מְלֶאכת מַחשבת

השידוך בין המרכב לשלדת המשאית איננו חתונה קתולית. חברות התובלה נדרשות להתאים עצמן לדרישות השוק המשתנות, ורבות מהן מעדיפות להתאים את המרכב לצרכים במקום להשבית את המשאית בשל חוסר עבודה לפרקי זמן ממושכים. אלא ששינוי המרכב איננו משימה של מה בכך. במקרים רבים נדרש לבצע התאמות הדדיות - במרכב ובמשאית. אחד מהשינויים השכיחים ביותר הוא שינוי רוחק הסרנים של המשאית, וזאת משיקולים של חלוקת העומס. לכל מרכב יש מרכז כובד כלשהו (תלוי בממדיו ובצורתו הגיאומטרית), וחובה להתאימו למשאית.

במקרים מסוימים נדרש לשנות את רוחק הסרנים של המשאית, כלומר את המרחק בין הסרן או הסרנים שמלפנים לאלה שמאחור. השינוי הזה נדרש כאשר התקנת המרכב החדש איננה עומדת בדרישות היצרן (בעיקר בכל מה שקשור לחלוקה נכונה של העומס על הסרנים) או בדרישות המופיעות בתקנות התעבורה (כגון אורך השלוחה האחורית המותר). בכל המקרים האלו נדרשת "התערבות כירורגית" זהירה בעבודה שביצע במקור יצרן המשאית.

לפני שמתחילים לבצע עבודה כלשהי יש לבחון בקפידה מה יהיו תוצאותיה, כלומר להגיש את התוכניות למהנדס שיבצע סרטוט ויחשב עומסים, ויבדוק אם המרכב המיועד להתקנה יתאים למשאית ה"מחודשת". לאחר מכן מומלץ מאוד לפנות למהנדס היבואן ולקבל ממנו הנחיות מדויקות באשר לביצוע העבודה. במרבית המקרים אפשר להיעזר במדריך המקוון של יצרן המשאית לבוני מרכבים.

לעתים העבודה הקשורה להזזת הסרנים קלה ופשוטה ביותר, ולעתים המשימה מורכבת ומצריכה עבודה בזהירות כדי לא לפגוע במערכות אלקטרוניות, בקווי תקשורת, בחיישנים ובמחשבים במהלך העבודה. הוצאות התיקון על עבודה לא אחראית עלולות להגיע לסכומי עתק. מכל האמור לעיל נובע, שמומלץ מאוד לבצע את העבודה במקום שהמליץ עליו היצרן ועובדיו עתירי ניסיון. במילים אחרות, אין להתפתות למסגריות שמציעות לבצע את העבודה במחיר נמוך.

ב-2018: מקצוע חדש

באגף הרכב של משרד התחבורה הוחלט בשלהי שנת 2017 ששינוי רוחק סרנים במשאית הוא עבודה ייחודית שמצריכה התמקצעות ורישיון. במכתב שנשלח לאחרונה מאגף הרכב לכל המפעלים העוסקים בענף נכתב שכל בעל מפעל מורשה יידרש מעתה לתעודת "אב טיפוס" על שינוי רוחק סרנים. את התעודה תנפיק מעבדה מוסמכת (הטכניון, מכון התקנים הישראלי, אריאל) לאחר שתבדוק את העבודה. בשלב הבא יידרש בעל המפעל להוסיף את המקצוע החדש ברישיון שניתן לו ממשרד התחבורה. ברישיון זה מופיעים כל המקצועות שהמפעל הוסמך לבצע (בניית מרכבים, ייצור גרורים, התקנת מנופים על גבי משאיות, התקני גרירה וכדומה). רק לאחר שהמקצוע יתווסף לרישיון יוכל בעל המפעל לעסוק באופן שוטף בשינוי רוחק הסרנים.

בניגוד לעבודות אחרות, העבודה על רוחק הסרנים מצריכה אישור פרטני לכל רכב, וטוב שכך. כלומר אישור מהמפעל אינו מספיק, והמעבדה המוסמכת חייבת להנפיק תעודה פרטנית לכל רכב כדי שהשינוי יופיע ברישיון הרכב. יש לך סיבה בטיחותית גרידא. העבודה מסובכת, מצריכה מיומנות מקצועית גבוהה מאוד, וכל סטייה מההנחיות עלולה לגרום סכנה בטיחותית.

