הפחתת תאונות בקרב נהגים מקצועיים
השתלמויות בנהיגה מקצועית: חוקים, תקנות והפער האדיר בין ישראל לאירופה במיסוד ההשתלמויות לנהגי תובלה
נהגים מקצועיים, קרי נהגי תובלה ונהגי הסעות, אינם כשאר הנהגים. מוטלת עליהם אחריות רבה מאחר שכל טעות, ולו הקטנה ביותר, עשויה להסתיים עם נפגעים רבים. במועצת השוק האירופי הגיעו למסקנה כי הדרך הטובה ביותר להפחתת הטעויות האלו היא באמצעות הדרכה תקופתית מונעת, שבה יחויבו כל הנהגים המקצועיים על פי חוק.
במועצת השוק האירופי לא התמהמהו. מיד כשחברי המועצה הכירו בצורך ליישם מערך הדרכה תקופתי, הוחלט לעגן זאת בדרישות התקינה האירופית. הכוונה הייתה לתקנה הקובעת באופן אחיד וברור את ההכשרה הבסיסית שבה חייבים נהגים מקצועיים (נהגי משאיות ונהגי אוטובוסים) בעת לימודי הנהיגה, עם התייחסות להדרכות ולאימונים התקופתיים שהנהגים מחויבים בהם.
בראשית הדרך, לפני שני עשורים בקירוב, זאת הייתה ממש מהפכה בהתייחסות למערך הלמידה וההדרכה של הנהג המקצועי. ההדרכה התקופתית נהפכה לממוסדת על פי חוק, והנהגים עוברים הן השתלמויות כלליות שנוגעות לבטיחות והן הכשרות ייחודיות, בהתאם לכלי הרכב שהם מורשים לנהוג עליהם.
מערך ההדרכה שגובש כולל קורסים עיוניים וקורסים מעשיים שבהם המדריכים משפרים את מיומנויות הנהיגה של הנהגים המקצועיים, הכשרה בקשירת מטענים והדרכה עיונית ומעשית לגבי תפעול הרכב בבטחה. כמו כן מושם דגש בהפעלתו הכלכלית של הרכב (כלומר תצרוכת דלק נמוכה). כל הנהגים מחויבים בהדרכות התקופתיות, גם הוותיקים והמנוסים שבהם. כל נהג נדרש לעבור קורס הדרכה תקופתי פעם בחמש שנים, בהתאם למסלול ההדרכה שנקבע בדירקטיבה האירופית.
לוח זמנים וירטואלי
תוכנית השתלמות חובה לנהגים המקצועיים יצאה לדרך לפני כ-20 שנה בכל מדינות השוק האירופי. כל נהג מצויד בכרטיס CPC (Certificate of Professional Competence) שבו מתועד מערך ההשתלמויות שעבר. נהג שברשותו רישיון תקף, יקבל את הכרטיס עם אישור שהוא רשאי לנהוג ברכב מבחינת הצורך לעבור השתלמות. תוקף האישור פוקע כעבור חמש שנים, ואז הנהגים נדרשים להוכיח שעברו השתלמות חובה בת 35 שעות באחד המגרשים לפחות שהוסמכו לכך.
המשמעות היא שכל נהג נדרש להיקף השתלמות מצטברת בת 35 שעות כל חמש שנים. במילים אחרות, השתלמות של יום אחד בכל שנת עבודה בממוצע. רישיון הנהיגה למשאית תקף אף הוא לחמש שנים, כך שבלי השתלמות מתאימה, רישיון הנהיגה לא מחודש. אופי ההשתלמות הוא בדרך כלל תפעולי ובטיחותי, וקשור לאופי עבודתו של הנהג.
התקינה האירופית דורשת שנהגים חדשים יעמדו במבחני מיומנות ושליטה נוקשים יותר כדי לקבל את כרטיס ה-CPC הראשון שלהם. מדובר בסדרת מבחנים ארוכה שכוללת מבחנים תיאורטיים בהיקף של 4 שעות ומבחן מעשי בהיקף של שעה וחצי.
אגב, התקינה מאפשרת להסמיך את נהגי המשאיות האירופים כבר בגיל 18, כך שנהגים צעירים יכולים להשתלב בענף עם תום לימודיהם, וכך להפחית את המחסור הקיים בכוח אדם מקצועי ולהפוך את הענף לאטרקטיבי יותר לצעירים חסרי המקצוע.
