מגה משאיות
כתבות
מגה בטיחות
לעמוד קודם

מה המהירות המותרת?

כתבה זו עוסקת בהיעדר תמרורי הכוונת מהירות בארץ. מסתבר שישראל רחוקה מאוד מהמציאות שמאפיינת את כבישי אירופה

דוד יששכר |  
12/12/2022
זמן קריאה: 8 דק'

נהגים מקצועיים גומעים מאות אלפי קילומטרים בשנה. נוסעים מהצפון לדרום ולהיפך. מעמיסים סחורה, פורקים סחורה, ובתווך צריכים לעבור באין-ספור כבישים. חלק מהכבישים עירוניים, חלקם כפריים, חלקם בדרכים בינעירוניות וחלקם בכבישים מהירים.

ישנם הרבה מאוד סוגי כבישים, ובכל אחד מותרת מהירות נסיעה מרבית אחרת. גם נהג מקצועי השולט ברזי תקנות התעבורה, מגיע במקרים רבים לכבישים שבהם אין לו מושג מה המהירות המותרת.

הסיבות לכך רבות ומגוונות, אבל הסיבה השכיחה ביותר היא שהנהג לא שם לב לתמרור שבו הוצבה הגבלת המהירות המקומית. לוח הזמנים הצפוף, הכבישים הדחוקים, העייפות, לקוח עצבני שמחכה לסחורה ועוד, כל אלה תורמים להחמצה של תמרור הגבלת המהירות שהוצב בתחילת קטע הכביש. גם אם רזי תקנות המהירות נהירים לנהג, אבל הוא לא שם לב לתמרור, אין סיכוי שיידע מה המהירות המותרת באותו קטע כביש.

סיבה אחרת קשורה להכרת תקנות התעבורה ולהגדרת קטע הכביש הספציפי. המחוקק נתן היתר לרשות התמרור המרכזית, לקבוע בקטע דרך מוגדר מהירות מרבית מותרת השונה מהוראת תקנת התעבורה העיקרית. למשל, רשות התמרור יכולה לקבוע מהירות מרבית של פחות מ-80 קמ"ש בדרך עירונית.

הסמכות הזאת שניתנה לרשות מנוצלת לעיתים עד תום. לפעמים במקטע כביש קטן המהירות משתנה כל הזמן. במקום שהנהג יהיה מרוכז בכביש העירוני ובהולכי הדרך, הוא נדרש לעקוב אחרי התמרורים, ולא פעם הוא חושש שמא פספס אחד מהם.

היתר נוסף הוא קביעת מהירות של עד 100 קמ"ש בדרך שאינה עירונית ואינה דרך מהירה. בדרך כזאת, שבה שני נתיבים לכל כיוון ויש שטח הפרדה בנוי, אפשר לקבוע מגוון של מהירויות נסיעה, אולם הן לא יעלו על 110 קמ"ש. גם בדרך מהירה אפשר לקבוע מגוון של מהירויות, אך הן לא יעלו על 120 קמ"ש.

מעשית, כמעט בכל כביש ייתכנו הגבלות מהירות מקומיות בתוך קטעי כביש מסוימים. הבעיה העיקרית היא שההגבלה מופיעה רק בתחילת קטע הכביש, וקילומטרים רבים אחר כך אין תמרור מהירות נוסף. נהגי משאיות, כמו יתר הנהגים, לא תמיד שמים לב לאותו תמרור מהירות שמופיע בתחילת קטע הנסיעה. לעיתים אין תמרור, כי מהירות הנסיעה היא "בהתאם לחוק", כלומר בהתאם למהירות המרבית שקבע המחוקק, והיא "כמובן" ברורה וידועה לכל הנהגים.

 

דילמת המהירות

נהג שלא שם לב בתחילת קטע הכביש למהירות המותרת, אין כמעט סיכוי שיידע על כך בהמשך. בקרב חלק נכבד מהנהגים הדבר יוצר מתח. האם הם נוסעים מעל המהירות המותרת? האם יש אכיפת מהירות על מהירות לא ידועה? האם להיצמד למהירויות של שאר המכוניות ולקוות לטוב? האם להוריד מהירות כדי להימנע מהסיכוי של עבירת מהירות?

דווקא הדבר שהיה צריך להיות הכי ברור, נראה לא פעם עמום. בכביש יש מאות נהגים נוספים. מספיק שכמה נהגים יבחרו לדוגמה להפחית מהירות כדי שיתחילו להיווצר פקקים. מנגד, נהגים שיבחרו לנהוג מעל המהירות המרבית עלולים לשלם לקופת המדינה מאות שקלים ולצבור נקודות חובה.

אסור שתהיה דילמה בנושא המהירות המותרת. תקנות התעבורה אומנם אינן מחייבות לשים שלטי הגבלת מהירות מעבר למינימום המותר (כגון הגבלה בקטע כביש ספציפי), אולם המציאות בשטח מצריכה הוספת תמרורים, הרבה תמרורים, באופן שהנהגים יידעו מה המהירות המרבית המותרת. אין לאפשר מצב שלאורך קילומטרים רבים אין אף שלט של הגבלת מהירות.