הזזת הסרנים האחוריים של המשאית

המשימה הפשוטה ביותר היא להזיז את חטיבת המתלה של הסרן האחורי לפנים או לאחור לאורך שלדת המשאית. בהוראת הרישוי שמוציא יבואן הרכב נקובים מספר מרחקי-סרנים אפשריים, ויש להתאים את אורך הסרנים החדש לאחד מהם. מעבר להוראת הרישום של דגם הרכב הספציפי, הכרחי לפנות למהנדס היבואן ולקבל את הסכמתו בכתב לרוחק הסרנים החדש. ההיתר הזה מונע עבודות שאינן מותרות והוצאות גבוהות, והוא גם הכרחי לשלב מאוחר יותר - הליך הרישום של שינוי רוחק הסרנים ברישיון המשאית.

כל עבודה על שלדת המשאית מצריכה מבוני המרכבים לפתוח את ספרי ההדרכה של יצרן הרכב ולהיעזר בהם. פעולה זו מומלצת גם לבעל הרכב או לחברת התובלה, על אף שמדובר בספרות טכנית. עוד לפני שמתחילה העבודה הפיזית יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי למנוע נזק למערכות האלקטרוניות הממוחשבות והרגישות של המשאית. בהוראות יצרן הרכב יש הנחיות מדויקות היכן יש לנתק את המגעים החשמליים, היכן מותר לקדוח ולרתך וכיצד להגן על שאר המכלולים (קווי חשמל, קווי אוויר, קווי תקשורת, רכיבים אלקטרוניים ורכיבים מכניים) כדי שלא ייפגעו במהלך העבודה.

את רוחק הסרנים אפשר לקצר או להאריך. הקיצור פשוט למדי מאחר שצריך רק להעתיק את חטיבת המתלה האחורי לפנים, לאחר שבשלדה נקדחו קדחים חדשים. בדרך כלל אפשר לקפל קווי חשמל ולקצר קווי אוויר בלי להסתבך. פעולה מורכבת יותר נדרשת כשצריך להגדיל את הרוחק בין הסרנים הקדמיים לסרנים האחוריים. לעבודת הארכה של קווי חשמל וקווי אוויר נדרשת מיומנות מקצועית גבוהה יותר.

גם את גלי ההינע צריך להתאים לרוחק הסרנים החדש. כאן מומלץ להתייעץ עם היצרן ולקבל את הנחיותיו באשר לגלי ההינע החדשים, תמיכה בהם ואיזונם. יש לבצע זאת במפעלים מורשים. עבודה לא מקצועית תגרום חוסר איזון במערכת העברת הכוח, והדבר יתורגם לוויברציות ולשחיקה מואצת של הצלבים בגלי ההינע והמסבים של כל רכיבי המערכת, בכללם המסבים של תיבת ההילוכים ומסבי הסרן האחורי. במקרים מסוימים נדרש להוסיף קורות רוחב או להתאים את מיקומן לרוחק הסרנים החדש.

חיתוך וחיבור מחדש של השלדה

יצרן המשאית ממליץ במקרים מסוימים לחתוך את שלדת המשאית במקום להעביר את חטיבת המתלה האחורי לפנים. לכך יש סיבות רבות: שלדה שאיננה אחידה לכל אורכה, מגבלות טכניות או פיזיות נקודתיות ועוד. עבודה זו מצריכה מיומנות מקצועית גבוהה ביותר מאחר שהיא משלבת אספקטים תפעוליים ובטיחותיים רבים שישפיעו על עבודת המשאית לאורך השנים. במקרה זה חייבים לעבוד בצמידות למהנדס היבואן ולקבל ממנו הנחיות עבודה מדויקות, כדי שהמשאית תעבור את ה"טראומה" בשלום, המערכות יתפקדו כתמיד לאחר השינוי והמשאית תהיה בטוחה לנסיעה. יש לתת התייחסות קפדנית מראש להגנה על המערכות האלקטרוניות של המשאית ולחיווט הרגיש.