כל קורס מסתיים במבחן (תיאורטי + מעשי). הנהג חייב לעמוד בהצלחה במבחנים כתנאי להמשך התקפות של רישיון הנהיגה שלו על אותו סוג רכב. אי-עמידה במבחן לא תגרום לשלילת רישיון הנהיגה. בשלב ראשון הנהג יקבל התרעה, ובשלב מאוחר יותר תופיע על רישיון הנהיגה שלו ההערה "ההכשרה חסרה". רק אם הנהג "יתמיד" בחוסר היענותו לגשת להדרכות, רישיון הנהיגה שלו יישלל, וזאת לאחר שיוזהר.
במועצת השוק האירופי הגיעו למסקנה שההשתלמות הזאת חיונית לתפקודו של הנהג המקצועי, ולכן הוא או חברת התובלה שבה הוא מועסק חייבים לשאת בה. מובן שהחברות מגלגלות באופן כזה או אחר את העלויות על הלקוחות המקבלים מהן שירותי תובלה.
מבקר המדינה: השתלמות מנוונת
היום אין בארץ השתלמות חובה לנהג מקצועי. לפיכך נהג של משאית כבדה המובילה עשרות טונות של מטען, ונהג אוטובוס המסיע עשרות אנשים, יכולים לנהוג שנים בלי שיידרשו לשמור על כושרם המקצועי. אמנם קיימת תקנה בתקנות התעבורה הקובעת, כי על נהג רכב כבד או על נהג אוטובוס לעבור השתלמות מעשית במגרש הדרכה פעם בחמש שנים, אולם תקנה זו אינה מיושמת מכיוון שאין בארץ מגרשי הדרכה.
במשרד התחבורה הוחלט כבר לפני שנים רבות, עוד בתקופה שאביגדור ליברמן היה שר התחבורה, ליזום חקיקה חדשה, ולפיה תונהג השתלמות חובה לנהגים במגרשי הדרכה. הכוונה הייתה שכל הנהגים יעברו השתלמויות תקופתיות, לא רק הנהגים המקצועיים. מחוקקי התקנות במשרד התחבורה יצאו בזמנו מיד לדרך, בלי בדיקות ועיכובים.
התקנות בנושא מגרשי ההדרכה הותקנו בשנת 2003. הוחלט שבארץ יוקמו שישה אתרים להדרכת נהגים שייהפכו לחלק בלתי נפרד מלימודי הנהיגה ותנאי קבלת הרישיון. אפילו נקבע מחיר ההדרכה. בתקנה נקבע שכל נהג חדש חייב לעבור השתלמות במגרש הדרכה בתום שישה חודשים מיום קבלת הרישיון, ולא יאוחר משנתיים מיום הוצאתו, כתנאי לקבלת רישיון הקבע.
הוחלט כי נהגים מקצועיים, ובהם נהגי רכב כבד, נהגי אוטובוסים ונהגי רכב ציבורי, יחויבו לעבור השתלמות במגרש הדרכה פעם ב-5 שנים כתנאי לחידוש הרישיון. אנשי משרד התחבורה החליטו גם על המודל שיאפיין את מגרשי ההדרכה בישראל.
כרגיל במחוזותינו, התוכניות היו צריכות לצאת לפועל כבר לפני שנים רבות, אלא שרק לאחר החקיקה החלו המחוקקים בכנסת להתלבט אם מגרשי ההדרכה אכן אפקטיביים. ההתלבטות וחוסר המעש נמשכים עד היום. אנחנו בעשור השלישי של המאה ה-21, ועדיין אין סימן וזכר להשתלמות, מלבד זו שנקבעה בנושא עיגון מטענים.
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנתיים, ממליץ המבקר לעדכן את תוכניות הלימודים להכשרת נהגי משאיות. השינויים המתבקשים הם בעיקר בנושאים האלה:
א. נושאים הנוגעים להובלת מטען.
ב. נושאים הנוגעים לנהיגה נכונה.
ג. מערכות חדשניות במשאיות ובאוטובוסים.
נמצא שחלק גדול מספרי הלימוד המיועדים לקורסי ההכשרה של בעלי מקצוע בתחום הרכב הכבד לא עודכנו כבר שנים רבות, ולפיכך חלק מהחומר המובא בהם מיושן ולא רלוונטי.
נמצא כי בנושאי לימוד חשובים כגון יציבות כלי רכב, דיני תעבורה והובלת חומ"ס, אין ספרי לימוד. בהיעדר חומרי לימוד אחידים, המדריכים בקורסי ההכשרה מלמדים את הנושא על פי הידע האישי שלהם ועל פי שיקול דעתם. המבקר מציין שחלק מספרי הלימוד עודכנו בתקופת הביקורת.
