בדיקת משאית לאחר תיקון עקב תאונה

מרבית התאונות של משאיות מסתיימות בנזק קל למשאית, זאת בשל הגודל הפיזי, המשקל העצום, המרכב המסיבי והפגושים שמקיפים את המשאית מכל עבר. לעומתן הצד השני שמעורב בתאונה ניזוק הרבה יותר, עד כי לעיתים תאונה קלה של משאית מוגדרת כתאונה קשה ואף קטלנית. עם תאונה קלה אין בדרך כלל בעיה. המראה של הרכב אולי נפגע, אבל התיקון פשוט ומבוסס בעיקר על החלפה או תיקון של אביזרים חיצוניים ותיקוני פחחות וצבע. חלק מהתאונות הקשות הן תאונות עצמיות כגון התהפכות או פגיעה באובייקט נייח, ובחלק מהמקרים המשאית פוגעת ברכב כבד אחר שנמצא על הכביש או באתר העבודה. כשהפגיעה מהותית - ברכב, בעיקר ברכיבי ההיגוי, בסרנים ובשלדת הרכב - מסתבכים תיקוני המשאיות, ולתמונה נכנסים רכיבים מכניים ומערכות אלקטרוניות, שכולם יחד ישפיעו על בטיחות הנסיעה ברכב לאחר מכן.

השילוב הקובע

דגמי המשאיות החדשים מתוכננים ונבנים במדויק. לכל רכיב יש חשיבות, וכל החלקים חייבים לפעול באופן אינטגרטיבי מלא כדי שהרכב ייסע כהלכה על הכביש. הבעיה מתחילה בעת שהמשאית נפגעת בתאונה, והאיזון שקיים בין כל החלקים מופר. יש כאן שילוב בין שלדה, מתלים, צמיגים ורכיבים מכניים לבין מערכות בקרה ושליטה אלקטרוניות שאמורות לסייע בבטיחות האקטיבית.

במשאית המודרנית קיים שילוב של משקל העמסה גדול, תפעול מורכב בכביש ובשטח, מהירות נסיעה גבוהה בכביש ופעולות היגוי ובלימה מורכבות. כל אלה חייבים להיות על פי הנחיות היצרן. אם מוסיפים לכך חיישנים שעלולים לספק אינפורמציה שגויה ומערכות בטיחות אקטיביות, הרי שקיימת אפשרות שמשאית שלא תוקנה כהלכה תשמש פצצה מתקתקת על הכביש. במילים אחרות, תיקון לא אחראי עלול לגרום להתנהגות בלתי צפויה של הרכב, ואף לאובדן שליטה של הנהג ברכב.

גם שלדה עקומה עלולה לגרום להיגוי לא צפוי, לבלימה מסוכנת ואף להתהפכות. שלדה עקומה היא בדרך כלל תוצאה של תאונה קשה. במקרים רבים הפגיעה בשלדה נסתרת מהעין, הן של המוסך המתקן והן של שמאי הרכב, שבא לבדוק את המשאית ולעקוב אחר תיקונה. כיוון שכך, חשוב מאוד לוודא ששלדת הרכב יושרה כהלכה לאחר התיקון, ופעולות הבדיקה והיישור חייבות להיעשות באמצעות מערכות ממוחשבות תוך השוואה לנתוני יצרן הרכב. יצרן הרכב מספק נתוני מיקום לנקודות מסוימות בשלדת הרכב. לכל נקודה יש מיקום בציר האורך, הרוחב והגובה. יישור שלדה נועד להגיע קרוב ככל האפשר לנתוני היצרן, בכל הנקודות, כדי להבטיח את הנסיעה.

לא כל שלדה מעוקמת היא תולדה של תאונה. ברכבים מסחריים, בדרך כלל דגמי פיק-אפ ומשאיות קלות, העיוות בשלדה עלול להיווצר מהעמסת משקל גבוה מהמותר, מחלוקת משקל לא נכונה בארגז ומעיגון לקוי של המטען, שמאפשר קפיצות הרסניות בעת שהרכב נוסע במהירות על באמפרים ובורות בכביש.

בדיקה טכנית קפדנית

יותר מעשרים שנה חלפו מאז עודכנה תקנה 309, המחייבת בדיקה טכנית מקיפה של רכב שנפגע באזור שבין הסרנים. הבדיקה מחויבת גם במקרים של פגיעה במערכת ההיגוי או הבלימה.

