מזעריים אבל מסוכנים

2.5 אלפיות המילימטר. זהו גודלו של חלקיק הפיח שנפלט החוצה בעת שמנוע הדיזל פועל. עם הגודל הזעיר הזה מתמודדים מחוקקי התקנות, וכן יצרני המנועים, כבר שלושה עשורים תוך כדי השקעה של מאות מיליארדי דולרים.
מספר מזהמים נפלטים ממנועי הדיזל. העיקריים הם תחמוצות חנקתיות וחלקיקי פיח. השם "תחמוצות חנקתיות" (NOx) נוגע למספר תרכובות הנפלטות בתהליכים שמתרחשת בהם בעירה בטמפרטורות גבוהות. אחת מאותן התרכובות, הנקראת חנקן דו-חמצני, מחלישה את מערכת החיסון וגורמת למחלות בדרכי הנשימה ולגירוי בעיניים. ילדים וחולי אסטמה הם קבוצות הסיכון הרגישות ביותר למזהם זה.
חלקיקי הפיח עדינים, קטנים ולרוע המזל, נשימים. החלקיקים שמכונים בשפה המקצועית בשם PM (Particulate Matter), גודלם עד 2.5 מקרון. אי אפשר לראותם כמובן בעין בלתי מזוינת. החלקיקים האלו נפלטים בתהליכי השריפה של הדלק, ולמעשה מרכיבים את הפיח שאנו מסוגלים לראות. כמובן שלא כל עשן הדיזל הוא פיח.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, חלקיקים נשימים עדינים הם מזהם האוויר בעל ההשפעה הגדולה ביותר על בריאות הציבור. חלקיקים אלו עלולים לחדור לעומק דרכי הנשימה ואף למערכת הלב ולכלי הדם. לפי דוח מצב איכות האוויר לשנת 2015 של המשרד להגנת הסביבה, נמצאו ריכוזים גבוהים של חלקיקי פיח נשימים, בערכים חריגים, בתחנות ניטור האוויר התחבורתיות בגוש דן ובירושלים.
סקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי די בחשיפה נשימתית מעטה לחלקיקים אלו כדי לגרום לעלייה בתחלואה, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כגון אנשים מבוגרים וילדים. חשיפה נשימתית ממושכת לרמות גבוהות של חלקיקים נשימים עדינים תשפיע על מערכות נוספות: לב, ריאות ומערכת החיסון. המועצה הבינלאומית לחקר הסרטן הכריזה בשנת 2013 שהחלקיקים הנשימים העדינים הם מסרטן ודאי לאדם, וחשיפה אליהם מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן הריאות, מהקשים ומהקטלניים ביותר לאדם.

סכנה שאין לחוש בה

הפיח כאמור לא תמיד גלוי. במקרים קיצוניים רואים שובל של עשן שחור אחרי משאית או אוטובוס. גם אם רואים, זה לא עוזר. במרבית המקרים אי אפשר לברוח משאיפת העשן. הבעיה היא שבמרבית המקרים כלל לא רואים את חלקיקי הפיח הזעירים. נושמים אותם, אך לא יודעים זאת. לא רואים אותם, אין להם ריח, והם מרחפים באוויר. חלקיקי הפיח, בין שהם נראים ובין שלא, אינם מפריעים כביכול, אך לחשיפה אליהם עלולות להיות השלכות חמורות.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כלי תחבורה הם המקור לשליש מפליטות המזהמים בישראל. לפי ניטור מזהמים בארץ ובעולם, הם מקור הזיהום הגדול ביותר במרכזי הערים. בדו"ח ה-OECD לשנת 2015 נמצא, כי בישראל מתרחשים מדי שנה כ-2,200 מקרים של מוות מוקדם מחשיפה לזיהום אוויר. לפי הערכות, 50% ממקרי המוות האלה נגרמים מחשיפה לזיהום שמקורו בכלי רכב.

