מאות אלפי שקלים לנהג שנפל ממשאית

האם פציעה תוך כדי ירידה ממשאית נחשבת תאונת דרכים? בשאלה זו נאבקו נהג משאית וחברת הביטוח כלל. המאבק הסתיים לאחרונה בפיצויים של מאות אלפי שקלים.

ט', תושב עוטף עזה, עבד כנהג משאית תדלוק ואחראי תדלוק כלי עבודה כבדים במחצבות ובשטחי עבודה. במסגרת עבודתו נהג ט' במשאית תדלוק בין כלים כבדים שפעלו בשטחי המחצבה, והיה עליו לרדת מהמשאית לצורך ביצוע פעולות תדלוק.

לפי תביעה שהגישה בשמו עורכת הדין מיכאלה דימרץ, בספטמבר 2022 הגיע ט' עם משאית התדלוק למחצבת אורון שבאזור מיתרים. לאחר שתדלק מספר כלי עבודה כבדים, ניגש לתדלק קודחת שפעלה במקום. בזמן שירד מהמשאית, כאשר רגל אחת שלו עדיין הייתה מונחת על מדרגת המשאית והרגל השנייה כבר הונחה על הקרקע, דרך ט' על אבן שהייתה מכוסה באבק פודרה. הוא החליק, עיקם את קרסולו ונפל. עובדים במקום סייעו לו, ובהמשך שב ט' לעירו ברכבו. כבר באותו יום פנה ט' לקבלת טיפול רפואי והתלונן על פגיעה בקרסול ועל כאבים בגב ובכתף.

מיד לאחר התאונה פנה ט' לעורכת הדין מיכאלה דימרץ, העוסקת במימוש זכויות רפואיות בעקבות תאונות עבודה, והיא הגישה בשמו בקשה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) להכיר בתאונה כתאונת עבודה. הבקשה התקבלה, ולאחר שנבדק על ידי ועדה רפואית, נקבעה לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%.

המל"ל העביר לו, בעקבות נכותו הזמנית והצמיתה, פיצוי חד־פעמי בסך 180 אלף שקלים. לאחר מכן הגישה עו"ד דימרץ תביעה נגד חברת הביטוח כלל, שביטחה את המשאית בביטוח חובה במועד התאונה.

לטענת עורכת הדין דימרץ, הפגיעה אירעה תוך כדי ירידה מהמשאית ובמסגרת השימוש התחבורתי בה, ולכן היא נחשבת תאונת דרכים ומזכה את ט' בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אלא שעמדתה זו נתקלה בחומה בצורה מצד חברת הביטוח, שטענה כי לא מדובר בתאונת דרכים. בכתב ההגנה טענה כלל כי גם אם ט' אכן נפל, נפילתו התרחשה לאחר שירד מהמשאית, ועל כן זו לכל היותר נפילה רגילה בעבודה, ולא אירוע הנחשב תאונת דרכים על פי הגדרות החוק. כלל גם הכחישה את עצם נסיבות התאונה, את חבותה הביטוחית כלפי ט' ואת הקשר בין מצבו הרפואי לבין האירוע.

בדיונים בבית המשפט השלום בבאר שבע פרץ ויכוח גם סביב התיעוד הראשוני של האירוע. חברת הביטוח טענה כי במסמכים הראשוניים נרשמה חבלה בקרסול בלבד, ללא אזכור מפורש שהנפילה אירעה בעת ירידה מהמשאית. מנגד טענה עורכת הדין דימרץ, כי גרסת הירידה מהמשאית הופיעה באופן עקבי כבר מדיווחו הראשוני של ט' למעסיקו, דרך המסמכים הרפואיים ועד למסמכים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי.

חברת הביטוח טענה כי מדובר למעשה בעדות יחידה של הנהג עצמו, וכי העובד שלטענתו נכח במקום בזמן האירוע, לא זומן לעדות. לטענת עו"ד דימרץ, עובד זה אינו משתף פעולה עם ההליך השיפוטי, אך ראה את הנפילה בזמן אמת.

חברת הביטוח טענה כי ט' היה מעורב בתאונות עבודה קודמות, שבעקבותיהן נגרמו לו פגיעות גופניות שיש להפחיתן מנכותו הנטענת, אולם באת כוחו השיבה כי מדובר בפגיעה בבטן, שכלל אינה קשורה לאירוע הנוכחי.

לאחר מספר דיונים הפנתה השופטת נועם חת מקוב את הצדדים להתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט, ולאחר משא ומתן אינטנסיבי הגיעו הצדדים לפשרה: כלל הסכימה לפצות את ט' ב־150 אלף שקלים, מעבר לפיצויים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. לדברי עו"ד דימרץ, עם תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל בעקבות התאונה, הפיצוי הכולל שקיבל מסתכם ב־330 אלף שקלים.

עו"ד מיכאלה דימרץ broadcust.co.il, בעלת משרד עורכי דין בנתיבות, מתמחה במימוש זכויות רפואיות ובתביעות נפגעי פעולות איבה ונפגעי טראומה.

אילוסטרציה