חיבור מאובטח

59 טון טבין ותקילין. זה המשקל המחובר המרבי של משאית גוררת כיום בישראל. הכוונה למשאית וגרור שמשודכים זה לזה לביצוע של מטלות כבדות במיוחד, בשטח, באתרי בנייה ותשתיות, וכמובן גם בנסיעה על הכביש - עם שאר כלי הרכב. מדובר בשילוב המרבי של משאית בעלת ארבעה סרנים במשקל כולל של 32 טון, אשר גוררת אחריה גרור מלא במשקל של עד 27 טון. חישוב פשוט מלמד שכמעט 60 טון מתגלגלים על הכביש שנים רבות, בלי שמישהו ישים לב לחוליה החלשה: התקן הגרירה שמחבר בין כלי הרכב. המשאית, וכן הגרור, נבדקים בקפידה במבחן הרישוי השנתי ובבדיקות אחרות (כגון בדיקות חורף, בדיקות בלמים ובדיקות תאורה), אולם אמצעי החיבור שביניהם לא נבדק.

אמצעי החיבור הפיזי בין המשאית לגרור הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להובלה בטיחותית. אמצעי זה עומד במאמצים אדירים, בחיבורים של מערכת האוויר הדחוס, בחיבורי חשמל פגיעים (של מערכת האורות) ובחיבורים של מערכת ה-ABS ששולטת על אופן הבלימה של הגרור. התקינות של כל הרכיבים האלה היא תנאי הכרחי לתובלה בטיחותית, אולם רבים מזניחים את הבדיקה והאחזקה שלהם ובכך גורמים סיכון רב לעצמם, אך בעיקר לשאר המשתמשים בדרך - נהגים והולכי רגל. במרבית המקרים הסיכון הבטיחותי נובע מחוסר תשומת לב ומחוסר מודעות של הנהג וקצין הבטיחות.

בכתבה זו יודגשו האספקטים הבטיחותיים של מכלול התקן הגרירה, שכולל וו אפוץ + עין גרירה, חיבורי חשמל, חיבורי בלמים ומחברים של המערכת ההידראולית.

בדיקת נקודות החיבור הפיזיות

החיבור המכני בין המשאית לגרור הוא החלק שנתון יותר מכל למאמצים אדירים, לשחיקה ולסכנת שבירה והתנתקות. בנקודה זו אין מקום לפשרות. בשלב ראשון חייבים לבצע בדיקה ויזואלית שגרתית לכל האזורים שבהם פועלים כוחות אלה, ובעיקר קורת הרוחב האחורית של המשאית שאליה רתום התקן הגרירה, ריתום הקורה לשלדת המשאית ווו הגרירה, האפוץ עצמו.

בדיקה של קורת הגרירה צריכה להתבצע לאחר שהאחרונה נוקתה היטב, כולל וו אפוץ. בבדיקה ויזואלית אפשר להבחין בסדקים או בשברים שיש בקורה או בהתקן הגרירה. יש לבדוק גם אם בורגי החיבור מהודקים היטב והאומים לא התרופפו. חייבים לעצור את העבודה מייד כשמתגלה שבר או סדק בקורה או בוו. אם הקורה נסדקה, רצוי מאוד להחליפה ולא לתקנה, אם כי אפשר לבצע תיקונים כשנוצרים סדקים קלים. עיוות של קורה מצריך את החלפתה המיידית. גזירה של בורגי הידוק לשלדה או שחרור האום מצריכים אף הם טיפול מיידי.

החלפה מיידית נחוצה אם מתגלים סדקים או שברים בוו האפוץ. ראש הוו נפגע לעיתים בעת העבודה השוטפת, וחלק מהראש נשבר. מכאן ועד להיסדקות של כל התקן הגרירה הדרך קצרה. אין מקום לפשרות או להמתנה לטיפול הבא במוסך. יש לעצור את העבודה ולהחליף את הוו.