בדיקת השלדה

בדיקת ישרות השלדה היא השלב הראשון. זה התנאי לתקינות של זוויות ההיגוי ולאחיזת הגלגלים בכביש. כל המערכות, בכלל זה החדשות והמתוחכמות, לא יוכלו להתמודד עם שלדה עקומה וגלגלים שאינם מותאמים להוראות היצרן. במצב עניינים כזה חלק מפעולות הבלימה וההיגוי לא יתבצעו, או יתבצעו באופן חלקי או מסוכן. השלדה נבדקת באמצעות מערכת לייזר ממוחשבת שמאפשרת לדעת בקלות רבה אם שלדת המשאית או שלדת הגרור עקומה. בשוק ישנן שתי מערכות: מערכת לייזר פשוטה, בעלת קריאה ידנית, ומערכת לייזר ממוחשבת, הקוראת ומנתחת את הממצאים בלי התערבות ידנית של המפעיל ובלי שיצטרך לקרוא את הסטייה.

בשתי המערכות נדרש להתקין ולאפס את המערכת על כל אחד מהגלגלים, ולהתקין מספר נקודות קריאה בשלדה. במערכת הלייזר הידנית הטכנאי נדרש להעביר את קרן הלייזר בין הנקודות שהוצבו על גבי השלדה ולבדוק אם קיימת סטייה. כמו כן יש לקרוא את זוויות ההיגוי של הגלגלים ולרשום אותן על גבי טופס הבדיקה. במערכת הלייזר הממוחשבת, המערכת עצמה מבצעת את הבדיקה ואת איסוף הנתונים, ומנחה את טכנאי הבדיקה בפעולות משלימות הנדרשות להפעלה כגון סיבוב ההגה ימינה ושמאלה לשם בדיקת הזווית של קדם אופן.

יישור השלדה

לאחר שזוהתה בוודאות הבעיה בשלדה, יש לישרה.

שני כלים עומדים לרשות איש המקצוע בתיקון עיוות בשלדה. הכלי הראשון הוא מכבש לחץ (פרס). היישור מתבצע באמצעות מערכת הידראולית המפעילה לחץ על הקורות, לפי הסטייה שנתגלתה. הכלי השני הוא מכשיר אינדוקציה לחימום השלדה. אפשר כמובן לשלב בין לחיצה מכנית לבין חימום השלדה כדי להשיג את התוצאה האפקטיבית ביותר. מכשיר האינדוקציה מסייע לאיש המקצוע במגוון משימות נוספות שבהן נדרש חימום מקומי רב, כגון שחרור תותבים, הפרדת בוקסות והפרדה בין גופים הלחוצים זה אל זה בלחץ רב.

כיוון זוויות היגוי

למרות שמדובר בשתי מערכות נפרדות לחלוטין, יש קשר הדוק בין שלדה עקומה לזוויות היגוי שאינן תקינות. אם השלדה עקומה, יש סיכוי רב שהמתלה, ובעקבותיו הגלגל, לא יאחזו נכון בכביש, כלומר לא לפי הוראות היצרן.

תחילה בודקים את תקינות מערכת ההיגוי בכללותה: שברים, סדקים, בלאי, חופש וכדומה. לאחר שלא מתגלה ליקוי במבט ראשוני, מתחילה הבדיקה המעמיקה של זוויות ההיגוי.

כיוון הגלגלים, במתכונת הבסיסית ביותר, כולל כיוון של זוויות הגלגל בצירי האורך, הרוחב והגובה, בזוויות שקבע יצרן הרכב, וכן הקבלה בין כל הגלגלים. הכיוון נועד להבטיח שחיקה מינימלית של הצמיג ומשך חיים מרבי. כיוון הזוויות נועד להבטיח שהמשאית תיסע באופן בטיחותי, ללא משיכה לאחד הצדדים, בנסיעה בכיוון ישר.

זוויות ההיגוי העיקריות של גלגל יחיד הן קמבר, קסטר והתכנסות אופנים (Toe-in Caster, Camber). הבדיקה נעשית באמצעות מערכת לייזר ממוחשבת, ומומלץ לבקש את פלט התדפיס בתום הבדיקה. מעבר לכך, בגאומטריית ההיגוי נכלל גם המיקום של גלגלי הרכב - כל אחד בפני עצמו וכל אחד ביחס לגלגלים האחרים. גלגלי המשאית חייבים להיות עוקבים זה לזה כדי להבטיח לאורך זמן את היציבות של כיוון הנסיעה של הרכב.

עקיבות גלגלים שאינה תקינה עשויה אף היא לפגוע בהיגוי של הרכב, בתוצאות האקטיביות של הבלימה, ביציבותו של הרכב ובנוחות הנסיעה. מעבר לכך, עקיבות לקויה גורמת להאצת בלאי הצמיגים ולתצרוכת דלק מוגברת.

בדיקת בלמים

המפעלים שמורשים לבצע בדיקה למשאית לאחר תאונה מחויבים בהתקנת מד בלמים, בדומה לזה שיש במכוני רישוי. בתום העבודה על המשאית ולקראת חזרתה לכביש, חשוב לבדוק את הבלמים. בבדיקה באמצעות מד בלמים בודקים כיצד הבלמים מתפקדים הלכה למעשה, כולל המערכת הפניאומטית, פקדים אלקטרוניים, בלמי דיסק ותוף מכניים ועוד.

