מי שלא מעגן מפסיד

בכבישי הארץ נעים מדי יום רבבות משאיות המובילות מטענים במגוון גדלים ומשקלים. הדבר מחייב הכשרה, התנסות והתאמה של נקודות עיגון במרכב של המשאית והגרור. מבקר המדינה קבע, בדו"ח החמור שפרסם לפני מספר חודשים, שכל אלה לא מתקיימים, ויש בכך סיכון לתאונות דרכים.

במשרד התחבורה טוענים שרכבי משא מובילים לעיתים מטענים באופן העלול להביא לשחרור המטען או להתהפכות הרכב. מטען שאינו מאובטח כראוי עלול להישמט מהרכב, לפגום בחלוקת המשקל וביציבות הרכב, ולגרום תאונות דרכים. בעבר התרחשו תאונות דרכים קשות וקטלניות שמקורן בעיגון מטענים לקוי.

על פי ממצאי תצפיות של עמותת "אור ירוק", כל רכב חמישי, כלומר כ-20% ממובילי המטענים, מוביל מטען באופן מסוכן ולא תקין. בסך הכול נבדקו כ-700 כלי רכב שהובילו מטענים. 144 מהם הוגדרו כבלתי תקינים.

עיגון מטענים בטוח מתחלק לשניים: הגורם האנושי והגורם הטכני. חלק מהנהגים, בשל חוסר מודעות, מוביל את המטען באופן רשלני ומסוכן, כלומר המטען עלול להשתחרר במהלך הנסיעה ואף להביא להתהפכות הרכב. נדבך נוסף של הבעיה קשור למשאיות, לגרורים ולנתמכים. כדי לעגן מטענים כהלכה נדרשות בראש ובראשונה נקודות עיגון ראויות ברכב.

כדי לטפל בנושא יזם משרד התחבורה את תקן ישראלי 6395, שעיקרו אבטחת מטענים ברכב מסחרי. התקן קובע בין היתר את הדרישות לחישוב הכוחות לריתום החלקים הרלוונטיים במטען, וכן את האמצעים המאושרים לריתום לצורך הובלה בטוחה של המטען. בתקן שני חלקים, והוא משמש בסיס מקצועי להכשרת נהגים, להכנה נכונה של כלי רכב המיועדים להובלת מטענים ולאכיפה מקצועית על ידי הגופים המשלחים, חברות ההובלה, קציני בטיחות ועוד.

במשרד התחבורה קובעים, על סמך ניתוח של תאונות דרכים, כי אחד הפרמטרים החשובים לתאונות שמעורב בהן רכב כבד הוא אבטחת מטענים לא תקנית. ריתום נכון של המטען אמור לפתור בעיה זו.

מבקר המדינה פרסם ממצאים דומים. המבקר ציין את התקן הישראלי לריתום מטענים שפורסם לפני שש שנים, אולם הנחיותיו לא עוגנו עדיין בתקנות התעבורה. לפיכך הוא אינו מחייב את העוסקים בענף ואי אפשר לאכוף אותו (ראה פירוט בהמשך). המבקר מצא גם שנושאים של טעינה, פריקה וריתום משאות לא נלמדים במסגרת ההכשרה המעשית של נהגי משאיות. שעות הלימוד המוקדשות לנושא הן במסגרת ההכשרה העיונית, ואין כל התנסות מעשית. חלק מהנהגים עוברים הכשרה מעשית במקומות עבודתם לאחר שהרישיון כבר נמצא בידיהם, אולם חובה זו לא מוטלת עליהם רשמית, ולמשרד התחבורה אין כל מעקב אחר הכשרות אלה והוא גם לא מפקח עליהן.

אשר לנהגים בעלי רישיון צבאי לנהיגה במשאית, שעם שחרורם מהצבא מקבלים על סמך רישיון זה רישיון אזרחי, מבקר המדינה ממליץ לבחון לשלב את הנושאים הקשורים בהובלת מטענים בהכשרה המעשית, וכן לקיים הדרכות בנושא לכל הנהגים שלא נחשפו לתכנים אלה.