פין הגרירה

פין הגרירה המותקן בוו אפוץ הוא החלק שנתון יותר מכל רכיב אחר לבלאי. עין הגרירה של הגרור חובטת בו בעוצמה רבה מאות פעמים בנסיעה אחת, תוך כדי כך ששני החלקים נשחקים מעצם המגע ביניהם. הפין (והתקן הגרירה כולו) נבנה בהתאם לדרישות התקינה האירופיות שאימץ משרד התחבורה בארץ, והוא מגיע בקוטר אחיד של 48.7 מ"מ. מרבית היצרנים ממליצים להחליף את הפין לאחר שקוטרו נשחק ב-1.5 מ"מ ומגיע ל-47.2 מ"מ. יש לקחת קליבר ולבדוק את הקוטר המרבי של הפין. הבדיקה נעשית בכיוון קדימה-אחורה, כלומר בכיוון הנסיעה. כדאי שקצין הבטיחות ייעזר במדיד עובר/לא עובר כדי למדוד את הקוטר של וו הגרירה. מדידי פלסטיק כאלה ניתנים בעלות סימלית, והם מסייעים לפסול את הוו כאשר הוא נשחק יותר מדי.

גירוז ושימון הפין: טעות שכיחה ביותר היא גירוז של פין הגרירה. הדבר מנוגד להמלצת היצרנים של התקני הגרירה. הבעיה איננה נעוצה בפעולת הגירוז עצמה, אלא באי הסרה של הגריז הישן. נדבקים אליו אבק, חול ושבבים אחרים בעבודה השוטפת, עד שהוא נהפך למעין נייר זכוכית שמאיץ מאוד את תהליך הבלאי של הפין. ההמלצה היא לשמן בשמן נוזלי את מנגנון הפין, ולנקות את הפין לעיתים מזומנות. אם בכל זאת מגרזים, יש לנקות ולהחליף את הגריז לעתים קרובות ביותר.

בולם הגומי של התקן הגרירה

בבדיקה הוויזואלית נדרש גם לבדוק שבולם הגומי של התקן הגרירה שלם (אותו בולם גומי עבה שמשמש כמחיצה סופגת חבטות ביו הוו לקורת הגרירה של המשאית), וכמובן לוודא שאום הנעילה האחורית של הוו מהודק היטב ומאובטח כך שלא ישתחרר (לרוב על ידי פין פציל).

חשוב לבדוק גם את מנגנון הנעילה של הפין. יש לוודא שהפין יכול להתרומם רק לאחר שהמנגנון שאמור למנוע את תזוזת הפין בעת הנסיעה הוזז. כל כשל במנגנון הנעילה עלול לגרום במהירות להשתחררותו של הגרור מהמשאית במהלך הנסיעה.

חיבורים נוספים בין המשאית לגרור

חיבורי החשמל

בדיקת תקינותה של מערכת החשמל צריכה להתבצע לעיתים קרובות מאוד, מאחר שהיא נוטה להיפגע בקלות. הגרור מחובר למשאית בכבל חשמלי שמיועד לשמש לתאורת הגרור (אורות, איתותים, בלימה ונסיעה לאחור). החיבור נעשה על פי התקן הישראלי. התקן הנוכחי מחייב חיבורי שקע-תקע גדולים בעלי 15 פינים. בעבר היה נהוג תקן ישן של מחבר בעל שבעה פינים. הוא משמש עדיין בחלק מהגרורים הישנים, וצריך מתאם מיוחד כדי לקשר ביניהם כהלכה.

חיבורי החשמל פגיעים למדי. הם חשופים לפגיעות פיזיות שלעיתים אינן גלויות לעין, אך גם לאבק, לבוץ ולכל לכלוך אחר שעלול לגרום לתאורה לקויה של הגרור. ההמלצה היא לבדוק את תקינות מערכת התאורה בגרור עצמו. מכיוון שכל משאית גוררת בכל פעם גרור אחר, יש לבצע את בדיקת התקינות לגבי כל גרור לפני היציאה לדרך. יודגש שלא מדובר בבדיקה תקופתית, אלא בבדיקה שיש לעשותה בכל החלפת גרור.