נהגים, ובייחוד נהגים שאינם מקומיים, אינם יודעים מה המהירות. אומנם אפשר להיעזר באפליקציות כגון ווייז, אבל הדבר לא מפחית מהאחריות של רשויות התמרור לשלט בנדיבות רבה יותר את כבישי הארץ. נהגים, ובכללם נהגים מקצועיים שגומעים מדי יום קילומטרים רבים, אינם יודעים מה המהירות המותרת בקטעי כביש מסוימים.

הוספת תמרורים כרוכה בהשקעה קטנה, אולם תורמת ידע לנהגים באשר להתאמת מהירות הנסיעה לדרישות החוק, וכפועל יוצא - להפחתת מספר התאונות. זה מצב של WIN-WIN, כולם מרוויחים מהמידע.

ברבות ממדינות אירופה הסיטואציה הזאת אינה אפשרית. תמרורי הגבלת מהירות ממוקמים בכל מקום. גם מי ששכח לשים לב לתמרור הראשון, לאחר פרק זמן קצר ייתקל בתמרור השני או השלישי שיזכירו לו את המהירות המותרת.

 

מערכת לזיהוי תמרורים

במרבית הרכבים החדשים מותקנת כיום מערכת ממוחשבת לזיהוי תמרורים. מערכות כאלו יתפתחו וישתכללו עם השנים, הן מבחינת חומרה (מצלמות, מחשבים) הן מבחינת תוכנה (עיבוד תמונה, הפקת מסקנות והצגתן לנהג). עם זאת כרגע יש להן עדיין חסרונות לא מבוטלים. החיסרון הראשון הוא שמערכות כאלו מותקנות רק במכוניות חדשות. עוד שנים רבות יעברו עד שהן יהיו מבוססת בענף.

החיסרון השני מהותי יותר: מערכת לזיהוי תמרורים תלויה בהצבת תמרורים. בדרך כלל היא מזהה את התמרור ומציגה לנהג, אלא שכאן מתעוררות הבעיות.

ככל שהמרחק בין תמרור מהירות אחד למשנהו גדל, כך גדל הסיכוי שהמידע שיוצג לא יהיה נכון, או שיוצג מידע לא רלוונטי. זה יכול להיות קשור למעבר מכביש לכביש, לעבודות דרך שמצריכות הגבלת מהירות זמנית, להצגת תמרור דרך אחר שזוהה, לאי-זיהוי תמרור או להיעדר מידע על המהירות. במילים אחרות, כדי שהמערכת החכמה תתפקד כהלכה נחוצים הרבה יותר תמרורי מהירות.

מהירות לא ברורה ואכיפה

אכיפת מהירות מתבצעת במקרים רבים בקטעי כביש שבהם הגבלת המהירות אינה ברורה דיה. הכוונה לכבישים שבהם התמרור מוצב הרחק מקטע האכיפה, וחלק מהנהגים (בפרט כשחלק מהנהיגה נעשית אוטומטית) אינם זוכרים את ההגבלה שהייתה זה מכבר.

במקרים מסוימים נעשים שינויים במהירות המותרת. בדרך כלל כשיש הגבלת מהירות ארעית (באתר עבודות לדוגמה) השילוט ברור ומקיף. אבל כשהשינויים קבועים, השילוט אינו מספק. חלק מהנהגים אינם יודעים את דרישות החוק ואינם ערים לשינויים שיזמו הגופים הרגולטוריים.

אכיפת מהירות

הנתונים האחרונים שאספה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בשנת 2013) מלמדים שעבירת המהירות מתברגת במקום מכובד ברשימת העבירות. אחת מכל תשע עבירות קשורה למהירות מופרזת. מנגד, אחוז התאונות שנקשר לנסיעה במהירות מופרזת נמוך במיוחד (פירוט בהמשך).

סוג העבירה סך הכול גברים נשים
עבירות שבוצעו בזמן הנהיגה 93.0 91.7 97.2
עבירות נלוות לנהיגה 7.0 8.3 2.8
סך הכול - מספרים מוחלטים 559,075 428,756 130,319
אחוזים 100.0 100.0 100.0
סוג העבירה סך הכול באחוזים גברים באחוזים נשים באחוזים
אי-ציות לתמרור (זכות קדימה, עצור, הוריה, פנייה) 23.5 22.6 26.6
שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית 17.9 17.5 19.2
נהיגה במהירות מופרזת מעל הקבוע בחוק 11.8 11.3 13.3
חנייה ועצירה במקומות אסורים (כולל אי-ציות לתמרור) 11.5 12.0 9.9
סטייה מנתיב ופנייה לא נכונה 8.1 8.7 6.4
אי-שימוש באביזרי בטיחות 7.5 7.3 8.3
אי-ציות לרמזור 3.0 2.8 3.7
אחר (נהיגה שלא בימין הדרך, שימוש בדרך שלא כחוק והפרעה לתנועה, אי מתן זכות קדימה וכו') 16.7 17.8 12.6
סך הכול 100.0 100.0 100.0

סיכום נתוני 2016

* 73% מהתאונות אירעו בדרכים עירוניות. 47% מהתאונות שאירעו בדרכים עירוניות היו בצמתים;

* 27% מהתאונות אירעו בדרכים לא עירוניות. 36% מהתאונות שאירעו בדרכים לא-עירוניות היו בצמתים.

