קור בתוך חום

קיץ. לוהט בחוץ. הטמפרטורה עולה על 30 מעלות, גם אם עומדים בצל. בשמש הקופחת התחושה נעשית מעיקה. מעיקה מאוד. מרגישים היטב את החום הלוהט שהוא כמעט בלתי נסבל.
נכנסים לרכב. התחושה הראשונה היא של כניסה לתנור ששכחו לכבות אותו. שתי הפעולות הראשונות הן הדלקת המזגן ופתיחה של החלונות לכמה דקות, עד שהחום שנאגר ברכב ייצא והטמפרטורה תתייצב על 20 מעלות בערך. כולנו מכירים היטב את הפעולות השגרתיות האלו.
מי ששכח, לדוגמה, את סל הירקות שקנה לא מכבר ברכב, יגלה לאחר שעה-שעתיים שהמוצרים אינם נראים טוב, בלשון המעטה. גם פעולת החייאה מיידית במקרר תשפיע אך מעט, ובכל מקרה אורך חייהם של הפירות והירקות יתקצר להפליא.
הסיבה לכך היא שתובלה של מוצרי מזון חייבת להיות מבוקרת. כשמדברים על מוצרי מזון מקוררים (כגון מוצרי חלב) או קפואים (כגון עופות), אין מקום למשחקים. הובלה במרכב שאינו מתאים תגרום כמעט מייד שמוצר המזון יתקלקל ולא יהיה ראוי למאכל אדם. ההקפדה על תנאי קירור ידועים ומבוקרים לכל אורך שרשרת ההובלה חייבת להיות מהודקת ביותר. המרכב חייב להיות מבודד היטב, מערכת הקירור חייבת להיות חזקה ולאפשר תובלה רציפה בטמפרטורה נמוכה, ומערכת הבקרה תתעד כל סטייה מהטמפרטורה. מבחינת יצרני המרכבים מדובר בבניית מרכב בעל דפנות מבודדות שעמד בבחינה קפדנית. חברת התובלה נדרשת גם לבקרה שנתית שבמהלכה נבדק שהמערכת תקינה וכל אמצעי הבקרה מכוילים כהלכה.

תקן ישראלי 1291

הובלה של מזון בקירור חייבת להיעשות בהתאם לתקן הישראלי. התקן, ת"י 1291, מגדיר במדויק כיצד לבצע "הובלת מוצרי מזון בטמפרטורה מבוקרת". הוא נועד להעניק כלים שימושיים לכל המעורבים בשרשרת אספקת המזון מהיצרן לצרכן, כלים שמבטיחים שמירה על תקינות באחת החוליות הבעייתיות בשרשרת - ההובלה.
עניינו של התקן הישראלי הוא המרכב ומאפייניו, יחידת קירור והימצאותם של מכשירים ואמצעי בקרה שמותקנים במרכב שמיועד להוביל מזון בטמפרטורה מבוקרת. כמו כן יש בתקן דרישות לבדיקות תקופתיות למכשור הבקרה, כדי להבטיח שתהיה התרעה מיידית ויעילה על הנעשה במרכב הקירור בזמן ההובלה. הציוד צריך להיות מכויל פעם בשנה לפחות, כמוגדר בתקן. סעיפי התקן שעניינם בדיקות תקופתיות וכיול של המכשור, הם רשמיים ומחייבים.
בתקן מוגדרות שלוש רמות של קירור מוצרי מזון:
* רמה D: מוצרי מזון בהובלה בצינון (כגון פירות וירקות), בטמפרטורה של עד 18 מעלות.
* רמה A: מוצרי מזון בהובלה בקירור, בטמפרטורה של עד 4 מעלות.
* רמה C: מוצרי מזון מוקפאים.

