ציוני בטיחות מפתיעים למשאיות

באיחוד האירופי נחושים להשיג את 'חזון אפס' בכל הקשור לתאונות הדרכים. הכוונה היא להגיע למצב שבו אין מקרי מוות ופציעות קשות בתאונות דרכים, וזאת עד שנת 2050. לא רבים חושבים שהיעד הזה בר השגה, אבל המטרה הברורה היא הפחתה עקבית בהיקף תאונות הדרכים ובחומרתן. כחלק מהמאמץ להשגת היעד, ארגון Euro NCAP, שעורך שנים רבות את מבחני הריסוק האירופים, הפנה לראשונה לפני כשנה את תשומת הלב לבדיקות בטיחות בקטגוריית כלי הרכב הכבדים.

המשימה כבדה, תרתי משמע. תאונות דרכים שבהן מעורבות משאיות הן בדרך כלל קשות וקטלניות. כאשר משאית גדולה וכבדה מתנגשת ברכב פרטי או ברכב מסחרי קל, חוקי הפיזיקה קובעים יחס ישר בין המסה של המכונית הקלה למידת הפגיעה בו מרכב אחר, שהמסה שלו גדולה הרבה יותר. הנתונים ממדינות רבות בעולם, בהן ישראל, מלמדים שמשאיות כבדות מעורבות בתאונות קשות וקטלניות הרבה מעבר לחלקן היחסי במצבת כלי הרכב.

בשל גודלן ומשקלן, תאונות עם רכבים כבדים הן הקשות ביותר בכבישי אירופה. למרות שמשאיות הן פחות מ־3% מצי התנועה באירופה, הן אחראיות ל־15% ממקרי המוות בתאונות. יתרה מזו, רק 11% מהנפגעים בתאונות שבהן מעורבים רכבים כבדים הם נוסעי משאיות. 89% הנותרים הם נוסעי מכוניות וטנדרים ומשתמשי דרך פגיעים.

בבריטניה, לדוגמה, הנתונים הסטטיסטיים מלמדים כי משאיות כבדות הן כ־1.3% מכלי הרכב המורשים, 5.8% מכל התנועה (מיליארד ק"מ רכב), 3.6% מהנפגעים ו־14.3% מההרוגים. הנתונים מארה"ב מלמדים ששיעור ההרוגים גבוה כל כך, ש־5,000 אמריקנים מתים מדי שנה בתאונות שקשורות למשאיות.

משאיות כבדות אינן מעורבות בתאונות בתדירות גבוהה יותר מאשר סוגי רכב אחרים, אבל כאשר הן מעורבות, סביר יותר שהתאונה תסווג כקשה או קטלנית. הממצאים האלו מוכיחים שוב שגודל ומשקל הם גורמים ברורים לחומרת התאונה.

עם זאת כלכלה משגשגת חייבת להיעזר בתובלה כבדה. יש לה תפקיד חיוני בחלוקה של 95% מהסחורות הנצרכות ברחבי יבשת אירופה. כיוון שכך, חשוב שהמגזר יזכה לתמיכה תוך הבטחה שמשאיות בטוחות ולא ימשיכו לסכן את משתמשי הדרך האחרים במידה שאינה פרופורציונלית להיקפן.

היעד: חזון אפס תאונות

האיגוד האירופי Euro NCAP שעורך את מבחני הריסוק, הוא זה שאמון לספק לצרכנים מידע על בטיחות הרכב שברצונם לרכוש. הבדיקות עד כה התרכזו בפלח השוק הקל, מרכבים פרטיים ועד וואנים ורכבי שטח קלים. תחום המשאיות הכבדות לא נכלל בבדיקות. אחת הסיבות היא שבניגוד לכלי רכב קלים, בפלח השוק של משאיות יש שונות רבה. גם התכנון והשימוש האחר במשאיות, המיועדות למגוון מטלות, עשוי להסביר חלק מהבעיה שקשורה לתכנון הבטיחותי שלהן.

