להתייעל או לחסל

בחודש נובמבר הקרוב אנו עתידים להתבשר על מהפכה ירוקה בענף התובלה וההסעות. לראשונה בהיסטוריה של המדינה ייעשה צעד בעל משמעות שייעודו להפחית זיהום אוויר ממשאיות ומאוטובוסים ישנים המונעים בדיזל. תקנות חדשות, פרי יוזמה מבורכת של המשרדים תחבורה, אוצר והגנת הסביבה, עתידות לשמש סנונית ראשונה לתובלה מקצועית חדשה ונקייה יותר. באותו חודש ייגזר כפי הנראה דינן של המשאיות הוותיקות, עד שנת ייצור 2005.

התוכנית אינה מיועדת למי ששוקל להיפטר מהרכב הפרטי הישן שלו. רכבים ישנים המונעים במנועי בנזין אינם נכללים בתוכנית הגריטה. התוכנית שאפתנית מאוד, ובמרכזה עידוד, כמעט כפייה, לגריטה של כלי רכב כבדים ישנים עם מנועי דיזל בלבד. "כלי רכב כבדים ישנים" מוגדרים בתקנה החדשה ככלי רכב המונעים בדיזל, אשר נרשמו לראשונה בישראל עד שנת 2005 ואשר משמשים להסעה של שמונה נוסעים ויותר, או כרכב מסחרי משא או כרכב עבודה במשקל כולל של 12 טון ומעלה. במשרד להגנת הסביבה טוענים שכלי הרכב האלו הם המזהמים ביותר מבין כלי הרכב, ועל כן נקבעה החובה להתקין בהם מסנני חלקיקים. הבעיה היא שהתקנת מסנן חלקיקים יקרה מאוד. עלות הרכישה של המסנן יקרה, וכן עבודת ההתאמה הנחוצה לצורך תפקודו התקין.

אוויר מזהם וקטלני

במשרד להגנת הסביבה טוענים שמפגעי זיהום האוויר של מנועי הדיזל, ובפרט הוותיקים שבהם, קטלניים במיוחד. מנתונים שאספו אנשי המשרד עולה, כי חשיפה לזיהום אוויר מכלי רכב בישראל גורמת כ-1,100 מקרי מוות מוקדם מדי שנה.

חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל (SOOT) גורמים בעיות בריאות חמורות לאדם ובעיות חמורות לסביבה. מדובר בחלקיקים זעירים במיוחד, שגודלם 2.5 מיקרון, אשר נפלטים ממנועי דיזל במהלך עבודתם. במחקרים רבים הוכח, כי שאיפת החלקיקים האלו עלולה לגרום סרטן, וכן בעיות רפואיות קשות אחרות. שאיפת הפליטה שמקורה במנועי דיזל מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי "מסרטן ודאי לאדם".

הבעיה העיקרית היא ברכבי הדיזל הכבדים המשמשים בענף התובלה או בענף ההסעות. מנתוני הנסועה לשנת 2017 עולה, כי כלי רכב המונעים בדיזל תורמים כ-80% מזיהום האוויר, אף שרק 20% מהנסועה נעשית על ידם. ככל שכלי הרכב כבדים יותר וישנים יותר, תרומתם לזיהום האוויר רבה יותר יחסית לחלקם בנסועה הכללית.

הנתונים האלו גרמו למשרד להגנת הסביבה להחליט להפעיל תוכנית ייעודית לצמצום זיהום האוויר מ"כלי רכב כבדים ישנים". התוכנית כוללת הן תקנות שקבע השר להגנת הסביבה והן מערך תמיכות. במשרד להגנת הסביבה טוענים שיישום התקנות החדשות צפוי להפחית כ-30% מזיהום האוויר מכלי רכב בישראל.

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מרכבי דיזל ישנים היא רק חלק אחד ממהפכת הרכב הנקי שמוביל המשרד להגנת הסביבה. המשרד תומך ברשויות מקומיות אשר מגבילות כניסת "כלי רכב מזהמים" ל"אזורי אוויר נקי", תומך ברכש של אוטובוסים חשמליים על ידי חברות תחבורה ציבורית, מעודד רכישה של מוניות היברידיות ותומך בהפעלה של מערכי רכב חשמלי שיתופי ובפרסום הוראות לצמצום זיהום האוויר הנפלט מציי הרכב הכבד הגדולים בישראל.

עיקר התקנות החדשות

* לא יחודש רישיון רכב לרכב כבד ישן, אלא אם הותקן בו מסנן חלקיקים לצמצום זיהום האוויר.

