות הדחיסה שהופעלו ואת התנועה חזרה של הבולמים. ההפרשים בין הכוחות מלמדים על תכונות הבולם ועל יעילותו. ספקי הציוד משתמשים במתקנים מעין אלה כדי לייצר בולמים חדשים, להתאימם לכלי הרכב, וכן לצורך בקרת ייצור למוצרים שפותחו.

לעיתים, אם הרכב היה מעורב בתאונה, חלה דפורמציה שאינה גלויה לעין בבולם, בבוכנה או במוט. במקרים אלה נדרשת בדיקה שתכליתה לוודא שעיוותים כאלה אינם קיימים. הבדיקה מבוצעת רק במכוני פרונט מקצועיים.

בדיקה ממוחשבת של המתלה

פירוק של כל בולמי הזעזועים ברכב ובדיקתם היא משימה מורכבת, ארוכה ויקרה. רק למוסכים מעטים מאוד יש מערכת מדידה לבדיקת הבולמים שפורקו. כיוון שכך, קשה מאוד, ולמעשה כמעט בלתי אפשרי, לבדוק את הבולמים בדרך זו.

בעשור האחרון התרחבה שיטת הבדיקה הממוחשבת של המתלה, ועתה היא מבוצעת באמצעות מערכת שתפקידה להקפיץ את הגלגל ולמדוד את תנועתו. המערכת בודקת אם קיים חוסר סימטריה של המתלה בין הגלגלים על אותו סרן. אם קיים ביניהם הפרש של 20% ויותר, סימן שקיימת בעיה כלשהי וחיוני לבדוק בדיקה יסודית ולשפץ את רכיבי המתלה אשר גרמו להפרשים הגדולים בין הגלגלים. כאן בא לידי ביטוי גם החיסרון של המערכת הממוחשבת שבודקת את המתלה כולו. כאמור, הבדיקה מתבצעת באמצעות הקפצת הגלגל ובדיקת תנודתו המחזורית. אלא שבבדיקה זו נבדק לא רק הבולם, אלא כל חטיבת המתלה, החל בצמיג, דרך המשולש, הקפיצים והבולמים, וכלה בבוקסות ובתותבים שביניהן. כיוון שכך, יש להתייחס לתוצאות בזהירות, ורק אם נתקבלו ממצאים שליליים, יש לבדוק בקפידה את כל הרכיבים.

כיצד לפרש את תוצאות המדידה של המתלה? יעילות של מעל 40% נחשבת כסבירה, אולם ההמלצה היא לבדוק את מצב המתלה (קפיצים, תותבי גומי, מפרקים כדוריים ובולמי זעזועים). אפילו עם ערך היצמדות טוב (מעל 60%) ההמלצה היא לבדוק את בולמי הזעזועים ויזואלית, כדי לגלות דליפות או עיוותים שלא נתגלו במיתקן הבדיקה.