משאיות כבדות משמשות בדרך כלל בכבישים בטוחים מהירים, אבל הן תוכננו לשימושים ייעודיים. חלקן מותאמות לשימוש עירוני, ואחרות - לתובלה ארוכת טווח בכבישים מהירים. המשמעות היא שדפוסי הריסוק שלהן שונים. עם זאת בארגון ה־Euro NCAP קבעו שהפגיעות של משתמשי הדרך הן בראש סדר העדיפויות, והיעד של 'חזון אפס' תאונות לא יוגשם ללא ביצוע שינויים בטיחותיים אשר מתאימים לאמצע העשור הנוכחי גם בפלח השוק של המשאיות.

אחרי שנים של קיפאון הכריז הארגון האירופי כי בכוונתו להשיק תוכנית שתרחיב עוד יותר את היקף הבדיקות כדי לספק מידע בטיחותי מפורט גם על בטיחותן של משאיות כבדות באמצעות תוכנית דירוג חדשנית למשאיות עירוניות ולכאלה המיועדות לתובלה ארוכת טווח. התוכנית מכונה Truck Safe City and Highway.

תוכנית הדירוג החדשה, 'Truck Safe', מיועדת לאפשר לכל העוסקים בענף התובלה לזהות ולהעריך את רמת הבטיחות של הציוד בציי המשאיות הכבדות שלהם. הדבר לא רק יספק בטיחות משופרת לנהגים אלא גם ייצר שוק לטכנולוגיות בטיחות שיאפשר ליצרנים לחדש ולקדם את ההיצע שלהם במסגרת ברורה לבטיחות המבוססת על עקרונות ה־Euro NCAP. ערים ורשויות ציבוריות יוכלו לזהות בבירור את כלי הרכב הטובים ביותר לכבישים שלהם ולתמרץ אימוץ שלהם, וחברות יוכלו לקבוע בקלות את מפרטי הרכב שהן צריכות לעמוד בהם בתוכניות הרכש שלהן. המידע הפומבי הוא זה שיוצר את הלחץ לשינויים.

בפועל, פרוטוקול Truck Safe הוא הראשון מפרוטוקולי הבדיקה של Euro NCAP שמאמץ מסגרת חדשה, שנקראת שלבי הבטיחות של Euro NCAP. הפרוטוקול אמור למדוד את בטיחות הרכב לאורך מחזור החיים של תאונה פוטנציאלית, כלומר נהיגה בטוחה, הימנעות מתאונה ומה שקורה במשאית לאחר התאונה. לכל דגם של משאית ניתן דירוג מתוך חמישה כוכבים.

Euro NCAP הציגה הסמכה נוספת של CitySafe המוענקת למשאיות עם טכנולוגיות או עיצוב טוב, שעשויים למנוע תאונות המתרחשות בדרך כלל בערים או בסביבות עירוניות.

תוכנית Truck Safe היא הראשונה שמאמצת מסגרת הערכה חדשה המכונה "שלבי הבטיחות" (Stages of Safety). היא מודדת את בטיחות הרכב לאורך מחזור החיים של תאונה. במסגרת זו הבטיחות מחולקת לשלושה שלבים מרכזיים:

1. נהיגה בטוחה: התמקדות במניעת תאונה על ידי תמיכה בנהג ובשיפור הראות. בכלל זה ניטור יושבי הרכב, מעורבות הנהג, ראייה (ישירה ועקיפה) ומערכות סיוע לרכב (כגון בקרת שיוט אדפטיבית וסיוע מהירות).

2. מניעת תאונות: התמקדות בביצועי מערכות ADAS (מערכות סיוע מתקדמות לנהג) שנועדו למנוע התנגשות, כולל התנגשויות חזיתיות (מול מכונית, הולך רגל, רוכב אופניים), התנגשויות של סטייה מנתיב ותמרונים במהירות נמוכה.

3. בטיחות לאחר תאונה: התמקדות בצעדים הננקטים לאחר תאונה כגון מידע חילוץ והתערבות.