”   התקנת נקודות עיגון תקניות במרכב המשאית או הגרור היא תנאי יסוד לאפשרות לעיגון מטענים. ללא נקודות העיגון האלו, אי אפשר לעגן כהלכה את המטען לרכב. לפיכך במשרד התחבורה הוסיפו תקנה המחייבת את היצרנים בהתקנת נקודות העיגון   “

בהתאם לתובנות האלו, במשרד התחבורה יזמו הצעה לתיקון פקודות התעבורה לחיוב בעמידה בדרישות תקן 6395. נוסח התקנות אושר בכנסת בחודש אוקטובר אשתקד, ונחתם על ידי שרת התחבורה בחודש ינואר השנה. נוסח התקנות שאושר ייכנס לתוקף ב-2022, כבר בתחילת השנה, 1 בינואר 2022.

סוגי הרכבים המחויבים לעמוד בדרישות התקן הישראלי לעניין אבטחת מטענים הם רכבי משא מקטגוריה N2 וקטגוריה N3 (כלומר כל המשאיות במשקל כולל מותר של יותר מ-3,500 ק"ג) וכן קטגוריה O (גרורים ונתמכים). על פי החקיקה שאושרה בכנסת, לא יחודש רישיונו של רכב (משאיות וגרורים שנדרשים לעמוד בתקן), אלא אם מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות התקן הישראלי 6395, חלק 2. הדרישה לא תחול על גרורים קלים מקטגוריות O1 ו-O2 (במשקל כולל מותר עד 3,500 ק"ג) שנרשמו לראשונה לפני מועד כניסת החקיקה לתוקף (תחילת 2022).

תקופת היערכות

במשרד התחבורה מודעים לצורך של משק התובלה בארץ להיערך להוראות התקן ולשינוי שבוצע בנוסח תקנות התעבורה. הרכבים צריכים להיות מותאמים לדרישות תקן 6395, חלק 2: "ריתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון", מדצמבר 2015.

יצרנים מורשים ובוני מרכב נדרשים להיערך מבחינה מקצועית ומבחינה לוגיסטית להתקנת נקודות עיגון ברכבים לפי דרישות התקן. גם המעבדות המוסמכות נדרשות להיערך לבדיקת הרכבים לפי דרישות התקן הישראלי האמור.

בעלי הרכבים הרלוונטיים עתידים לקבל הודעה על אי חידוש רישיונם לאחר 1 בינואר 2022, אם לא הוכחה התקנת נקודות עיגון לפי דרישות התקן. את האישור על התקנתם אפשר להנפיק לפי הנחיות של יצרן מורשה או ממעבדה מוסמכת. האישורים יועברו למשרדי הרישוי. למשרד התחבורה רשימה של יצרני גרורים ובוני מרכבים רלוונטיים לעיסוק זה. היצרנים האלו יוכלו להוציא אישור על עמידה בדרישות התקן.

תיקון תקנות התעבורה

תקנה 85 בתקנות התעבורה, העוסקת בהובלת מטענים, הייתה עד כה כללית מאוד, וחייבה בדיקה שחלוקת המשקל של המטען וסידורו יאפשרו הובלת המטען בבטיחות וביציבות. כן חייבה בדיקה שהמטען, מכסהו ומכסה הרכב יהיו מחוזקים היטב, באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או בגלל הרוח. כעת שונה נוסח תקנה 85, ועיגון המטענים חייב להיעשות לראשונה בהתאם לדרישות התקן.

לסוף פסקה 4 (תקנת משנה א') בתקנה 85 התווספו ההוראות האלה: "וברכב מסוג N2, N3 ו-O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 חלק 1 - אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015". עותק של התקן הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן תקן אבטחת מטענים), וזאת למעט הובלת גלילי פלדה ברכב מסוג N3, שאותם יותר להוביל בתוך עריסה ייעודית המאובטחת לרכב המוביל באמצעות התקני חיבור סובב.

חובת השתלמות מקצועית

בסעיף אחר שהורחב, א1 נקבע, כי "לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב, או מי שהשליטה עליו, לא יורה ולא ירשה להוביל מטען ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור בתקנה 183ג."

הודעה על הגורמים שרשות הרישוי אישרה להם להעביר את ההשתלמות המקצועית האמורה בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

הובלת מטען בתפזורת

שני גורמים עיקריים מחריפים את הבעיה של נפילת מטענים בישראל. האחד, היעדר דפנות בצידי הרכב ובחלקו האחורי בחלק מהמשאיות ומהגרורים (משטח "פלטה" נטול דפנות). קיומן של דפנות בכל צידי המרכב והעמסה רק עד גובה הדפנות, הן תנאי יסוד לתובלה בטוחה יותר של מטענים. הגורם השני קשור להיעדר כיסוי למטען. משאית שהייתה נוסעת בכבישי אירופה ללא כיסוי מטען, הייתה נעצרת, מורדת מהכביש והנהג היה מקבל קנס כבד. הכיסוי, שצריך להיות בהתאם להנחיות התקן הישראלי, יכול לתרום רבות לבטיחות תובלת המטענים.