תכנון המרכב לפי ייעודו

התכנון של המרכב חייב להתבסס בראש ובראשונה על מאפייני ההובלה הנחוצים לבעל הרכב. ככל שנדרשת טמפרטורת הובלה נמוכה יותר, כך המרכב חייב להיות בעל מאפייני בידוד טובים יותר. המשמעות היא גג, דפנות ורצפה עבים יותר ועשויים מחומר מבודד איכותי יותר. בשפה המקצועית זה נקרא מעבר חום נמוך יותר. בדיקת האב-טיפוס של המרכב כוללת הפעלה רציפה במשך שעות רבות, ואסור שהטמפרטורה תחרוג מהמותר כל הזמן הזה. רק לאחר מכן היצרן יקבל תעודת אב טיפוס למרכב, אחרי שהפיק תיק מוצר שכולל את כל הרכיבים ומאפייני הבנייה של המרכב. כמובן שגם ליחידת הקירור יש תפקיד חשוב ביותר, אלא שאפשר לבחור בין מספר יחידות בעלות תפוקת קירור דומה.
הרישום המבודל ברישיון המשאית נחוץ מכיוון שהובלה של פירות וירקות, לדוגמה, שונה מהותית מהובלת מוצרי חלב. הדרישה היא למרכב פשוט יותר, ליחידת צינון/מיזוג בעלת ביצועים חזקים פחות, ולא צריך בקרה וייעול שיטתיים של אמצעי הקירור.
כל התוספות האלו עולות ממון רב הן בייצור והן בפעילות השוטפת, ואין הצדקה להשקיע בהן בתובלה של פירות וירקות. בהובלה של פירות וירקות אפשר להשתמש, לדוגמה, במרכב שדפנותיו דקות, מכיוון שלא צריך לשמור על טמפרטורה נמוכה מאוד בתוכו. דופן דקה בהרבה תעלה פחות בעת בניית המרכב, תתרום למשקל נמוך יותר של הרכב (כלומר אפשר להעמיס יותר סחורה בכל נסיעה) וכמובן שגם תצרוכת הדלק נמוכה יותר. תצרוכת הדלק רלוונטית לכל משך חייו של המרכב, כך שבסיכומו של דבר מתקבל חיסכון של רבבות שקלים בתצרוכת הדלק.

אחידות עם סימן שאלה

אחידות ברישיונות הרכב היא טובה ומבורכת, כל עוד יש לה מקום. גם בלי להיות מומחים לתברואת מזון, ברור שבתחום זה אין שום מקום לאחידות. מעבר לכך: אסור שתהיה אחידות. כל מרכב חייב להיות מתוכנן ומיוצר בדיוק לפי ייעודו בהמשך הדרך, וגם הרישום ברישיון המשאית חייב להיות אחר.
האחידות גרמה שחלק מהמובילים ניצלו את הפירצה הזאת כאשר הובילו מוצרי מזון המצריכים הובלה בטמפרטורה בדרגה מחמירה יותר. קטגוריית ה"צינון" שמאפשר התקן הישראלי היא ייחודית, ונועדה לספק מענה להובלה של מוצרים שאפשר ורצוי להוביל בטמפרטורה של 18 מעלות, בעיקר פירות וירקות, אבל לא רק הם. חברות רבות החלו בשנים האחרונות לספק למובילים משאיות עם מרכב מצונן. אף אחד לא רוצה שתובלה של חטיפים, שוקולד, תרופות או פרחים תיעשה בטמפרטורה של 30 מעלות פלוס. גם יצרנים של רכיבים אלקטרוניים לא רוצים תובלה "לוהטת".