* 69% מהתאונות היו התנגשויות של כלי רכב זה בזה. כ-25% מהתאונות היו מסוג פגיעה בהולך רגל, והשאר תאונות רכב יחיד.

מהירות מופרזת כסיבה לתאונות דרכים

הקשר בין מהירות נסיעה מופרזת לתאונות דרכים נבדק במחקרים רבים, ומיעוטם בישראל. בבדיקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמה בשנת 2015 נמצא, שנהיגה במהירות גבוהה מהמותר בחוק נקשרת בשיעור זניח למספר הנהגים המעורבים בתאונה. המספרים: 0.2% יהודים ו-0.7% ערבים מכל התאונות עם נפגעים.

למ"ס בדקה עבירת מהירות נוספת, המוגדרת "מהירות מופרזת ביחס לנסיבות המקרה". עבירה זו מקובלת כאחראית למרבית עבירות המהירות המסוכנות. גם כאן מדובר בשיעור זניח למדי: כ-1% בלבד מהנהגים היהודים ו-4% מהנהגים הערבים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעו שישנן עבירות שכיחות הרבה יותר בקרב נהגים שמעורבים בתאונה עם נפגעים: אי-ציות לרמזור (11.5% ו-9.8%), אי-ציות לתמרור (8.6% וכ-6%), אי-מתן זכות קדימה להולך רגל (8.6% וכ-3.5%) וסטייה מנתיב הנסיעה (5.4% ו-9.3%).

תמרורי מהירות - מי קובע?

סדרי התנועה בכל רשתות הדרכים בישראל נקבעים על ידי רשויות התמרור - המרכזית והמקומית. הכול נעשה על פי רגולציה, עם כללים מנחים ליישום תקנה 18(ב) לתקנות התעבורה. תקנה זו נוגעת לקביעת הסדרי תנועה על ידי רשות תמרור מקומית.

חלוקת הסמכויות בין רשות תמרור מרכזית לבין רשות תמרור מקומית עברה שינויים ניכרים בעשורים האחרונים. השינויים נעשו במסגרת מדיניות המשרד, שקבעה מגמה של ביזור סמכויות רחב ככל האפשר מן השלטון המרכזי (הממשלה) אל השלטון המקומי (הרשויות המקומיות). המפקח הארצי על התעבורה תמך במגמה זו וראה בה מהלך ראוי למימוש בתחומים תכנון, ביצוע ואחזקה של הסדרי התנועה בכלל והצבת תמרורים בפרט, בכל רשת הדרכים בישראל.

בעלי תפקיד ברשות התמרור מתמנים על פי כללים שנקבעו בפקודת התעבורה ותקנות התעבורה. בין השאר נקבעו כללים למינויים ולהסמכות, לצורך ביצועם של הסדרי תנועה בכל אתר.

 

חוקים ותקנות

התקנות והחוקים מתעדכנים מעת לעת, אולם החובה לבדוק את נוסחם העדכני מוטלת על הנהג. הסתמכות על נוסח החקיקה או על התקנות המופיעים באתר היא באחריות הנהג בלבד, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא תישא באחריות כלשהי לכך. מהירויות הנהיגה המרביות בכבישי ישראל קבועות בתקנה 54 לתקנות התעבורה, וחלות בהיעדר תמרור המורה אחרת.

להלן לשון החוק:

מהירות מרבית מותרת תק' תשמ"ז-1987 תק' תשנ"ח-1997

54. (א) לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן (בהתייחסות מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה לפי סוג דרך).

סוג הרכב דרך עירונית דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי דרך מהירה דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ
(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 110 כמצוין בתמרור
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 100 כמצוין בתמרור ולא עולה על 100
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית 50 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 80 כמצוין בתמרור ולא עולה על 80
(4) נמחקה              
(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 סגורה בפניו סגורה בפניו

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.

(ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ, סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.

(ד) (1) רשות הרישוי רשאית לציין ברישיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן;

(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברישיון הרכב;

(3) נמחקה.

(ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.

(ה1) רשות התמרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:

(א) בדרך עירונית - 80 קמ"ש;

(ב) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה - 100 קמ"ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון;

(ג) בדרך מהירה - 120 קמ"ש.

(ה2) לא תקבע רשות התמרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה (מהירות של 120 קמ"ש), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.

(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לעניין מהירות.

נסיעה עם שטח הפרדה בנוי - 110 קמ"ש.


תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן