משאיות קלות: תיקון עיוות בשלדות של משאיות קלות ורכבי פיק-אפ

משאיות קלות היו ונותרו כלי העבודה העיקרי של קבלנים. מדובר ברכב רב-תכליתי המאפשר להסיע את העובדים בבוקר, ולאחר מכן להוביל ציוד, כלי עבודה ואפילו מטען כבד למדי מאחור. מלבד זאת הרכב מיועד לעבודה מאומצת. הוא מסוגל לנוע הן באתרי עבודה שאינם סלולים הן בשטח בעייתי ממש, אם הוא מצויד בהנעה 4x4. מלבד כל אלו הוא יכול לשמש כרכב משפחתי, ולמשפחה מגיעה רמת פינוק בהתאם. כרכב רב-תכליתי הוא אמור לקבל את מיטב המערכות הבטיחותיות הקיימות בשוק, כאלה שיאפשרו לו לנסוע בכל תוואי דרך ובכל מהירויות, ביציבות ובביטחה.

כמובן שקשה מאוד ליהנות מכל העולמות בלי להתפשר על משהו. במשאיות קלות וברכבי פיק אפ קלים מותקנת שלדת סולם נפרדת. היא הרבה יותר קשיחה מהמרכב של הרכב הפרטי, הן כדי לאפשר לרכב כושר גבוה של העמסת מטען הן כדי לאפשר לו תנועה כשתוואי הדרך מורכב בלי לגרום לנזק לשלדה. בשלדת הסולם חיזוקים רבים, עם דגש בקורות רוחב עבותות שמחברות בין קורות השלדה.

לשלדת הסולם יש יתרון של קשיחות. היא עומדת במאמצים גבוהים במיוחד, אבל אם בעל הרכב לא מקפיד על עבודה נכונה ובטיחותית, היא עלולה להיפגע, להתעקם, לקרוס, להיסדק ואף להישבר. יתרון נוסף: אפשר ליישר אותה ואף להחליפה אם הנזק גדול מדי.

החלפת השלדה תישקל רק במקרים מיוחדים. הנזק צריך להיות גדול למדי, לעיתים עד כדי סיכון בטיחותי. החלפת השלדה מצריכה פירוק מוחלט של כל הרכיבים הרתומים אליה, החל במערכת העברת הכוח, עבור במערכות הבלמים וההיגוי וכלה בתא הנהג ובתא המטען. לאחר מכן יש לבחור שלדה חלופית: כאן יש שתי אפשרויות. הראשונה פשוטה ויקרה - רכישת שלדה חדשה מיבואן הרכב. בדגמי פיק אפ יש אפשרות שנייה: רכישת שלדה משומשת.

שלדה משומשת

בדגמי פיק אפ אפשר לרכוש שלדה משומשת מרכב זהה שהושבת, אלא שהדבר מצריך משנה זהירות. ייתכן שהשלדה החלופית אינה תקינה. הכוונה אינה דווקא לסדקים ושברים, אלא לנזקים תאונתיים שהביאו לכיפופה. כדאי מאוד לבדוק את השלדה במכון בעל ציוד בדיקה מיוחד כדי להבטיח את תקינותה בטרם רוכשים ומתקינים עליה ציוד.

הדבר כרוך בביורוקרטיה מרובה. מלבד העבודה המסיבית במוסך יידרשו פעולות סבוכות למדי במשרד התחבורה. מאז שסגרו את עמדות הבדיקה הטכניות, המשימה נעשתה קשה ומסורבלת שבעתיים. מבחינה רגולטורית, מדובר בשינוי מוחלט של זיהוי הרכב - לקיחת שלדה בעלת מספר כלשהו ו"הלבשתה" על רכב בעל מספר רישוי אחר.

”   תהליך היישור ממשיך עד שמגיעים למצב שמידות הרכב תואמות להוראות היצרן, עם סטיות "מקובלות". באירופה מקובלת סטייה של עד שני מילימטרים לכל מטר, עם החמרה והקפדה מיוחדות על האזורים של המתלים הקדמיים והמתלים האחוריים   “

במשרד התחבורה נוקטים אמצעי זהירות רבים כדי להבטיח שאף אחד לא ינצל את התהליך לשם ביצוע עבירות פליליות. כדי לא לעמוד בסוף התהליך בפני שוקת שבורה, ההמלצה החד-משמעית היא לערב את אנשי משרד התחבורה בכל התהליך. בתוך כך יש להציג את רישיון הרכב שממנו תפורק השלדה, צילום של מספר השלדה ולהגיש בקשה במשרד הרישוי. סביר להניח שיידרשו גם שטר מכר לרכישת השלדה ובדיקת תקינות של השלדה המשומשת עוד בטרם יתחיל התהליך. בתום התהליך ייתכנו דרישות נוספות כגון הצהרה מעורך דין, דרישה לחתוך את מספר השלדה שהושבתה (שפורקה מהרכב) ועוד.

משרד התחבורה ביטל, כידוע, את עמדה מס' 1, ואין בוחני רישוי. כיוון שכך, כל התהליך צפוי להיות מסובך ביותר מבחינה ביורוקרטית.

מתחילים לבדוק

הבעיות במשאיות הקלות נחלקות לשניים: רכב שמגיע למוסך לאחר תאונה משמעותית ורכב שהשלדה שלו התעוותה עקב העמסת משקל לא נכונה. עוד בטרם מתקבלת הערכת שמאי, מומלץ לבצע בדיקת יישרות שלדה. בדרך זו גם אפשר למנוע מהתיקון להסתבך ולהגיע לעלויות גבוהות שלא הובאו בחשבון. השמאי צריך לראות את דוח השלדה, ורק לאחר קבלת הצעות מחיר ממוסכים המתמחים בסוג זה של תיקון, ויש בידם אמצעים לבדיקה ויישור, לגבש דו"ח שמאות. במקרים רבים ההחלטה תחרוץ את גורל הרכב בין תיקון לבין סימונו כאובדן להלכה (כאשר הנזק מגיע ל-50% עד 60%) לבין אובדן גמור (60% מערך הרכב ויותר).

”   השילוב של משקל גבוה, העמסה ועיגון לא נכונים של המטען, וכן קפיצות על באמפרים ובורות, גורם עיוות של השלדה, ובהמשך סדקים ואף שבר בקורת השלדה. את העיוות הראשוני רואים לרוב במרווח המשתנה בין מרכב תא הנוסעים הקדמי לבין ארגז תא המטען   “

רק לאחר שיוחלט על מהלך העבודה מתחילים בעבודה עצמה. שלדת רכבי הפיק אפ אינה קלה ליישור. נהפוך הוא. השלדה קשיחה מאוד, כיאה לרכב עבודה שמיועד גם לנסיעה בשטח.

העמסה לא נכונה על משאית קלה (או פיק-אפ) היא אחת הסיבות השכיחות לעיוות של השלדה. מדובר בהעמסה במשקל גבוה מהמשקל המותר על פי הוראות היצרן, או בהעמסה לא נכונה (לרוב בחלקו האחורי של ארגז המטען). השילוב של משקל גבוה, העמסה ועיגון לא נכונים של המטען, וכן קפיצות על באמפרים ובורות, גורם עיוות של השלדה, ובהמשך סדקים ואף שבר בקורת השלדה. את העיוות הראשוני רואים לרוב במרווח המשתנה (שהולך וגדל) בין מרכב תא הנוסעים הקדמי לבין ארגז תא המטען האחורי. זאת בדרך כלל הנקודה שבה מופעל משקל עצום: הארגז והמטען שמחוברים מעל, וקפיצי העלים של הרכב שמתחברים מלמטה.