גם ההכשרה המעשית אינה עונה על הצרכים. באותה ביקורת עלה, כי תוכנית ההכשרה המעשית לנהגי רכב כבד גובשה בשנות השמונים של המאה הקודמת ואינה כוללת רכיבים חשובים. הבולטים שבהם: העמסה נכונה, אמצעי ריתום למטענים וחלוקת עומסים.
חלק מהנהגים עוברים הכשרה מעשית במקומות העבודה שלהם לאחר שכבר יש בידיהם רישיון, אולם חובה זו לא מוטלת עליהם באופן רשמי, ולמשרד התחבורה לא עוקב אחר הכשרות אלה ולא מפקח עליהן. ברלב"ד ציינו שההכשרה המעשית אינה כוללת נהיגה נכונה בדרך הררית ושימוש נכון במערכות סיוע לבלימה. המבקר מצא שבישראל לא נהוגה הכשרה חשובה - "תפיסת סיכונים בנהיגה" - בקרב נהגים חדשים.
תקנות 213ב עד 213ד לתקנות התעבורה קובעות כללים לאישור מגרשים לקיום השתלמות מעשית לנהגי תובלה, אולם הם אינם מיושמים.
עוד נמצא בביקורת, כי יותר מעשור אין בישראל מגרשי הדרכה, ולפיכך לא נשמרת הכשירות של נהגי רכב כבד (הן חדשים והן ותיקים), מורי נהיגה, מדריכים בקורסים וקציני בטיחות בנסיעה עם סוגי מטען מגוונים, בנסיעה בכביש רטוב, בשליטה ברכב ובשמירה על יציבותו ועוד.
ממצא קשה נוסף קשור להיעדר שיעורי נהיגה מעשית ברכב מחובר (פול-טריילר). מבקשי רישיון לרכב מחובר ומורכב לומדים במסגרת שיעורי הנהיגה המעשיים לנהוג ברכב מורכב (סמי-טריילר) בלבד. לפיכך מקום העבודה אמור לספק הכשרה לנהגים שכבר מחזיקים ברישיון כדי שילמדו לנהוג גם ברכב מחובר.
מומלץ כי משרד התחבורה יבחן שילוב של התנסות ברכב מחובר במסגרת שיעורי הנהיגה המעשית, או ימסד הליך בקרה על רכישת המיומנות במקום העבודה, בכלל זה קביעת הנחיות ומעקב אחר יישומן.
גם החונכות חסרה. תקנות התעבורה מחייבות תקופת חונכות לנהג חדש ברכב פרטי, ואילו דווקא ברכב כבד אין חובה כזאת. משרד מבקר המדינה המליץ לפעול לקידום תהליך החונכות גם לנהגי רכב כבד,
משרד התחבורה כתב בתשובתו, כי חונכות לנהגי רכב כבד כלולה בתיקון 120 לפקודת התעבורה, שאותו מתכוונים להחיל בתקופה הקרובה, וכי ישנה תוכנית מסודרת לגבי היקף שעות החניכה הנדרש לכל סוג רישיון נהיגה מקצועי.
גם ההשתלמויות התקופתיות כמעט ריקות מתוכן. על פי תקנה 585 לתקנות התעבורה, קצין הבטיחות נדרש להדריך את הנהגים בענייני נהיגה, טיפול ברכב ודיני תעבורה. אולם על פי מסמכי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התקנה חסרת משמעות מעשית, ובפועל במקרה הטוב מתקיימת ברוב החברות הדרכה עיונית אחת פעם בשנה.
הרשות מפעילה בשנים האחרונות תוכנית הדרכה לנהגי משאיות, הכוללת הדרכה של שלוש שעות בנושא מניעת תאונות, עייפות והסחות דעת, שול הדרך, "שטחים מתים" והובלה בטוחה. בשנים 2018 ו-2019 התקיימו הדרכות ל-4,500 נהגי משאיות. הנהגים אינם מחויבים להשתתף בהדרכה זו. הדרכה זו היא חד-פעמית, אינה כוללת את נהגי האוטובוסים ואף לא את כל נהגי המשאיות, ואינה כוללת גם את כל הנושאים הנדרשים בהשתלמויות תקופתיות.
בשורה התחתונה, על משרד התחבורה להכין תוכנית מפורטת ליישום השתלמויות תקופתיות תיאורטיות ומעשיות לנהגי רכב כבד, אשר חובת קיומן מעוגנת בתקנות התעבורה. כמו כן יש להסדיר מגרשי הדרכה, ומומלץ לבחון חלופות של הדרכות מקוונות ושימוש בסימולטור.