התהליך מתחיל בפירוק המרכב, בהפשטת המערכות שעל השלדה וחיתוכה במקום שעליו המליץ היצרן. קיצור רוחק הסרנים מצריך כמובן חיתוך בשני מקומות (בכל אחת מקורות השלדה), והארכה של רוחק הסרנים מצריכה חלק שלדה תואם (כלומר שימוש בשלדת משאית ולא בפח מכופף פשוט וזול שתכונותיו ירודות).

הבעיה העיקרית מתחילה עם חיבור השלדה מחדש. כאן נדרשת עבודת מסגרות אחראית של בעל מקצוע שיש לו ניסיון רב, כדי להפוך את שני חלקי השלדה (או שלושת חלקי השלדה אם היא מוארכת) לשלדה חדשה, שיש לה תכונות חוזק, דיוק ובטיחות הדומות לאלו שהיו לשלדה לפני חיתוכה.

בשלב הראשון, לאחר שהותאמו ונבדקו בקפידה כל המידות (כולל דיוק העבודה), יש ליצור "פאזה" בין שני חלקי השלדה שעתידים להיות מרותכים יחדיו. המטרה היא לשפר את איכות הריתוך וחוזקו ולאפשר השחזות מדויקות כדי להפחית את ריכוז המאמצים בנקודת הריתוך. גם פעולת הריתוך עצמה צריכה להתבצע לפי ההנחיות. הכוונה לקירוב נקודת הארקה, לשימוש באלקטרודות מיוחדות ולהוראות שנוגעות לקירור נכון ולהרפיית אזור הריתוך.

בתום הריתוך יש להשחיז נכון את האזור שחובר ולחזקו באמצעות חיזוקים פנימיים. חיזוקים אלו (נעשים בהתאם להנחיות היצרן) צריכים להיות מחוברים באמצעות ברגי פלדה לשני חלקי השלדה שחוברו זה לזה, וכך לחזק את אזור הריתוך, שהוא האזור החלש ביותר בשלדה. לשלדה המוארכת צריך להוסיף גם קורות רוחב - בהתאם להנחיות היצרן - תוך התאמתן למפתח השלדה החדש.

לאחר שגלי ההינע הותאמו לרוחק הסרנים, יש להאריך את קווי האוויר וקווי החשמל ולהעתיק את מערכת התאורה האחורית למקומה החדש. העבודה עם קווי הבלמים, החשמל ופיקוד ה-ABS מצריכה זהירות מרבית ועבודה דקדקנית, בהתאם להנחיות היצרן כמובן.

כיול בקרת יציבות

במשאיות החדשות מותקנת מערכת בקרת יציבות. אם בוצע שינוי ברוחק הסרנים שלה, יש לגשת למוסך השירות של היבואן ולכייל מחדש את מחשב המערכת - הכול בהתאם להוראות היצרן. אישור היבואן על ביצוע הכיול, או שבמשאית לא מותקנת מערכת בקרת יציבות, הוא תנאי לרישום שינוי רוחק הסרנים ברישיון הרכב.

סיום התהליך

תהליך העבודה אינו מסתיים במפעל. משהושלמה העבודה יש לבחון בחינה מקיפה את תפקוד המשאית ולאשר את העבודה במעבדה מוסמכת. זו, כפי שתואר, חייבת לבדוק את טיב הביצוע הכולל של שינוי רוחק הסרנים ולהנפיק תעודה. לאחר מכן מעבירים את המשאית למבחן במכון טסטים (בדומה לטסט השנתי), שם נבחן הרכב מבחינה תפעולית, עם דגש במערכת הבלמים ובמערכת התאורה. התחנה האחרונה היא משרד הרישוי, שם נבדקים רוחק הסרנים, הסרטוט, חישובי חלוקת העומס של המרכב החדש והיתר היבואן לביצוע השינוי, ומוגשת תעודת הבדיקה של המעבדה המוסמכת. כשהכול תקין, השינוי ברוחק הסרנים והמרכב החדש נרשמים ברישיון הרכב.