בשל האתגרים הייחודיים לגודל המשאיות ולמשקלה, הדירוגים של 2024 ו־2025 מתמקדים באופן בלעדי כמעט בבטיחות אקטיבית ובמערכות מניעת תאונות. בדיקות בטיחות פסיבית (מבחני ריסוק ישירים להערכת הגנת יושבי המשאית) מתוכננים להיות רק חלק מעדכון הפרוטוקולים של Euro NCAP לשנת 2030.

מפת דרכים לחמישה כוכבים בחמש שנים

עורכי המבחנים ב־Euro NCAP מתכננים אותה גישה של שותפות יעילה, כפי שהיא מתקיימת בהצלחה עם יצרני הרכבים הקלים, בפלח השוק של משאיות כבדות. הארגון ממריץ את הצרכנים לבחור רכבים בטוחים יותר על ידי שילוב הביצועים של טכנולוגיות מורכבות וחדשניות לתוך דירוג חמישה כוכבים ועל בסיס הגדלת הדרישות אחת לזמן מה. הדרישות המוגברות מסוכמות מראש עם יצרני הרכב, ומועברות ליצרני הענף.

מפת דרכים של 5 שנים מעניקה ליצרנים זמן לשילוב הדרישות בתוכניות הפיתוח שלהם. מפת הדרכים הופקה על ידי הארגון למשאיות כבדות, ונועדה להדגיש טכנולוגיות שהן גם חסכוניות וגם ריאליות ליישום בשנים הקרובות. ההצעה הנוכחית הוגדרה לשני סוגי תובלה: משאיות עירוניות ותובלה בכבישים מהירים. בארגון כבר גיבשו סכמה לשינוי בטיחותי שנפרסת עד שנת 2030. בכל שנה מתווספות דרישות בטיחותיות לבדיקה.

מרכז תשומת הלב הופנתה כבר בבדיקות הנוכחיות למערכות שמסייעות לנהיגה בטוחה, החל בשדה הראייה הישיר והמת וכלה במערכות AEB, כלומר מערכת שמנטרת באופן רציף את הכביש ומפעילה התרעות, או פעולות אקטיביות כגון הפעלת בלמים באופן אוטונומי אם בעת זיהוי מכשול כאשר אין קלט (תגובה) מהנהג. הבדיקות ממשיכות גם לאחר שמתרחשת תאונה, כלומר דיווח אוטומטי למרכזי חירום, אפשרויות חילוץ של הנהג והנוסע ועוד.

התוצאות המפתיעות

כשנה חלפה מאז ההצהרה המרעישה הראשונה על מבחני הבטיחות ההשוואתיים למשאיות, ואשתקד כבר בוצעו המבחנים הראשונים. התוצאות המפתיעות הוכיחו שקיים פער גדול מאוד בענף: דגמי משאיות מסוימים קיבלו את הציון המרבי של חמישה כוכבים, ודגמים אחרים קיבלו ציון בינוני־נמוך של שלושה כוכבים. דגם אחד בלט במיוחד לרעה, עם ציון של כוכב בטיחות אחד בלבד.

הגל השני של דירוגי Truck Safe, שפורסם בספטמבר 2025, הדגים את ההשפעה המיידית של הדירוג הציבורי על חדשנות היצרנים. סדרה זו של בדיקות ומבחנים כללה הערכה של עשרה דגמי משאיות, שבהן נחשפה התקדמות ממשית, בעיקר בקרב דגמים שדורגו נמוך יותר ב־2024.

ההישג הבולט ביותר ב־2025 היה הצטרפותה של מרצדס Actros L ProCabin לקטגוריית חמשת הכוכבים. האקטרוס שנבדק ודורג בשלושה כוכבים בלבד בשנת 2024, עבר שיפורים מהותיים בתכנון ובציוד הבטיחות. השיפור המהיר הזה ממחיש את כוחו של הדירוג הציבורי כזרז חדשנות.