”   שני גורמים עיקריים מחריפים את הבעיה של נפילת מטענים בישראל. האחד, היעדר דפנות. קיומן של דפנות בכל צידי המרכב והעמסה רק עד גובה הדפנות, הן תנאי יסוד לתובלה בטוחה יותר של מטענים. הגורם השני קשור להיעדר כיסוי למטען   “

בשל המציאות בשטח, במשרד התחבורה עדכנו גם את תקנת תעבורה 86, שעוסקת בהובלת מטען בתפזורת, באופן שתכלול את שני האלמנטים האלו. לפניכם תקנה 86 בנוסח החדש: "לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען התפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד' בתקן אבטחת מטענים."

פסקאות אחרות שהופיעו בגוף התקנה קודם לכן (מטען אשר מתאבכים ממנו אבק, פחם ואפר יבש, אפר מרחף או מלט) נמחקו בעדכון הנוכחי.

חובת השתלמות

משרד מבקר המדינה המליץ בדו"ח שפרסם לעדכן את תוכניות הלימודים להכשרת נהגי משאיות, וקבע שההכשרה המעשית אינה מתאימה לצרכים. בביקורת עלה, כי תוכנית ההכשרה המעשית לנהגי רכב כבד גובשה בשנות השמונים של המאה הקודמת, ולא נכללים בה רכיבים חשובים, בהם בולטים נושאים כגון העמסה נכונה, אמצעי ריתום למטענים וחלוקת עומסים. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ציינו שההכשרה המעשית גם אינה כוללת נהיגה נכונה בדרך הררית ושימוש נכון במערכות סיוע לבלימה. המבקר מצא שבישראל לא נהוגה הכשרה חשובה שיעודה "תפיסת סיכונים בנהיגה" בקרב נהגים חדשים.

בעקבות הממצאים האלו ובהתאם לעיגון התקן הישראלי לתקנות תעבורה, הוסיפו במשרד התחבורה את תקנה 183ג לנושא חובת השתלמות: השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183.

”   נושאים של טעינה, פריקה וריתום משאות לא נלמדים במסגרת ההכשרה המעשית של נהגי משאיות. שעות הלימוד המוקדשות לנושא הן במסגרת ההכשרה העיונית, ואין כל התנסות מעשית. חלק מהנהגים עוברים הכשרה מעשית במקומות עבודתם לאחר שהרישיון כבר נמצא בידיהם   “

183ג (א) המחזיק רישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183, שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות אלה, חייב לבצע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד 1 ביולי 2022. הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

183ג (ב) גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע ההשתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א'), ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו.

התקנת נקודות עיגון במרכב

התקנת נקודות עיגון תקניות במרכב המשאית או הגרור היא תנאי יסוד לאפשרות לעיגון מטענים. ללא נקודות העיגון האלו, אי אפשר לעגן כהלכה את המטען לרכב. לפיכך במשרד התחבורה הוסיפו תקנה המחייבת את היצרנים בהתקנת נקודות העיגון.

364ט. לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2, N3 ו-O, ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור, אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 חלק 2 - "ריתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון מדצמבר 2015".

אכיפה

לכל חקיקה, טובה ככל שתהיה, נדרשות שיניים. במשרד התחבורה עדכנו את התוספת השישית בתקנות התעבורה, כך שעבירה על התקנות תביא לשש נקודות חובה במאזנו של נהג המשאית.

הנה תיאור מקוצר של העבירה (לפי תקנה 85): הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים.

תיאור מקוצר של העבירה (לפי תקנה 86): הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה, או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד' לתקן אבטחת מטענים.

כניסה לתוקף של התקנות:

תחילתן של תקנות אלה, למעט 183ג ו-364ט, ביום 1 ביולי 2022.

תחילתה של תקנה 183ג הוא 1 ביולי 2021.

תחילתה של תקנה 364ט היא 1 בינואר 2022, והיא לא תחול על רכבים מסוגים O1 ו-O2 שנרשמו לראשונה לפני המועד האמור.