בדיקות נוספות

בטרם חזרת המשאית לכביש ייערכו כמה בדיקות נוספות:

צמיגים: לא אחת צמיגי משאית נפגעים בתאונה. הטכנאי שבודק את הרכב חייב לבדוק שהצמיגים תקינים ומתאימים למידות הרשומות ברישיון הרכב.

כריות אוויר: אם מותקנות כריות אוויר, הן צריכות להיות תקינות. הבדיקה נעשית דרך נורית החיווי ובאמצעות מחשב המנוע שמדווח על תקלה בהן.

אורות: בעיות במערכת התאורה של הרכב הן תאורה שלא עובדת בחלקה או כיוון של הפנסים. תקנות התעבורה וספר הבוחנים מגדירים את עוצמת התאורה וכיוונה. הבסיס החוקי הוא תקנה 96 לתקנות התעבורה, שקובעת: "לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה." כל מכון בדיקה שמבצע בדיקות לפי תקנה 309 מחויב במכשיר בדיקת אורות הדומה במאפייניו למכשיר שנמצא במכוני הרישוי.

אישור בתום בדיקה: לשמאי ולבעל המוסך יש על פי חוק אחריות כוללת לתיקון המשאית. במקרה של פגיעה ברכב באזור שבין שני הסרנים (כלומר בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים), השמאי והמוסך נדרשים להמציא אישור של מכון בדיקה לפי תקנה 309. לפי הוראות החוק חובה לבצע בדיקת שלדה, אלא שחלק מהשמאים ובעלי המוסכים מתעלמים מכך. בכך הם מסכנים הן את עצמם (שכן הם עוברים על החוק), הן את הנהגים שמתפעלים את המשאית והן את כל משתמשי הדרך האחרים.

הבדיקה הסופית ונסיעת מבחן

בתום סדרת הבדיקות שנדרשות על ידי משרד התחבורה, במהלך הבדיקה הסופית, מאומתות הבדיקות הממוחשבות שבוצעו קודם לכן, מידות הרכב נבדקות בקפדנות ונעשית בדיקה ויזואלית מקיפה כדי לוודא שהעבודה נעשתה כהלכה, בהתאם לכל כללי המקצוע. הכוונה היא לבדיקה מקיפה וקפדנית ביותר לכל הרכב, גם לחלקים שלא תוקנו עקב התאונה הנוכחית, תוך וידוא שלא נשכח אף שלב במהלך התיקון המורכב ושאין בעיות אחרות הקשורות לתפקודו הבטיחותי של הרכב. המטרה היא להבטיח שהרכב יחזור ברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר לכביש.

לקראת תום התהליך נדרשת נסיעת מבחן. הטכנאי צריך "להרגיש" את הרכב ולוודא שהכול תקין גם בנסיעה עצמה. הרבה מאוד אחריות רובצת על כתפיו של הטכנאי לפני החזרת רכב כבד לכביש אחרי תאונה קשה.

המפעל שבודק מנפיק למשאית תעודת בדיקה לפי תקנה 309. בטופס המסופרר מחורר מספר המפעל שהנפיק את האישור, ויש בו כיתוב באותיות כסף המקשה את זיופו.

הן מבחינה אתית והן מבחינה מקצועית, חשוב שאת הבדיקה יבצע גוף שלא היה מעורב בתיקון הרכב. לפיכך אסור שמוסך של משאיות יאשר לשימוש את המשאית לקראת חזרתה לכביש, גם אם הוא מורשה לפעול הן כמוסך והן כמכון בדיקה על ידי משרד התחבורה. במילים אחרות, משתוקנה המשאית במוסך מסוים, לפי תקנה 309 אסור לו להנפיק תעודת בדיקה לאחר מכן.

מסמכים

בדיקה לפי תקנה 309 מחייבת להמציא אסמכתאות למכון הבדיקה.

1. חשבונית/קבלה/אסמכתא לביצוע התיקון.

2. אישור של מוסך מתקן (מכונאות/פחחות) ובו פירוט של החלקים שהוחלפו והעבודות שבוצעו ברכב.

3. מסמכים ממוסך למכונאות רכב אם ניזוקו מערכת הבלמים או ההגה.

4. תעודת תקינות שנתן מפעל לבדיקות רכב לאחר תאונה.

5. הודעה לרשות הרישוי על סירוב לבצע בדיקה לגבי אלה שמסרבים לבצעה.

יש לשמור על האישורים האלו לביקורת שוטפת למשך 18 חודשים לפחות מיום סיום התיקון.