בעקבות הדירוג הבינוני ב־2024 שילבה מרצדס טכנולוגיות סיוע מתקדמות לנהג במערכות בלימה, במערכות הגנה חזיתיות וצידיות (כגון Active Brake Assist 6 Plus, Active Sideguard Assist 2 ו־Front Guard Assist). שינויים אלו אפשרו לאקטרוס החדש להשיג ציון של 78% בקטגורית מניעת תאונות ב־2025 - עלייה ניכרת מ־51% ב־2024 - ובכך לעמוד בדרישת הסף של 80% בשלב Safe Driving ולזכות בדירוג המרבי.

ההשוואה בין ביצועי מרצדס Actros ב־2024 (שלושה כוכבים) לביצועיה ב־2025 (חמישה כוכבים) מדגימה את האפקטיביות המיידית של הדירוג הציבורי. הלחץ התחרותי והפגיעה הפוטנציאלית במוניטין דחפו את מרצדס־בנץ להשקיע משאבים ניכרים בשיפורי חומרה ותוכנה בתוך שנה אחת. הדבר מוכיח כי הדירוג הוא כלי רגולטורי גמיש ומהיר יותר מאשר חקיקה מסורתית, ומאלץ את כל היצרנים, גם אלה שפיגרו טכנולוגית (כגון איווקו), להעלות במהירות את סטנדרט הבטיחות.

דגמים חדשים ומשופרים בשנת 2025

וולוו שומרת על ההובלה. דגמי המשאיות החדשים של וולוו זכו בבכורה במבחני הבטיחות. כל הציונים היו מעל 80, ובלט במיוחד לטובה (בהשוואה למתחרים) הציון הגבוה במדד של הימנעות מתאונה. זה, כאמור, אחד משלושת המדדים שלפיהם ניתן הציון הסופי. נזכיר את דגם FH AERO ואת וולוו FM שקיבל ציון מעט גבוה יותר. שני הדגמים שמרו על דירוג של חמישה כוכבים מהשנה הקודמת. הם ממשיכים לייצג אמת מידה לבטיחות על ידי הצטיינות עקבית בשלושת שלבי הבטיחות.

רנו וסקניה שיפרו את ציוניהן, ודגמים מרכזיים נוספים שיפרו את מעמדם ודורגו עם ציון משוקלל של ארבעה כוכבי בטיחות. משאית רנו T קיבלה ציון בטיחות של ארבעה כוכבים, והפגינה ביצועים משופרים והצטיינות בקטגוריית ההימנעות מתאונה (Crash Avoidance) עם ציון של 76% ב־2025, עלייה מ־70% ב־2024. ציון ה־Safe Driving נותר 72%.

סקניה R-Series קיבלה ציון של ארבעה כוכבים, בכלל זה דגמי סקניה R-Series 4x2 ו־6x2 שקיבלו ציונים משופרים.

דאף XF (דגם 6x2 Rigid) קיבל ציון של שלושה כוכבים. ניתוח הציונים שלו חושף חוסר איזון חמור שמנע ממנו דירוג גבוה יותר. הציון הבינוני התקבל משילוב של 85% בציון ה־ Safe Driving (ציון מצוין) עם ציון של 35%, הנחשב כציון נמוך, במניעת תאונה.

הציון הגבוה (85%) ב־Safe Driving נובע בעיקר מציון מושלם כמעט בראייה ישירה (Direct Vision), 29.7 נקודות מתוך 35. הציון מלמד על תכנון תא נהג מודרני המותאם לתקני ראייה. ציון כושל במבחני מניעת תאונה, 35%, נבע מציון 0 בשתי הקטגוריות הקריטיות: Lane Departure Collisions ו־Low Speed Manoeuvring Collisions. מצב זה מוכיח שגם כאשר העיצוב (הראייה הישירה) מצוין, היעדר אינטגרציה או ביצועי ADAS ירודים במערכות התערבות אקטיביות גורמים לכישלון מוחלט במניעת תאונות ומגבילים את הדירוג הסופי לשלושה כוכבים.

