עבודה בטוחה עם משאית רכינה

עבודות התשתית קיבלו בשנים האחרונות תנופה חזקה. פיתוח מואץ של כבישים, מסילות ברזל, פרויקטים של "מחיר למשתכן" והסכמי גג לבניית תשתיות עם עשרות ערים ורשויות מקומיות, כל אלה תורמים לביקוש העצום למשאיות המיועדות לעבודות תשתית, ובפרט לרכינות.

הרכינה מיועדת הן לנסיעה בכביש והן לעבודות שטח. מעמיסים עליה חומרי מחצבה, עפר, חצץ ואספלט, ופורקים אותם בשטח. המשאית צריכה להיות יעילה מבחינה כלכלית, כלומר לשנע את החומר במהירות, לנסוע במהירות בכבישים הסלולים, לתמרן בזריזות בדרכי העפר ואף לאפשר פריקה במהירות. המטרה היא כמובן למקסם את מחזורי העבודה במהלך יום העבודה ולייעלם.

בניגוד למרכבים "רגילים", עבודה עם רכינה מצריכה ידע מקצועי רב. ההתחלה, כמו תמיד, היא רכישה נכונה. זה המקום להתייעץ עם מקצוענים ולבחון את הדגמים שמתאימים לסוג העבודה. כאן יכולים לסייע מהנדסי השירות של יבואני המשאיות, שיספקו מידע על הדגמים המתאימים ועל מגוון המשימות הלא-פשוטות שמבצעת הרכינה. לאחר מכן כדאי להתייעץ עם קולגות. אלו יודעים מניסיונם, לפעמים טוב יותר מכל גורם אחר, אלו דגמים אמינים וכלכליים. לניסיון בשטח אין תחליף.

אחרי שבוחרים את המשאית המתאימה צריך לבחור את סוג המרכב הרכין. חלק נכבד מחברות התשתית, ובפרט הגדולות שבהן, לא רוכשות רכינות מיד-שנייה, אלא מעדיפות משאית חדשה ורכינה חדשה, שתשרת אותן עם מינימום תקלות בשנות העבודה הראשונות והפרודוקטיביות ביותר.

הרכינות נראות אולי במבט ראשון דומות זו לזו, אבל בפועל הן שונות מאוד זו מזו. אפילו הבסיס, הפלדה, אחר. יש יצרנים שבוחרים פלדה פשוטה, אחרים בוחרים פלדה איכותית העמידה במכות ובשחיקה, וישנם יצרנים שבונים מרכבי רכינה המשלבים סוגי פלדה. מחירה של פלדה איכותית יקר כמובן הרבה יותר מזה של פלדה זולה. היא גם מחזיקה מעמד בתנאי עבודה קשים במיוחד, ולאורך זמן. כיוון שכך, כבר בתחילת הדרך יש לבדוק היטב מה מציע היצרן, והתמחור בהתאם. עם זאת, לא תמיד יש לבחור במרכב החסון והיקר ביותר. אם ידוע שהרכינה תעבוד בתנאים קלים יחסית, ייתכן אולי מקום לפשרות. מנגד, במרבית המקרים לא ידוע מה יהיו תנאי העבודה של הרכינה, וייתכן שבעתיד היא תידרש לעבודות מאומצות. יש להביא זאת בחשבון בעת הרכישה. בכל מקרה, יש להקפיד שההסכם עם יצרן הרכינה יהיה ברור וחד-משמעי מבחינת מבנה המרכב הרכין ומבחינת הפלדות שממנו ייבנה.

השלב הבא הוא בנייה של המרכב, תת השלדה של הרכינה, הקורות התומכות וכמובן מערכת ההרכנה. בוכנת הרמה איכותית, המגובה במערכת הידראולית חזקה ואמינה, תבטיח שהרכינה תעבוד בשטח ותהיה פחות מושבתת לצרכי תיקונים. למוניטין של היצרן יש תפקיד מכריע. ההמלצה החד-משמעית היא לא להתפשר בעניינם של בוכנת ההרמה ורכיבי המערכת ההידראולית.