* כלי רכב מזהמים יסומנו באמצעות תווית במועד מבחן הרישוי השנתי.

* כל כלי הרכב ידורגו ברישיון הרכב בהתאם להשפעתם על זיהום האוויר על פי הדירוג הזה: "רכב נקי" (הנעה חשמלית), "רכב מופחת זיהום", "רכב רגיל" ו"רכב מזהם".

התקנות החדשות ייכנסו לתוקף באחד בנובמבר 2018.

דירוג זיהום האוויר

רמות הדירוג של זיהום האוויר משקפות את לוחות הזמנים שנקבעו בתקינה האירופית לכלי רכב (תקני Euro), כפי שיושמו בישראל על ידי משרד התחבורה, בשילוב הערכת הפליטות בהתאם לסוג הרכב, למשקלו ולסוג הדלק. הדירוג נועד בראש ובראשונה להגדיר "רכב מזהם".

על פי התקנה, "רכב כבד ישן" כולל שתי קבוצות: משאיות ישנות שמשקלן הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג ורכבי נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג (או רכב נוסעים שבו יותר משמונה מושבים מלבד מושב הנהג), כגון אוטובוסים ומיניבוסים. בנוסף, מלבד החרגות, ייכללו אמבולנסים ורכבי כיבוי אש אשר נרשמו לראשונה בישראל עד שנת 2005. על כל הקבוצות האלו תחול החובה להתקין מסנני חלקיקים.

"רכב רגיל" הוא כל רכב בנזין שאינו מופחת זיהום, וכן רכב דיזל שעומד בתקינה של Euro 4 או Euro 5, לפי השנה שבה נרשם לראשונה בישראל (בין השנים 2006 ל-2012). "רכב מופחת זיהום" הוא כל רכב העומד בתקינת Euro 6 לפחות, לפי השנה שבה נרשם לראשונה בישראל (2013 ואילך), או רכב שהותקן בו מסנן חלקיקים. רכבים חשמליים נכללים בקטגוריה זו.

על פי החלטת הכנסת, מכון הרישוי יסמן רכב מזהם באמצעות תווית שתוצג על השמשה הקדמית. התווית לא תוסר כל עוד לא הותקן ברכב מסנן חלקיקים.

רכבי חירום של הצבא הוחרגו מהתקנות משום שאינם נוסעים בכבישים בזמנים שאינם שעת חירום. כן הוחרגו 170 כבאיות ישנות שיוצאות לכבישים רק במקרי חירום.

התקנת מסנן חלקיקים

הפתרון היעיל ביותר להפחתת זיהום אוויר מכלי רכב קיים הוא התקנת מסנן חלקיקים (DPF) בתהליך הנקרא רטרופיט (Retrofit). תפקידו של מסנן החלקיקים הוא להפחית את הפיח הנוצר במערכת הפליטה של כלי רכב עם מנוע דיזל. המסנן אוגר חלקיקי פיח, ומדי פעם מבצע ניקוי עצמי. המסנן מתחמם ומגיע לטמפרטורה גבוהה, וכך הופך את הפיח הנצבר לאפר לא מזיק. התהליך מבוצע בטמפרטורה גבוהה של כ-600 מעלות, ונעשה בתנאי נסיעה מוגדרים ונוקשים. המסננים המאושרים ליבוא ולהתקנה בישראל הם כאלה אשר הוכחה יעילותם בהפחתה של יותר מ-98% ממספר החלקיקים.

התקנת מסנן החלקיקים כרוכה בעלות לא מבוטלת. המשרד להגנת הסביבה יתמוך ב-100% ממחיר המסנן והתקנתו ב"כלי רכב כבדים ישנים" בבעלות פרטית, או בבעלות חברה/עוסק שלהם עד שלושה כלי רכב ומחזור מכירות לשנת 2016 שאינו עולה על מיליון שקלים. מאחר שאלו משאיות ישנות מאוד, הנמצאות בתום מחזור חייהן, רבים מהמחזיקים בהן הם מפעילים קטנים עם פעילות בהיקף נמוך, והמשאיות משמשות לפרנסתם בדוחק.

בקטגוריה הבאה, המשרד להגנת הסביבה יסבסד כ-50% ממחיר המסנן ומהתקנתו לחברות אשר מחזור המכירות שלהן למע"מ לשנת 2016 אינו עולה על עשרה מיליון שקלים. עוסק שמחזור המכירות שלו גבוה יותר, לא יהיה זכאי לתמיכה ממשלתית ברכישה ובהתקנה של מסנן חלקיקים, אך יוכל לקבל מענק גריטה על בסיס כל הקודם זוכה (התקציב מוגבל).

