סרטן לאחר חשיפה ממושכת לאדי דיזל מסרטנים

מדריך הנהיגה הראשי של כלל מערך הנ"מ בצה"ל לקה בגיל 49 בסרטן לוע האף, סרטן נדיר וקטלני, וכעבור כשלוש שנים של מאבק נפטר ממחלתו. אלמנתו הגישה בשנת 2018 בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, להכיר בבעלה המנוח חלל מערכות ישראל. בקשתה נדחתה. בתשובת קצין התגמולים לאלמנה נמסר, כי לא הוכח קשר בין שירותו הצבאי של בעלה המנוח לבין מחלתו.

עו"ד גיא בית און הגיש בשם האלמנה ערעור על ההחלטה לבית משפט השלום בבאר שבע, ששימש כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים במשרד הביטחון. לערעור צורף תצהיר של האלמנה, שבו נטען כי במשך 30 שנות שירותו בחיל התובלה כחייל סדיר ובמערך הנ"מ כאיש קבע, היה חשוף המנוח לאדי גזים שנפלטו ממנועי הרכבים שעמם תפקד, שהיו בסביבתו ושעליהם לימד נהיגה.

נוסף על כך, טענה האלמנה, בעלה היה נהג, והדריך נהגים על משאיות מתקופת מלחמת העולם השנייה. התחזוקה של אותן משאיות הייתה בעייתית, והדבר השפיע על אופן העבודה עם הרכב ועל פליטת הגזים ממנו. רכבים אלה נחשבים מזהמים במיוחד.

בתצהירו של סגן מפקד טייסת המנהלה, אשר צורף לערעור, הוסבר כי מערך ההגנה בנוי מרכבי משא - ריו 2.5 טונות ומשאיות גדולות יותר, בכלל זה סמיטריילרים ופול טריילרים. תפקיד המנוח היה להדריך את הנהגים, להסמיכם לנהיגה על המשאיות וללוותם בצבירת ניסיון של מאות שעות נהיגה במשאיות. הוא ביצע פעולות נלוות כגון גרירת מערכות טילים, רתימתן ושחרורן מהמשאיות.

"המנוח היה חי בסביבת עבודה של משאיות, גנרטורים פולטי עשן ומזהמים בעת שלא הייתה מודעות לנזקי עשן ולא נעשו מדידות של פליטת עשן, למיטב ידיעתי", כך תיאר הסגן בתצהירו. "פעילות המנוח חייבה אותו לרדת מהמשאית וללמד את החייל להסיע את הרכבים לאחור, כשהוא עומד בקצה המשאית ונושם את אדי הדיזל שנפלטו מהמנוע שלה." כמו כן המנוח היה מלמד את הנהגים להכיר את המנוע ולטפל בו, ולשם כך היה שוהה איתם בסדנה.

חוות דעת של מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון צורפה לכתב התשובה לערעור. בחוות הדעת נקבע, כי וריאנט הסרטן הנדיר שבו לקה המנוח אינו קשור לגזים הנפלטים ממנוע דיזל, אלא מיוחס למוטציה הנגרמת לתאי אב בגלל חשיפה לזיהום EBV (מחלת הנשיקה). לדברי המומחה, המנוח סבל מיתר לחץ דם, מירידה בשמיעה, מפסוריאזיס ומעודף משקל, ובעברו הרחוק עישן קופסת סיגריות ביום עשר שנים. "המנוח נחשף בעבר לזיהום EBV בהסתמך על רמת נוגדני IGG בדמו, כפי שנמצא ברוב המכריע של האוכלוסייה, בלי שתיגרם מחלה קלינית כלשהי, וזיהום תת-קליני זה אינו קשור לשירות הצבאי. זיהום זה או מוטציה אקראית בתאי אב הביאו להתמרה הממארת שגרמה להופעת המחלה. המנוח לא נחשף לחומרים רעילים, וגם חשיפה לסיבי אסבסט, אם נחשף, אינה גורמת למחלה", קבע מומחה משרד הביטחון.