דגשים וחידושים בדירקטיבה האירופית
הפרלמנט האירופי שדרג במרוצת השנים את הדירקטיבה שעוסקת בהכשרה הראשונית ובאימונים התקופתיים שבהם נדרש לעמוד הנהג המקצועי. לדוגמה, הפרלמנט האירופי אימץ כללים חדשים בשנת 2018 במטרה לשפר את דרישות ההכשרה מנהגים מקצועיים. אומצה הצעה שניסחה הנציבות האירופית. המטרה הייתה לשפר את תקני הבטיחות בדרכים באמצעות כללים טובים יותר בהכשרת נהגים מקצועיים, ובמיוחד כדי כמה מטרות, כלהלן.
הכוונה הייתה לחדש את ההכשרה על ידי מתן עדיפות לבטיחות בדרכים, בכלל זה למשל הגנה על משתמשי דרך פגיעים ושימוש במערכות סיוע לנהג וייעול תצרוכת הדלק. בד בבד הדירקטיבה מאפשרת להחדיר טכנולוגיה חדשה לתחום הכשרת הנהגים, כגון אפשרויות למידה מתוקשבת.
הדירקטיבה גם מחדדת את הכללים לגבי גיל המינימום שנקבע בהתאמה, בהנחיית הנהגים המקצועיים ובכללי האיחוד האירופי בנושא רישיונות נהיגה. צעד זה נועד להבטיח שהכשרה שבוצעה במדינה אחת של האיחוד האירופי, גם אם זו אינה מקום מגוריו המוכרז של אותו אדם, תוכר גם במדינת מגוריו. עדכון הדירקטיבה מיועד גם להפוך את ההנחיה לבהירה וקלה יותר להבנה.
הפרלמנט גם החליט להקים מערכת חליפין, דיגיטלית וממוחשבת, בעבור כישורי הנהגים. הדבר עוזר למדינות האיחוד האירופי להכיר בהכשרה שנעשתה בכל מדינה אחרת באיחוד האירופי ושימושי גם לרשויות האכיפה.
דירקטיבה 2003/59/EC קובעת דרישות להסמכת נהיגה ראשונית והכשרה תקופתית של נהגים מקצועיים המחזיקים ברישיון C או D. הדבר מחייב נהגים להוכיח את ההסמכה הראשונית שלהם על ידי לקיחת אחד מהם כדי לקבוע כי הנהג עומד בהתחייבויותיו. על כל אחת מהמדינות החברות באיחוד להנפיק לנהג תעודת כשירות מקצועית שנקראת CPC, המאשרת את ההסמכה הראשונית שלו או הכשרתו התקופתית.
הדרישות המינימליות שיש לעמוד בהן לצורך ההסמכה הראשונית וההכשרה התקופתית נוגעות לכללי הבטיחות שיש להקפיד עליהן בנהיגה ובזמן עצירת הרכב. אפשרויות אימון והדרכה נוספות הן פיתוח נהיגה הגנתית (כלומר ציפייה לסכנה), התחשבות בשאר משתמשי הדרך ודרכים לצמצום תצרוכת הדלק. הכוונה היא שלהדרכה תהיה השפעה חיובית הן על החברה והן על מגזר התחבורה בכביש עצמו.
השתלמות בעיגון מטענים
בעקבות ממצאי המבקר ובהתאם לעיגון (תרתי משמע) של התקן הישראלי לתקנות התעבורה, הוסיפו במשרד התחבורה את תקנה 183ג לנושא חובת השתלמות.
בסעיף נוסף שהורחב, א1, נקבע: "לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב, או מי ש(בידיו) השליטה עליו, לא יורה ולא ירשה להוביל מטען ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור בתקנה 183ג.
הודעה על הגורמים שרשות הרישוי אישרה להם להעביר את ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד - "השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183".
183ג (א) המחזיק ברישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183, שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (2020), חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום 1 ביולי 2022.
הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
183ג (ב) גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית, ידווח לרשות הרישוי על ביצוע ההשתלמות... חייב כאמור בתקנת משנה א', ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו."
משרד התחבורה פרסם לאחרונה מכתב הבהרה, שלפיו מחויבים בהשתלמות רק נהגי המשאיות שמובילים מטענים. במילים אחרות, כל אותם אלפי נהגים שמחזיקים ברישיון נהיגה למשאית ואשר אינם מובילים מטענים, אינם מחויבים בהשתלמות זו.