המשרד להגנת הסביבה קיים הליך מכרזי לבחירת מוסכים אשר מתקינים את מסנני החלקיקים במחיר המסובסד. רשימת המוסכים מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד ומעודכנת מעת לעת.

כדי להתקין מסנן חלקיקים במחיר מסובסד ברכב כבד ישן, נדרש בעל הרכב לאלה:

1. לתאם התקנה עם אחד המוסכים מהרשימה הנזכרת לעיל.

2. לשלוח למוסך את רישיון הרכב כדי לוודא התאמה לתוכנית.

זכאות למענק גריטה

במשאית מקרטעת ישנה, בת 13 ויותר, לא תמיד כדאי להתקין לוכד חלקיקים. האופציה היא לקבל מהמדינה "מענק גריטה", כלומר להשבית את המשאית לאחר קבלתו. גובה המענק תלוי בסוג הרכב (המצוין ברישיון הרכב) ובשנת רישום הרכב.

בעליו של רכב משא או רכב עבודה במשקל כולל של יותר מ-12 טונות מקטגוריה N3 עד שנת 2000 יקבל כ-11,000 ש"ח; בעליו של רכב משא או רכב עבודה במשקל כולל של יותר מ-12 טונות מקטגוריה N3, משנת 2001 עד 2005, יקבל כ-22,000 ש"ח; בעלים של רכב נוסעים, מעל תשעה נוסעים, במשקל כולל של חמישה טונות עד שנת 2000, יקבל כ-5,000 ש"ח; בעלים של רכב נוסעים, עד תשעה נוסעים, מ-2001 עד 2005, יקבל כ-8,000 ש"ח; בעליו של אוטובוס M3 עד שנת 2000 יקבל כ-13,000 ש"ח; ובעליו של אוטובוס M3 משנת 2001 עד שנת 2005 יקבל כ-22,000 ש"ח.

לגרוט או להתקין מסנן?

לציי הרכב הגדולים הדילמה פשוטה. המדינה לא מעניקה החזר בעד התקנת לוכד חלקיקים בחברות שמחזור המכירות שלהן גבוה מעשרה מיליון שקלים. מצד שני, החברות האלו לרוב לא עובדות עם משאיות ישנות כל כך, אלא במקרים מיוחדים של משאיות שכמעט לא נוסעות בכבישים. במקרה זה הדילמה היא בין גריטה להתקנת לוכד חלקיקים על חשבון החברה. סביר להניח שבמרבית המקרים לא יותקן לוכד, והמשאית תועבר לגריטה. המרכב של המשאית יועבר למשאית חדשה יותר.

גם בחברות הקטנות (בבעלות פרטית או בבעלות חברה/עוסק) שבבעלותן עד שלושה כלי רכב ומחזור המכירות שלהן אינו עולה על מיליון שקלים, אין התלבטות. המשרד להגנת הסביבה מסבסד את מלוא המחיר של המסנן והתקנתו. אם מצב המשאית והמרכב סביר, יש להניח שלוכד החלקיקים יותקן על חשבון המדינה. רק אם המצב התחזוקתי גרוע המשאית תופנה לגריטה.

ההתלבטות הגדולה תהיה בטווח הביניים, כלומר אצל חברות שמחזורן הכספי נע בין מיליון לעשרה מיליון שקלים. הזכאות היא לחצי ממחיר הלוכד והתקנתו, או גריטה. כדי להגיע להחלטה יש להביא בחשבון שיקולים כלכליים בהתאם למצב התחזוקתי של הרכב ולאופק התעסוקתי שלו.

לסיום, בשטח ישנן אלפי משאיות דיזל ישנות ומזהמות שבעליהן יידרשו לטפל במקור הזיהום. אך לא הכול פשוט. לוכד החלקיקים, כשמו, מבצע רק פעולה אחת: לכידת חלקיקים. הוא לא מטפל (ולא אמור לטפל) בשאר הרכיבים של זיהום האוויר. במילים אחרות, גם לאחר התקנתו הרכב יפלוט הרבה תחמוצות חנקתיות, פחמימנים ותצרוכת עודפת של דלק (כלומר פליטה של CO2 ועוד). התמונה המלאה משקפת משאית ישנה, מזהמת ולא בטוחה. במצב כזה יש עדיפות מוחלטת לגריטה. מבחינת המדינה היה עדיף לתמרץ יותר את הגריטה, כדי שהתקנת לוכד חלקיקים (בעיקר בסבסוד מלא של המדינה) תהיה פחות רלוונטית.