שינויים מפליגים בקטגוריית הצינון

במשרד התחבורה הישראלי יזמו לאחרונה שינוי מהפכני בתחום התובלה בקירור. עד כה נעשתה התובלה של ירקות, פירות ושאר מוצרי מזון בטמפרטורה של 18 מעלות בהגדרה של "רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת", ומעתה ההגדרה הזו לא תהיה תקפה.
זהו צעד הגיוני ומבורך. תקן ישראלי 1291 הנזכר לעיל מאפשר אומנם להוביל מוצרים מצוננים (בטמפרטורה של 18 מעלות), אלא שבו בזמן מתאפשר לא להתקין באותם רכבים רשם טמפרטורה וכן להשתמש בדפנות דקות או בווילונות שאינם עומדים בדרישות הבידוד התקניות. גם דפנות קשיחות אך דקות מדי עלולות לא לבודד מספיק בשמש הישראלית הקופחת. מעבר לכך, המציאות בשטח לימדה שבעלי משאיות רבים שנדרשו לרשום את משאיתם כמיועדת להובלה בטמפרטורה מבוקרת, העמידו את המרכב לבחינה כמרכב צינון (בלבד), ולאחר פעולת הרישוי פעלו כראות עיניהם. במילים אחרות, נוצר בלגן גדול בגלל האחידות באופן הרישום של המשאיות. כל המשאיות, בכל קטגוריות הקירור (צינון, קירור והקפאה) נרשמו באותו אופן במשרד הרישוי. רישיון הרכב היה זהה לכולם, ואף אחד לא היה מסוגל לדעת מה מותר להוביל במרכב הקירור של המשאית הספציפית.
ההנחיה שהועברה למשרדי הרישוי ממחלקת התקינה היא שמרכבים עם יחידת צינון/מיזוג לא יאושרו מעתה להוביל מזון בטמפרטורה מבוקרת. מדובר במרכבים המיועדים להוביל מוצרים בטמפרטורה של 18 מעלות, כאשר עד כה הם אושרו, בהתאם לתקן 1291, כ"רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת", בקטגוריה D (צינון).
במחלקת התקינה מסבירים, כי בפועל רכבים אלו אינם מיועדים לקירור מבוקר והארגז איננו מבודד, אלא הוא ארגז סגור רגיל. ברישיון הרכב של מרכבי הצינון שיגיעו לבדיקה יירשם מעתה "רכב משא סגור" בלבד. בתנאים והגבלות יירשם "מותקנת מערכת צינון/מיזוג. אינו רשאי להוביל מזון בטמפרטורה מבוקרת".
מבחינה מעשית, כל רכב המבקש בדיקה לפי תקן ישראלי 1291 ("רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת") יהיה חייב לעבור בדיקה על כלל סעיפי התקן. היצרן יהיה חייב להציג אב טיפוס עדכני לדגם של מרכב הקירור, ויצטרך להחזיק בתיק מוצר שלם.
ברכב עם מערכת צינון/מיזוג יתאפשר להוביל מוצרים מגוונים המצריכים תובלה בתנאי צינון נוחים בהתחשב במזג האוויר הישראלי החם. על פי ניסוח ההגבלה ברישיון, נראה כי יתאפשר להמשיך להוביל גם מוצרי מזון שאינם מצריכים הובלה בטמפרטורה מבוקרת. כמובן שעולה השאלה כיצד תפוקח ההובלה הזאת אם היא לא מבוקרת.

אכיפה לא אפקטיבית

משרד הבריאות, וכן משרד הכלכלה ומשרד התעשייה, מופקדים על אכיפת הדרישות המופיעות בחוק התקנים ככלל ובתקנים הרשמיים בפרט. הבעיה היא שאכיפה של הבדיקות התקופתיות וכיול המכשור נדירה למדי, במיוחד בשל הגידול בהיקף התובלה בקירור. גם הסנקציות נגד העוברים על הוראות החוק אינן מרתיעות דיין.
למרבה המזל, רשתות השיווק הגדולות מחייבות את המובילים להציג תעודת כיול תקפה למערכת הקירור כתנאי לעבודה עמם. לפיכך אין לאחרונים ברירה אלא לעמוד בדרישות התקן. הבעיה היא עם חנויות קטנות, שאינן דורשות תנאי תובלה נאותים. כאן הסיפור עלול להיגמר ברכישת מוצר מקולקל.