השוואה מפורטת של ציוני בטיחות עיקריים מבחני 2024 ו- 202506

ניתוח ביצועים במבחני נהיגה בטוחה

שלב הנהיגה הבטוחה (Safe Driving) בוחן את יכולת הרכב למנוע טעויות אנוש ולשפר את הראות. רוב היצרנים המובילים הציגו ביצועים מעולים בקטגוריית ניטור הנהג (Occupant Monitoring), ודגמים רבים השיגו ציון מושלם של 25/25 נקודות במדדים כגון שימוש בחגורת בטיחות וניטור ערנות הנהג. הדבר מלמד על הכרה נרחבת בהכרה בנהג כמקור סיכון.

הפערים הגדולים ביותר ניכרו בראייה (Vision):

מצטיינים בראייה ישירה: דגמי וולוו (כ־30 נקודות) ודאף XF (29.7/35) מוכיחים כי תכנון תא הנהג המודרני מאפשר ראות מיטבית, החיונית בסביבה עירונית צפופה.

ציונים נמוכים: דגם מאן TGX קיבל 0 נקודות בראייה ישירה. הדבר מלמד על ליקוי תכנוני מהותי שמחייב את הנהג להסתמך במידה רבה על ראייה עקיפה (מצלמות ומראות), ומקטין את הבטיחות של משתמשי הדרך הפגיעים.

ניתוח ביצועים של מניעת תאונות

מניעת תאונות (Crash Avoidance) נהפכה לשלב המאתגר והמבדיל ביותר בדירוג המשאיות. שלב זה כולל בדיקת ביצועי מערכת AEB (בלימה חשמלית) מול כלי רכב, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ותפקוד מערכות סיוע בשמירה על נתיב הנסיעה (Lane Support).

הפער בביצועים בקטגוריית 'מניעת תאונות' הוא עצום וקריטי.

המובילים: וולוו (85%-89%) ומרצדס אקטרוס (78%) עם הצטיינות גבוהה, במיוחד במניעת התנגשויות חזיתיות (46 מתוך 60 נקודות) במקרה של אקטרוס משנת ייצור 2025.

הבולטים לרעה היו דגמי דאף XF (35%) ואיווקו S-Way (19%), שכשל באופן בולט. במקרה של דאף, הציון הנמוך נבע מכשל מוחלט בשני תחומי מניעת התאונות המרכזיים, סטיה מנתיב ובטיחות בתמרון במהירות נמוכה, שבהם הדגם קיבל 0 נקודות. כישלון זה מראה שגם אם מערכות ADAS קיימות, ביצועיהן חייבים להיות מלאים ואפקטיביים בכל התרחישים.

פער בתפקוד ADAS בין מהירות נמוכה לגבוהה: ניתוח התוצאה שהשיגה מאן TGX מדגים סתירה פנימית. הדגם הציג ציון גבוה בתמיכה בסטייה מנתיב הנסיעה (כמעט הציון המרבי), מה שמלמד על יעילות גבוהה בכבישים מהירים ובין־עירוניים, ואילו ציון 0 נקודות ב־Low Speed Manoeuvring (תמרון במהירות איטית) מלמד על היעדר יכולת של מערכות ה־ADAS להתערב ולמנוע פגיעה במשתמשי הדרך הפגיעים במהלך תמרונים עירוניים מורכבים (כגון פנייה מול רוכב אופניים). מצב זה מדגיש שחברות מסוימות פיתחו מערכות ADAS המתמקדות בבטיחות בכביש המהיר, אך לא כיסו את סיכוני הבטיחות העירוניים באותה מידה, מה שמהווה נקודת תורפה ממשית בדירוג הכללי.