לצורך הבדיקה נדרשים שני אנשים, הנהג בקבינה והבודק מאחור. כל פעולה שיבצע הנהג תבוא לידי ביטוי בהדלקת הנורות המתאימות. על אף שיש תקינה ברורה באשר למיקום החוטים בשקע ובתקע, במקרים רבים נעשים בשטח שינויים ואלתורים שגורמים שלא יידלקו הנורות הנכונות. לדוגמה, ייתכן שנורת הבלימה לא תידלק, או תידלק רק בעת שהנהג מדליק את אור האיתות.

חיבורי הבלמים

חיבורי האוויר של הגרור הם תנאי ראשוני לבלימה אפקטיבית. יש לוודא שכפות האוויר יושבות היטב במקומן כך שאין בריחת אוויר, וכי לא נשקפת סכנה שהן ייפתחו בזמן נסיעה. חובה לבדוק שצנרת האוויר לא נפגעה, ושנקודות החיבור שלמות ונקיות. חדירת לכלוך למערכת האוויר הדחוס עלולה לפגוע בפעילותם התקינה של השסתומים ולשבש את פעולת המערכת כולה. מכאן ועד לתאונת דרכים קטלנית הדרך קצרה. לכפות האוויר יש בדרך כלל פלסטיק שמגונן עליהן מפני חדירת לכלוך, ויש להשתמש בו בכל פעם שמפרקים את החיבור בין המשאית לגרור.

יש לוודא שכפות האוויר לא ישתחררו במהלך הנסיעה. לשם כך חשוב לוודא שהפתח של יציאת האוויר בכפות שמותקנות על המשאית מופנה לצד ימין. בהטיה הזאת יש מנגנון שמונע מהכפות לרדת כלפי מטה (בגלל משקלן וטלטולי הרכב), והן לא ישתחררו.

חיבורי מערכת ה-ABS

בדומה לחיבורים של מערכת החשמל, החיבורים של מערכת ה-ABS עדינים ורגישים לפגיעות וללכלוך. בניגוד למערכת החשמל הרגילה, במערכת ה-ABS קשה מאוד לגלות תקלות, וגם כאשר ידוע על בעיה, קשה מאוד לאתר את הסיבה לתקלה. לפיכך יש לשמור היטב על הכבלים וחיבורי החשמל בין המשאית לגרור, לדאוג שהם לא ייפגעו במהלך העבודה, ולשמור על הניקיון כאשר פותחים מחדש את רכיבי המערכת או מחברים אותם.

ריתום השרשראות

תקנות התעבורה מחייבות להתקין שתי שרשראות ביטחון בין המשאית לגרור. אמנם לפי התקנה כל שרשרת חייבת לעמוד לבדה בעומס של סחיבת הגרור, אולם השרשראות שמספקים יצרני הגרורים אינן עומדות במטלה הזאת. לכן יש לוודא שהשרשראות אכן מחוברות היטב הן לגרור והן לאוזני הגרירה שמותקנות במשאית, כאשר צורת החיבור (בקו ישר או באלכסון) לא נקבעה בדרישות החוק.

תקינות החיבורים בין המשאית לגרור היא תנאי הכרחי לבטיחות התובלה. קציני בטיחות, וגם נהגים, חייבים להתייחס אל הבדיקה של חיבורי הגרור כאל בדיקה תקופתית עם לוח זמנים ברור, הקשורה לאופי העבודה של המשאית. תקינות החיבורים לא נבדקת במלואה במבחן הרישוי השנתי מאחר שהגרור מגיע לטסט לאו דווקא עם המשאית שגוררת אותו במהלך העבודה השוטפת. קצין הבטיחות חייב להקפיד על ביצוע תקנה 91ב: "לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר, הגרור, או הנתמך, על ידי רשות הרישוי".