להפחית את פליטת המזהמים

המשרד להגנת הסביבה אינו אדיש למצב הקיים. הוא מקדם תוכנית שנועדה להקטין בהרבה את פליטת החלקיקים מכלי רכב בישראל, ועקב כך לצמצם מאוד את חשיפת הציבור למזהם. ניתוח מקצועי שנעשה במשרד להגנת הסביבה מלמד שרכבים המונעים בדיזל אחראים ל-90% בערך מפליטות החלקיקים, אף שבנסועה הכללית הם תופסים רק 20%. בנוסף, ככל שכלי הרכב כבדים יותר, תרומתם לזיהום האוויר גדולה יותר יחסית לחלקם בנסועה הכללית.
גם גיל הרכב משפיע על תרומתו היחסית לזיהום האוויר. כלי רכב ישנים מזהמים יותר באופן סטטיסטי מרכבים חדשים. יש לכך שתי סיבות עיקריות: כלי רכבים ישנים סובלים מתהליכים של בלאי והתיישנות הגורמים לעלייה בתצרוכת הדלק ולהפחתת היעילות של אמצעים להפחתת הפליטות (אם ישנם). בנוסף, התקינה העולמית לגבי פליטת מזהמים מכלי רכב הוחמרה בהדרגה, והסטנדרטים לגבי אמצעי ההפחתה של פליטות מכלי רכב בשלב הייצור עלו. כלומר כלי רכב ישנים נדרשו לעמוד בתקנים פחות מחמירים מבחינת זיהום האוויר.
תקני הפליטה האירופים נכנסו לתוקף בתחילת שנות התשעים, ומאז הוטמעה החמרה הדרגתית בדרישות התקינה, אשר על פיה מחויבים יצרני הרכב להתקין אמצעים משופרים להפחתת פליטות. במרוצת השנים הופחתו פליטות המזהמים בעשרות אחוזים. תקן Euro המחמיר ביותר כיום הוא Euro 6. השינוי המהותי ביותר מבחינת צמצום פליטת המזהמים, ובכלל זה חלקיקים, התרחש במעבר לתקן Euro 6. בשלב זה נקבעה בתקן בין השאר החובה להתקין מסנני חלקיקים מובנים בכלי הרכב כבר בשלב הייצור. התקנת מסנן חלקיקים נחשבת הפתרון היעיל ביותר להפחתת זיהום אוויר מכלי רכב. הדבר נעשה באמצעות תהליך הנקרא רטרופיט (Retrofit). המסננים המאושרים ליבוא ולהתקנה בישראל הם כאלה אשר הוכחה יעילותם בהפחתה של יותר מ-98% ממספר החלקיקים.

פתרון מקיף למשאיות מזהמות

לפי התוכנית החדשה שמגבשים משרדי הממשלה, כלי הרכב בישראל יחולקו לשלוש קטגוריות: רכב מופחת זיהום, רכב רגיל ורכב מזהם.
"רכב מופחת זיהום" הוא כל רכב העומד בתקינת Euro 6 לפחות, לפי השנה שבה נרשם לראשונה בישראל, או רכב שהותקן בו מסנן חלקיקים. רכבים חשמליים נכללים בקטגוריה זו.
"רכב רגיל" הוא כל רכב בנזין שאינו רכב מופחת זיהום, וכן רכב דיזל שעומד בתקינה של Euro 4 או Euro 5, לפי השנה שבה נרשם לראשונה בישראל.
"רכב מזהם" הוא רכב דיזל שאינו רכב נוסעים פרטי, אשר עומד בתקינת Euro 3 או פחות מזה, בהתאם לשנה שבה נרשם לראשונה.
רמות הדירוג משקפות את לוחות הזמנים שנקבעו בתקינה האירופית לגבי כלי רכב (תקני Euro), כפי שיושמו בישראל על ידי משרד התחבורה, בשילוב הערכת הפליטות בהתאם לסוג הרכב, למשקלו ולסוג הדלק. ייעודו העיקרי של דירוג זה הוא לזהות את כלי הרכב המזהמים ביותר ולמנוע את כניסתם לאזורים מוגדרים בסביבה העירונית כדי להפחית את זיהום האוויר באותו אזור.
התוכנית הישראלית אינה ייחודית. ערים רבות ברחבי העולם (בעיקר במדינות מפותחות) הגדירו זה מכבר אזורי מטרופולין צפופים שבהם מוגבלת התנועה של כלי רכב מזהמים. האזורים האלו מכונים "אזור מופחת פליטות" (LEZ - Low Emission Zone). באירופה, לדוגמה, קיימים כיום כ-220 אזורי אוויר נקי ב-14 מדינות. בגרמניה לבדה קיימים כ-70 אזורי אוויר נקי, אליהם מוגבלת הכניסה של כלי רכב המונעים בדיזל מתחת לתקן Euro 4 וכלי רכב המונעים בבנזין מתחת לתקן 1Euro. ברוב המקרים, התקנת מסנן חלקיקים מאפשרת כניסה ל"אזורי אוויר נקי" לכלי רכב שהוגדרו במקור כמזהמים.