בדיקת יישרות שלדה

לצורך בדיקת יישרות השלדה נדרש מיתקן בדיקה מיוחד. המיתקן מופעל באמצעות קרני לייזר ותוכנה מתוחכמת, שבאמצעותה אפשר למדוד את רוב נקודות השלדה בבדיקה תלת ממדית. הכוונה היא שלכל אחת מהנקודות יש מיקום מוגדר בציר האורך, הרוחב והגובה, בשלדה שנבדקה. מעבר לכך, כל מערכת כזאת חייבת לשמש מאגר מידע שכולל את נתוני שלדת הרכב מכל היצרנים, מכל הדגמים ומשנות הייצור הרלוונטיות. כך אפשר להשוות בין מיקומי הנקודות ברכב לבין המיקום שקבע לה היצרן (שלדה חדשה).

המערכות לבדיקת שלדה נחלקות באופן גס לשני סוגים: מערכות המיועדות לבדיקה ומערכות המיועדות הן לבדיקה הן לעבודה שוטפת. ההבדלים העיקריים ביניהן קשורים לציוד הנלווה, לגודל הפיזי הנדרש לצרכי בדיקה/עבודה, לכלים הנלווים, וכמובן לתג המחיר של המערכת.

המערכות המיועדות לבדיקה בלבד נעשו בשנים האחרונות "כלי עבודה" נפוצים במוסכי מערב אירופה. בישראל הן חייבות להימצא במכונים המבצעים בדיקה לפי תקנות 308 ו-309 לבדיקת רכבים לאחר תאונה. מדובר במערכת פשוטה, לא גדולה, וכל שנדרש לאחסונה הוא ארון קטן. גם מחירה אינו גבוה, ולפיכך היא בהישג ידם של מוסכים. מערכת זו מאפשרת לדעת במהירות מה מצב השלדה האמיתי, אם היא נפגעה, באיזה אזור ומהו שיעור הפגיעה, הכול תוך השוואה לנתוני יצרן הרכב. הנתונים חשובים גם לשמאי ולחברת הביטוח. המוסך יכול לקבל הצעות מחיר ממספר מוסכים שמתמחים ביישור שלדה. תהליך אישור העבודה, מהרגע שהרכב הגיע לאחר תאונה ועד שהוא יוצא לתיקון, נעשה קל ומהיר.

מיישרים

שלדת הרכב חייבת להיות מותאמת למידות שנקב יצרן הרכב. אין כאן פשרות. ההיגוי, הבלימה, השליטה על הרכב, מערכת בקרת היציבות - הכול תלוי בראש ובראשונה בשלדת רכב ישרה, שמתחברים אליה כל המכלולים, המערכות והחיישנים. השלדה היא "נקודת הייחוס", שלפיה מכוונים ומכוילים שאר הרכיבים הרבים ברכב וכל מערכות הבטיחות, מתקדמות ככל שיהיו. פחח טוב, גם אם הוא בעל מקצוע מיומן ביותר, לא יכול להוציא תחת ידיו רכב "ישר" לחלוטין, שמידותיו תואמות את הוראות היצרן.

העיגון של רכב לצורך יישור השלדה חייב להיות בנקודות המיועדות לכך, עם תפסנים וחבקים ייעודיים (בהתאם להנחיות של יצרן הרכב הספציפי), וכך גם האביזרים המשמשים ליישור שלדת הרכב. מבחינת המוסך נדרשים מערכת ממוחשבת וציוד מתיחה מגוון. למוסך נדרשת מערכת בדיקה גדולה ויקרה. נדרשים גם שטח גדול, שיתאים לליפט ייעודי, ומגוון כלים שמסופקים עם המערכת לצורך יישור שלדת הרכב.

הליפט אמור לאפשר מדידה של הנקודות וחיבור של כל אמצעי המתיחה, וישנם רבים כאלה. ריתום הרכב ייעשה בהתאם להוראות היצרן, בנקודות שתוכננו לכך ועם כלים שפותחו אך ורק למשימה זו. המערכת הממוחשבת מסייעת במידע רב, עם הסבר טכני, תיאור הפעולה שצריכה להתבצע ואף הצגת תמונות של הנקודות עצמן כדי להקל את מלאכת הזיהוי ולזרז את העבודה. גם הציוד הנלווה שרוכש המוסך תורם לביצוע עבודה "נקייה", כלומר עבודה שאינה מותירה את חותמה על חלקי הרכב והמרכב. בנקודה זו נדרשת מיומנות מקצועית, וזו מגובה כל הזמן בסיוע של מחשב.