בחינה מחדש של התקן וההוראות

בתקן הוותיק (נמצא בימים אלה בבחינה, ריענון ועדכון במכון התקנים הישראלי) נקבע, ובצדק, שאין טעם להחמיר בתובלה של מוצרים מצוננים ולחייב עמידה של המרכב בקטגוריה המחמירה הבאה של מוצרים מקוררים, בטמפרטורת הובלה של ארבע מעלות. בקטגוריה זו נדרש מרכב מבודד היטב שעבר מבחני אב-טיפוס קפדניים ורשם טמפרטורה.
עם זאת, קטגוריה זו נחוצה גם לתובלת מזון. במשרד התחבורה לא יוכלו להתעלם מהדרישות שמגיעות מהשטח - מחקלאים, מספקים, מרשתות שיווק וכדומה. תובלה של מוצרי מזון בקטגוריה זו חשובה עד מאוד, ואי אפשר להסתפק בהגדרה של "מרכב סגור". נחוצות הגדרות ברורות גם לתובלה מבוקרת של מזון מצונן, כדי שיהיו בקרה ואכיפה אפקטיביות הן ברמת המרכב והן בתובלה השוטפת. התקווה היא שצוות התקינה ששוקד בימים אלה על מלאכתו יידע למצוא את נקודת האיזון בין הובלת מוצרי מזון מצוננים לבין "הובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת".

מקוררים או קפואים?

אגף הרכב יזם רפורמה טובה, אלא שלא כל הקצוות נסגרו. למרכבי הצינון יש התייחסות בהנחיות החדשות והם בודלו בקטגוריה הרחבה של מרכבי קירור, אך כעת חייבים לסיים את המלאכה ולבדל בין מרכבי קירור "רגילים" לבין מרכבי קירור המיועדים למזון קפוא. התהליך אמור להיות פשוט. כל שנדרש הוא לרשום את דרגת הקירור הרלוונטית ברישיון הרכב.
לדוגמה, בתנאים והגבלות יירשם "רשאי להוביל מזון מקורר", או "רשאי להוביל מוצרי מזון מוקפאים". הרישום ייעשה בעת שהרכב מגיע למשרד הרישוי (עמדה מס' 1), או בעת התקנה ראשונית (משאית חדשה), או לאחר שינוי מבנה (המרכב הישן פורק ובמקומו הותקן מרכב קירור). ההגדרה תיעשה באמצעות התעודה שנמסרת ממעבדה מוסמכת (הטכניון, מכון התקנים או אריאל) ובהתאם לדו"ח כיול שנמסר מטעם גוף שהוסמך לביקורת תקופתית למרכבי קירור.
דרישות לגבי הובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת:
* המרכב יצויד במד טמפרטורה וברשם טמפרטורה בהתאם לסעיף 3.3 בת"י 1291.
* הטמפרטורה  בחלל המרכב/הארגז תהיה בהתאם לדרישות החקיקה. בהיעדר דרישות חקיקה מפורשות, הטמפרטורה תבטיח את איכות המזון ובטיחותו.
* טמפרטורת המזון תהיה בהתאם לדרישות החקיקה. בהיעדר דרישות חקיקה מפורשות, הטמפרטורה תבטיח את איכות המזון ובטיחותו ותהיה בהתאם להוראות היצרן.
* על הרכב להיות מצויד ברשם טמפרטורה, שהוא מכשיר הרושם ברציפות את טמפרטורת תא ההקפאה, ובמד טמפרטורה המודד טמפרטורה רגעית בתא ההקפאה. כל רשם טמפרטורה ומד טמפרטורה יהיו מכוילים על ידי מעבדה מאושרת פעם אחת בשנה לפחות.
* בהתאם להוראות התקן הישראלי (ת"י 1291) חייב כל רכב המוביל מזון מן החי בטמפרטורה מבוקרת לעמוד בבדיקה חד-שנתית על-ידי מעבדה מאושרת. הבדיקה נועדה לוודא כי מד הטמפרטורה ורשם הטמפרטורה ברכב מכוילים. דוחות הכיול יישמרו ברכב ויהיו זמינים בכל עת.
לגבי חובת השמירה על התקן הרשמי, משמעות הוראות החוק בסעיפים הרשמיים 1.5 ו-3.3 שבתקן 1291 היא שאסור להתקין ולהשתמש במד טמפרטורה וברשם טמפרטורה במרכב רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת, אלא אם הם תואמים לדרישות באותם סעיפים. כל בעל רכב שיימצאו ברכבו מכשירים שאינם עומדים בדרישות שבאותם סעיפים, ייחשד בעבירה על הוראות החוק ויהיה צפוי לענישה לפי החוק הפלילי.
רכב המוביל מוצרי מזון מן-החי חייב בכל אלה:
א. רישיון הובלה בקירור.
ב. רישיון עסק תקף של הרשות המקומית.
ג. אישור על בדיקת הכיול.
לא יוּתר לספק מזון מן-החי אם הנהג של רכב ההובלה לא יציג אישור של מעבדה מאושרת על כיול תקף של ציוד הקירור ברכב.