המלצות שימושיות

יצרנית המערכות ההידראוליות HYVA סיפקה טיפים תפעוליים לעבודה נכונה ובטוחה בשטח:

1. אם מדובר בנתמך רכין, עבודת ההעמסה שלו צריכה להתבצע רק כאשר הוא רתום לתומך (המשאית). ההעמסה מתבצעת במחזוריות, והפיזור של החומר על הרצפה איננו אחיד. התוצאה, העמסה בלי משאית פוגעת מאוד בייצוב הנתמך ועלולה לגרום להתהפכותו במהלך ההעמסה.

2. יש לתדרך את המעמיס (לרוב כלי צמ"ה מסוג מעמיס אופני) כדי שיפזר את החומר באופן אחיד במהלך ההעמסה. הכוונה היא שלא יעמיס את צידו הקדמי או האחורי של הנתמך הרכין, אלא שהפיזור ייעשה באופן אחיד לכל ציר האורך וציר הרוחב של הרכב.

3. התומך והנתמך צריכים להיות ממוקמים על משטח מיושר ככל האפשר. הפרשי גובה ביניהם עלולים להביא להתהפכות.

4. יש להימנע ככל האפשר מפריקה של חומר כשהרכינה נמצאת על תוואי שטח רך. התחלת פריקה במצב זה כרוכה בסכנת התהפכות.

5. לפני התחלת ההרכנה יש לשים לב לקווי מתח שנמצאים בקרבת הרכב. נגיעה של הרכינה בקו מתח עלולה לגרום להתחשמלות הנהג, ובמקרים חריגים למותו. בכל מקרה של פגיעה בקו חשמל, או אפילו חשד לפגיעה, יש לצאת מייד מהרכב ולא לחזור אליו, אלא רק לאחר שהופסקה בוודאות זרימת החשמל לאותו קו. לא מדובר רק בקווי מתח. ייתכנו אובייקטים אחרים שנמצאים מעל הרכינה, כגון עצים, סולמות ועמודים. אסור לפרוק בלי לבדוק תחילה שהאזור פנוי, ואם יש בו אובייקטים, יש להיעזר בסיוע ובכיוון של אחד מאנשי האתר.

6. יש להנמיך את מתלי האוויר בטרם מתחיל תהליך ההרכנה. אם לרכינה יש מתלי אוויר, הנהג חייב לזכור להנמיך אותם לגובהם המינימלי. המטרה היא למנוע, או לפחות להקטין ככל האפשר, את הגמישות של כריות האוויר של המתלים, ובכך לתרום ליציבות הרכינה. אם לרכינה יש כריות אוויר, כדאי להתקין מערכת ייעודית שמנמיכה את המתלים אוטומטית, כדי להסיר מהנהג את האחריות לעשות כן.

7. נהגים רבים מעלים במהלך העבודה את סל"ד המנוע, מתוך מחשבה שהדבר יתרום להאצת העבודה (ואולי גם לפרמיות המשולמות להם). ההמלצה היא לשמור על סיבובי מנוע אחידים, ורצוי סל"ד מנוע איטי.

8. לפני תחילת תהליך הפריקה של החומר, יש להבטיח שיש מספיק מרווח לפריקה חופשית מאחורי הרכינה. הדלת האחורית של הרכינה חייבת להיפתח בחופשיות, ואסור שהחומר שנשפך מהרכינה יחסם על ידי אובייקט כלשהו, ובכלל זה החומר שנפרק מהרכב בפריקה הקודמת. חסימת הפריקה עלולה ליצור מכשול (שאינו ידוע לנהג) בתהליך ההרכנה שיערער את יציבות הרכב בהרכנה.

9. גם במצב של פריקה חופשית מומלץ להתקדם עם הרכב, כדי שהחומר הטרי שנפרק מהרכינה לא יהווה מחסום חדש.

10. חומרים מסוימים נתקעים במרכב הרכינה עקב הרכבם או מצבם הטבעי. אסור לנער את הרכינה באמצעות המערכת ההידראולית.

11. יש להימנע ככל האפשר מנסיעה עם הרכינה כשהיא במצב מורם. הבוכנה צריכה להיות במצב תחתון, ורק במצב זה לנסוע.