”   לשלדת הסולם יש יתרון של קשיחות. היא עומדת במאמצים גבוהים במיוחד, אבל אם בעל הרכב לא מקפיד על עבודה נכונה ובטיחותית, היא עלולה להיפגע, להתעקם, לקרוס, להיסדק ואף להישבר. יתרון נוסף: אפשר ליישר אותה ואף להחליפה אם הנזק גדול מדי   “

בתום כל שלב מתבצעת בדיקה ממוחשבת, ותהליך היישור ממשיך עד שמגיעים למצב שמידות הרכב תואמות להוראות היצרן, עם סטיות "מקובלות". באירופה מקובלת סטייה של עד שני מילימטרים לכל מטר, עם החמרה והקפדה מיוחדות על האזורים של המתלים הקדמיים והמתלים האחוריים. כדי להגיע לרמת דיוק כזו נדרשים מערכת יקרה ובעל מקצוע מיומן.

לניסיון המקצועי יש חשיבות עליונה. מערכת הבדיקה הממוחשבת אומנם תורמת את חלקה, אבל בעל המקצוע חייב להבין את כל הנתונים, וחשוב מכך: עליו להבין אילו פעולות נדרשות ממנו. כל דגם רכב וכל כיפוף בשלדה שונים אלה מאלה. מכאן שכבר נקודת הפתיחה ייחודית, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

לאחר שמקבלים את ממצאי האבחנה הראשונה, נכנסים לתמונה שיקולים מקצועיים מורכבים: איך לעגן את הרכב? באיזו נקודה (או נקודות) צריך לעגן את בוכנות המתיחה? באיזו זווית יש לשים אותן ביחס לרכב? איזו עוצמת מתיחה להפעיל? קיימים שיקולים נוספים רבים. כאן יעזרו אך במעט התוכנות הממוחשבות. כל השאר צריך להתבצע בדיוק רב, עם ידע וניסיון מרובים. לאחר המתיחה וההרפיה הראשונים צריך לחזור על תהליך הבדיקה, לחזור למתיחות נוספות, עד שמידות הרכב מתקרבות למידה המקורית של יצרן הרכב. המשימה לא פשוטה.

בדיקת זוויות היגוי

לאחר יישור השלדה צריך לכוון את זוויות ההיגוי באמצעות מערכת בדיקה ממוחשבת. סטייה מהנחיות היצרן עלולה לפגוע בבטיחות הנסיעה וגם לגרום הוצאות גבוהות על בלאי צמיגים ודלק. אם כן לא מספיק שהשלדה ישרה וכל מערכות הרכב עובדות ומתפקדות היטב כדי להבטיח שהרכב יהיה בטוח לנסיעה על הכביש. צמיגים חדשים ואיכותיים יכולים לעזור, אולם גם הם לא יועילו אם הגלגל אינו "יושב" כהלכה על הכביש. זוויות ההיגוי של הרכב מורכבות מפרמטרים רבים, את מרביתם מתכנן וקובע יצרן הרכב. הזוויות נוגעות בראש ובראשונה לשלושת הממדים הפיזיקליים: זווית ההטיה האנכית (כפי שהיא נראית במבט אל חזית הצמיג), זווית ההטיה הקדמית של ציר ההיגוי (כפי שהיא מתקבלת במבט צידי) וזווית ההתכנסות של האופנים. נוסף על כך, כל אחת מהזוויות מורכבת ממספר זוויות נוספות המשמשות לבדיקה ואבחנה. בשורה התחתונה: חשוב מאוד לוודא שזוויות ההיגוי של כל הגלגלים הן בהתאם להוראות היצרן.