ניתוח ביצועים של קטגוריית בטיחות לאחר תאונה

כל המשאיות שנבדקו ב־2024 וב־2025 קיבלו ציון אחיד של 80% בבטיחות לאחר תאונה. ציון זה נגזר מאספקת מידע חילוץ טכני מלא (Rescue Sheets) הנדרש על ידי עורכי הבחנים האירופים, Euro NCAP+, שכן מרכיבים אקטיביים יותר בשלב זה, כגון מערכות התערבות לאחר התאונה (Post-Crash Intervention) ומערכות חילוץ יושבים (Occupant Extrication) קיבלו ציון 0 נקודות במרבית הדגמים המובילים (כולל וולוו ומרצדס). הציון הכולל של 80% משמש כציון סף רגולטורי ולא כמדד ביצועים משווה.

בטיחות עירונית: דירוג CitySafe ומרכיביו

דירוג CitySafe הוא ההסמכה שנועדה להתמודד ישירות עם סיכון משתמשי הדרך בסביבה העירונית. הוא מבוסס על שילוב של תכנון פיזי (ראייה ישירה) וטכנולוגיות אקטיביות (מניעת תמרון במהירות נמוכה).

כדי לזכות בהסמכת CitySafe, משאית חייבת להפגין יכולות גבוהות במניעת תאונות עירוניות, המשתקפות בעיקר בשני מדדים מתוך שלב Crash Avoidance:

1. ראייה ישירה (Direct Vision): יכולת הנהג לזהות את משתמשי הדרך באופן ישיר, ללא תלות במערכות עזר.

2. תמרון במהירות נמוכה (Low Speed Manoeuvring Collisions): בחינת ביצועי ה־AEB כאשר המשאית פונה ומזהה רוכב אופניים החוצה את נתיבה.

בגל הבדיקות של 2025, 8 מתוך 10 המשאיות שנבחנו זכו בהסמכת CitySafe. נתון זה מלמד שהיצרנים מתייחסים להסמכה זו כמעט כמו דרישת שוק מחייבת ולא כמו תוספת אופציונלית. השגת CitySafe על ידי רוב הדגמים המובילים ב־2025 מלמדת על מגמה שבה משאיות שאין להן יכולות הגנה מעולות על משתמשי הדרך הפגיעים, יתקשו להיכנס לציים עירוניים.

מובילות החמישה כוכבים: הדגמים וולוו FM ו־FH Aero ומרצדס אקטרוס קיבלו את הסמכת CitySafe, מה שמאשר את יעילותם המקיפה הן בנסיעה ארוכת טווח והן בפעילות עירונית.

דגמי 4 כוכבים משופרים: רנו T וסקניה R-Series הציגו שיפורים מהותיים בתחום העירוני ב־2025 וזכו בהסמכה. רנו T שילבה מערכת זיהוי רוכבי אופניים בצד הקרוב (nearsite cyclist detection), החיונית לצמצום תאונות בפניות ימינה.

דוגמאות לכישלון בבטיחות עירונית: הביצועים של דאף XF (שלושה כוכבים) ממחישים חולשה טכנולוגית בתחום העירוני. למרות ציון מעולה בראייה ישירה (29.7/35), הדגם קיבל 0 נקודות בתמרון במהירות נמוכה. במקרה זה הנהג אמנם רואה את הסכנה (עיצוב טוב), אך המערכת האוטונומית אינה מסוגלת להתערב ולבלום במקרה של תגובה מאוחרת.

דגם TGX של מאן השיג ציון 0 בראייה ישירה, אך פיצה באמצעות ציון גבוה בראייה עקיפה (13 מ־15 נקודות). הציון מלמד על השקעה במערכות צג־מצלמה. אלא שהפיצוי הטכנולוגי עצמו אינו מספיק, שכן גם TGX קיבל 0 נקודות במניעת תאונות בתמרון עירוני במהירות נמוכה. בעבור מנהלי ציי רכב שפועלים בערים, הסמכת CitySafe או ציונים גבוהים במדדים אלה נעשים חובה תפעולית חשובה, לעיתים אף יותר מהדירוג הכולל.