מנגד צורפה לערעור האלמנה חוות דעת נגדית, של ד"ר לב גלוזמן, מומחה ברפואה תעסוקתית. ד"ר גלוזמן קבע, כי בין 5 ל-10 שנים בשירות הדריך המנוח על משאיות מסוג ריו 2.5 באופן קבוע חיילים רבים, בתקופה שבה החל להתפתח הסרטן שממנו סבל, לפי תקופה לטנטית של התפתחות סרטן מסוג זה, שהיא 20-10 שנה. "בהדרכה על משאיות, צינור האגזוז היה מורכב על השמשה הקדמית של הרכב, והעשן היה נכנס לתוך הקבינה. העשן היה מורגש במצב של נהיגה ובמצב של עמידה ועבודה ליד המשאיות. כתוצאה מתנאי עבודה אלו שאף המנוח את העשן היוצא מהמשאיות באופן ישיר, בכמות גבוהה ולאורך זמן", קבע המומחה. "כמו כן שהה המנוח ממושכות בסדנאות לטיפול דיזל, שיש בהן מספר חומרים הידועים כגורמים לסרטן הנזופרינקס - לוע האפי - שפיתח המנוח."

עוד ציין המומחה, כי בהתאם לקביעת הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן, תוצרי הפליטה של מנוע דיזל מוגדרים מ-2013 כמסרטנים באופן ודאי. בגרמניה ובשוויץ סווגו תוצרי הפליטה של דיזל ככאלה כבר ב-1993. לפי הארגון, אחד החומרים שבגינו יש עדויות מספקות להיותו מסרטן הוא פורמלדהיד.

עוד ציין המומחה, כי מלבד פורמלדהיד עלולים להימצא בעשן מנועי הדיזל חומרים העלולים להיות מסרטנים לדרכי הנשימה כגון בנזן, מתכות ניקל, ארסן וקדמיום. הם מופיעים באתר האגודה למלחמה בסרטן כגורמים להתפתחות סרטן של דרכי הנשימה.

ד"ר גלוזמן ציין, כי "בחוות דעת רפואית אונקולוגית של מומחה משרד הביטחון, הוא מייחס את מחלת המנוח לזיהום EBV ולא לחשיפה לאדי דיזל. אמנם היו נוגדי IGG שלימדו על היחשפות בעבר לאותו וירוס, אך אין בכך כדי ללמד שהחשיפה לזיהום גרמה למחלת הסרטן."

ד"ר גלוזמן קבע עוד, כי אינו מסכים עם קביעתו של המומחה מטעם קצין התגמולים, שהמנוח לא נחשף בשירותו לחומרים רעילים. "מאחר שהמנוח חלה בגיל צעיר בסרטן הנזופרינקס שאינו טיפוסי למחלה ושמדובר בגידול נדיר, החשיפה האינטנסיבית לאדי דלק בעת שירותו כגורם למחלה היא אפשרות סבירה ביותר במקרה הזה", קבע. כן ציין כי רמת הוודאות לגבי הקשר הסיבתי לסרטן הלוע האפי הוא ברמת ודאות של יותר מ-50%, ואפילו 70%.

בדיון בבית המשפט קבע ראש הרכב ועדת הערר, השופט בדימוס ברוך אזולאי, כי יש לקבל את גרסת האלמנה על פי עדותה, על פי עדיה והמסמכים הנלווים, כסבירה ומהימנה. "העובדה שהמשיב [משרד הביטחון] מצא לנכון להתייחס למצב של קשר סיבתי גזי דיזל בהיקף של 20%, תומכת באפשרות של קיומו של קשר גרימתי כלשהו - על אף דברי המומחה מטעמו, ששולל קשר כזה מכל וכל", קבע בית המשפט בפסק דינו. בכך הכיר למעשה במנוח כחלל מערכות ישראל, ובאלמנה כאלמנת צה"ל.

עו"ד גיא בית-און עוסק בניהול תביעות נכות של חיילי צה"ל נגד משרד הביטחון