התוכנית הישראלית

הרשויות המקומיות בישראל מוסמכות לקבוע הסדרי תנועה לצמצום זיהום האוויר. בימים אלו מקדמות מספר רשויות בישראל הקמה של אזורי אוויר נקי בשטחן. חיפה היא העיר הראשונה שאישרה חוק עזר עירוני לשם כך, והיא צפויה להיות העיר הראשונה שיופעל בה אזור אוויר נקי.
לפי התוכנית החדשה, כל רכב יעבור בדיקת זיהום אוויר כתנאי לרישום רכב, מתן רישיון רכב וחידוש רישיון. לצורך הבדיקה יוגדרו שתי קבוצות של רכבי דיזל כ"רכב כבד ישן": כלי רכב מסחריים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג, ורכבי נוסעים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ואשר נרשמו לראשונה בישראל עד שנת 2005. במקרה של רכב העונה להגדרה זו, ייבדק אם הותקן בו מסנן חלקיקים, ובבדיקת הפליטה מהרכב תידרש עמידה בערך בליעת אור תקין של עד 0.2 יחידות למטר. חריגה מנתון זה מלמדת על היעדרו של מסנן חלקיקים או על פעולה בלתי תקינה שלו.

השינוי מורגש באוויר

המשרד להגנת הסביבה מודע לקושי הכלכלי שמוטל על ציי הרכב עקב התוכנית החדשה, ולכן יוקם מערך תמיכות שיתוקצב ב-200 מיליון שקלים ואשר יאפשר להקדים את מועד הפחתת הפליטות מכלי רכב. התמיכה תינתן בשני אופנים:
* מתן מענקי גריטה: בדיקה של המשרד להגנת הסביבה מלמדת שגריטה היא האמצעי הטוב ביותר לצמצום זיהום אוויר מתחבורה, מפני שתהליך זה מאיץ את חיסולם של כלי רכב ישנים ומזהמים ובד בבד מאיץ את כניסתם של כלי רכב חדשים העומדים בתקני פליטה מחמירים. כל בעל רכב מזהם שיבחר להקדים את גריטת רכבו בטרם תיושם התקנה האוסרת שימוש בכלי רכב אלו (ללא מסנן), יזכה למענק גריטה. המענק יהיה תלוי בגילו של הרכב ובשווי השוק שלו.
* סבסוד חלקי של התקנה של מסנני חלקיקים: עלותו של מסנן חלקיקים כולל התקנה מוערכת ב-18,000 עד 25,000 שקלים כולל מע"מ, כתלות בסוג הרכב. נקבע כי סביב אזורי אוויר נקי יסובסדו מסנני חלקיקים בשיעור של כ-50% לכלל האוכלוסייה בשיטת כל הקודם זוכה. במסגרת התקציב תתאפשר התקנה של כ-700 מסננים בכל אזור. לאחרונה פורסם כי ב-52 משאיות לאיסוף אשפה כבר הותקנו מסנני חלקיקים במחיר מסובסד של עד 6,000 שקלים.
היעד בתוכנית הוא לצמצם ב-30% את פליטת החלקיקים מכלי רכב. הדבר יפחית מאוד את מקרי המוות והתחלואה הנובעים מזיהום אוויר. לפי דוח שכתב האפידמיולוג ד"ר חגי לוי למשרד להגנת הסביבה, תוכנית אשר תצמצם 50% מפליטת החלקיקים הנשימים ו-20% מפליטת תחמוצות החנקן תוכל למנוע לפחות 313 מקרי מוות בשנה בקרב תושבי ישראל - מספר דומה למספר ההרוגים מדי שנה בתאונות דרכים. ההערכה היא שהתועלת של התוכנית לציבור תהיה כשני מיליארד שקלים.
התכנית נמצאת כעת בשלבי גיבוש בלבד, וייתכנו בה שינויים. עם זאת היא מהווה ציון דרך בהפיכתה של ישראל למדינה הנלחמת בזיהום אוויר תחבורתי. נראה שבעקבות יישום התוכנית נראה הרבה פחות משאיות ישנות ומזהמות ברחבי הערים.
לסיכום, אין סיבה ממשית שמשאית חלוקה עירונית או משאית שירות עירונית יפלטו מזהמים מסרטנים וימשיכו בעבודתן, שיש לה השפעה שלילית על התחלואה והיא כרוכה בעלויות אדירות למערכת הבריאות במדינה. סימון של "אזורים נקיים" בערים ואיסור נסיעה בהם למשאיות ישנות, יביאו לשינוי המציאות המזהמת. סימון כזה יעודד גריטה (שהיא האופציה המועדפת), או טיפול במקור הזיהום.