סימון המרכב

להלן דרישות סימון כלליות:
לא יוביל אדם מוצר מזון, אלא במרכב/ארגז קיבול שעליו הודפסו או סומנו בצידו החיצוני, באותיות ברורות ונראות לעין, הפרטים הבאים:
* שמו ושם משפחתו של בעל הרכב, או שמו המסחרי.
* מען בעל הרכב (אם הוא אדם פרטי אפשר להסתפק במספר טלפון).
* שם מוצר המזון וסוגו או ביטוי המכיל את המילים "הובלת מזון".
* סימון המרכב - הובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת (רכב בעל יחידת קירור).
מלבד הדרישות בסעיף 18 יסומנו המילים "להובלת מוצרי מזון בטמפרטורה מבוקרת" או ביטוי שקיל.

הגשת מסמכים

מסמכים שיש לצרף לבקשה לרישיון עסק (יש לציין את מספר הרכב בגוף הבקשה לרישיון ועל התוכנית ההנדסית) לרכב להובלת מזון:
* רישיון רכב מטעם משרד הרישוי.
* תוכנית הנדסית (תרשים) של המרכב.
* צילום של סימון ארגז הקיבול.
* ברכב שכור יש לצרף חוזה שכירות.
מלבד המסמכים האלה, נדרשים מסמכים לרכבים להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת:
* תעודת כיול של מד הטמפרטורה ורשם הטמפרטורה ממעבדה מאושרת.
* רישום של נתוני הטמפרטורה מרשם הטמפרטורה במהלך יום העבודה של רכב הקירור בשבוע האחרון שלפני הגשת הבקשה.
* תוכנית הנדסית למרכב וליחידת הקירור (תרשים תנוחה וחתך של ארגז הקיבול) שעל גביה מסומן המיקום של חיישן מד הטמפרטורה ורשם הטמפרטורה (לרכב עד חמש שנים על הכביש).

העובד/המוביל

בעת מגע עם מזון, העוסק בהובלתו יהיה לבוש בגדים נקיים ולא קרועים המיועדים לעבודת ההובלה. שערותיו יהיו אסופות לראשו או תספורתו קצרה, והוא יחבוש כיסוי ראש המכסה את שערותיו. ידיו וציפורניו יהיו נקיות, והוא יקפיד על ניקיון גופו. בהובלת מזון חשוף, המוביל לא יענוד עדיים על אצבעותיו ועל זרועותיו, למעט טבעת נישואין.
לא יעסוק אדם בהובלת מזון אם נתקיים בו אחד מאלה:
* הוא חולה במחלת שחפת, במחלת עור העלולה לגרום לזיהום מצרכי מזון, או במחלה מידבקת אחרת העלולה לעבור לאדם אחר באמצעות מזון, או אם הוא נושא טפילי מחלה כאמור.
* על פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים.
* הוא מסרב לעשות בדיקות רפואיות לפי דרישת המנהל או אינו עושה אותן.