12. במהלך ההרכנה אין לבצע נסיעה ועצירה לסירוגין לצורך ריקון של החומר מהמרכב. פעולה זו, ובפרט כשהבוכנה מורמת, גורמת להפחתת היציבות ומעלה את הסיכון שהמרכב יפגע באובייקטים אחרים.

13. במהלך ההרכנה אסור שהצילינדר יהיה נתון להשפעה של כוחות צידיים. כוח צידי כגון תוואי שטח פריקה עקום עלול לגרום לרכינה להתהפך. גם העמסת חומר בצד אחד של הרכינה גורמת לכוחות צידיים לא מאוזנים.

14. אין להשאיר את הרכינה במצב מורם ליותר מ-30 דקות. ישנם נהגים שמשאירים את הרכינה מורמת בעת שהם יוצאים להפסקה. במצב כזה ייתכנו תקלות במערכת ההידראולית.

15. הנהג או איש התחזוקה לא ישהו מתחת לרכינה כשהיא במצב מורם. תקלה במערכת ההידראולית עלולה לגרום לפציעה קטלנית. התקן הישראלי מחייב התקנה של רגלית תמיכה למקרה שנדרש לבצע תיקונים ברכינה כשהיא במצב מורם.

16. מומלץ להימנע מעבודה עם הרכינה כאשר יש רוחות חזקות מאוד.

17. יש להקפיד שהמרכב הרכין יירד למטה עד הסוף. שלדת המרכב הרכין צריכה להגיע עד לתת השלדה התחתונה, כלומר זו על גבי זו. כעבור דקה ידית הבקרה אמורה לעבור אוטומטית ממצב הורדה למצב סרק, גם אם הנהג שכח לבצע זאת בעצמו.

18. יש לתחזק היטב את המערכת ההידראולית: להחליף מסננים ושמנים בהתאם להנחיות היצרן, לגרז את צירי המערכת ולטפל מייד בכל תקלה. טיפול שוטף הולם יפחית את הסיכון לתקלות לא צפויות במהלך העבודה. את עבודות התחזוקה מומלץ שיבצע איש מקצוע שבקיא במערכת. עבודה בשסתומי המערכת וכוונון הלחצים תבוצע רק על ידי טכנאי מקצועי. כל צילינדר חייב להיות מכוונן ללחץ העבודה הנכון. ישנם לחצי עבודה מוגדרים שקבע יצרן המערכת לכל אחד מהצילינדרים ולכולם יחדיו, ואסור שהלחצים יעברו את הוראותיו. הלחצים האלו רשומים בתווית היצרן שנמצאת על כל צילינדר.

19. יש לבדוק בקביעות את רמת השמן במערכת, ואסור שהיא תפחת מהמינימום המותר. הכמות המינימלית מיועדת להבטיח שהבוכנה תוכל להתרומם עד קצה המהלך שלה.

20. יש למלא אך ורק שמן הידראולי איכותי, כפי שקבע יצרן המערכת. סוג השמן שנבחר קשור גם לטמפרטורה הסביבתית ולטמפרטורת העבודה. פעם אחת בשנה לכל היותר יש להחליף את השמן במערכת כולה.

21. הבדיקה היומית תכלול בדיקת השמן במערכת והתבוננות כללית בזרנוקי השמן ובמחברים. יש לוודא שאין נזילות של שמן הידראולי ושהמחברים המהירים סגורים כהלכה ולא השתחררו. יש להעיף מבט בזרועות התומכות את הצילינדר ובברגים המהודקים כדי להבטיח שלא יהיו הפתעות בעבודה. הכוונה היא בעיקר לאזור החיבור של צילינדר הבוכנה והפינים למרכב הרכין.

לסיכום, הקפדה על ההוראות תבטיח עבודה שקטה ובטוחה לאורך זמן. התעלמות מההוראות עלולה להביא לתאונות, ובמקרים מסוימים אף לתאונות קשות וקטלניות. את ההוראות צריך לשנן, ולוודא שכל נהג בקיא בהן. הדרכה מיוחדת צריכה להינתן לנהגים שמתחילים לעבוד על רכינות, גם אם עבדו שנים רבות על משאיות ונתמכים שאינם רכינות.