קשר טוב

מטען נשמט ממשאית. כמעט בכל שבוע מושמע משפט זה בעדכוני התנועה, לפעמים פעמיים-שלוש. אבל בפועל מדובר בהרבה יותר מקרים. לעדכוני התנועה מגיעים רק אלה שגורמים תאונות או חסימות מהותיות של כבישים. על השאר לא שומעים. בראיית מקרו, בטיחות בתובלת מטענים היא אחת הבעיות המהותיות ביותר בתובלה המקצועית בישראל.

התחום פרוץ לחלוטין. כל יצרן מרכבים, כל חברת תובלה וכל נהג עשו כראות עיניהם. אפילו השוטרים התקשו באכיפה, מכיוון שהעבירה אינה ברורה וקשה להתמודד איתה בשלב ההוכחות בבית המשפט.

דוחות חקירה של תאונות רבות מלמדים, כי אחת הסיבות לתאונות שמעורב בהן רכב כבד היא אבטחת מטען לא תקנית שבעטיה נשמטים מטענים. המסקנה המתבקשת: הנחיות מחייבות לריתום נכון של מטענים יפתרו את הבעיה.

תקנה 85 דורשת אומנם "תובלה בטוחה", אבל עד כה לא סיפקה כלים מעשיים לשם כך. סוגי התובלה רבים ומגוונים. לכל מטען נדרשים אמצעי עיגון אחרים, ולכן בתקנה אחת (טובה ומורחבת ככל שתהיה) לא יכולות להיכלל כל הדרישות. לשם כך נדרש ספר שלם של הנחיות. המשימה אינה קלה כלל ועיקר. ההנחיות צריכות להיות ברורות מאוד, אחידות, וחשוב מכך: כל העוסקים במלאכה חייבים להבין אותן ולפעול לפיהן. מדובר ברמות שונות של פעולה: הנהג, קצין הבטיחות, בונה המרכבים, תקנות התעבורה ופעולות אכיפה של פקחים ומשטרת ישראל.

מבונה המרכבים עד הרגולטור

הראשון בשרשרת הוא בונה המרכבים. אם אמצעי העיגון המתאימים לא יהיו בנויים כחלק אינטגרלי מהמרכב, אף מוביל לא יוכל להיעזר בהם. אם כן בונה המרכב חייב להתקין את אמצעי הריתום כבר בעת בניית המרכב, כדי שיוכל לאפשר עיגון עם רכיבי קשירה פריקים. כאן אין מקום לאלתורים. כדי להתקין את אמצעי העיגון נדרש תכנון מוקדם של המרכב, ועליהם להיכלל באב-טיפוס של המרכב. הם חייבים להיות מותאמים הן למאפייני המרכב הן למאפייני התובלה הייחודיים של חברת התובלה, אם יש כאלה.

לאחר סיום הבנייה של המרכב, המשאית מגיעה לחברת התובלה. כל העוסקים במלאכה צריכים לדעת היטב כיצד רותמים את סוגי המטענים למיניהם באופן נכון ובטוח. ההטמעה של קשירת מטענים נכונה צריכה להתחיל בצמרת, בראש החברה. עליו לדרוש ולוודא שבמשאית נכללים אמצעי עיגון מתאימים, שהצוות יוכל להשתמש בהם. קצין הבטיחות חייב להכיר את הנחיות העיגון על בוריין, לבדוק שהכול קיים ברכב ובמצב תקין (בכלל זה אמצעי קשירה פריקים - שאינם חלק מהמרכב), ולהנחות את הנהגים.

גם כאן המשימה אינה קלה כלל ועיקר. חלק גדול מהנהגים המקומיים התרגלו לעיגון מטענים קלוקל, במקרים רבים בגלל חוסר ידע והיעדר הדרכה מתאימה. אבל הנהג הוא הגורם המכריע. כאן נדרשת הפעולה המעשית, הווה אומר עיגון נכון ובטוח של כל סוגי המטענים, בכל נסיעה ובכל זמן. כמובן שקצין הבטיחות לא יכול לעקוב אחרי כל נהג כל הזמן. כיוון שכך, נדרשות שתי פעולות בסיסיות: הדרכה מקיפה לנהגים וספר הנחיות ברור שניתן לנהג ועליו לפעול על פיו.

הרובד האחרון הוא הרגולטורי. יש לשלב כוחות כדי להפוך את "ספר ההנחיות הטכני" לחוק מחייב. כדי שזה יקרה, יש בראש ובראשונה לעדכן את תקנה 85 באופן שתפנה לספר ההנחיות הרלוונטי. אחר כך צריך ליצור מערך אכיפה אפקטיבי. בכלל זה להכשיר שוטרים ופקחים שיידעו לבדוק ולאכוף את עיגון המטענים בהתאם לספר ההנחיות, שכאמור, רובו נוהל טכני מורכב. הפרק הרגולטורי מסתיים בבתי המשפט. כאן יידרשו שופטים בעלי רקע מתאים אשר יוכלו להתמודד עם טענות הנהגים מצד אחד ועם טענות השוטרים מצד שני.

מהפכה בשטח

המדריך החדש יצא לדרך, עדיין בגדר טיוטה, אבל ללא ספק הוא כבר מייצר מהפכה בשטח. בשלב ראשון הבינו במשרד התחבורה שמדריך טכני צריך להיות מעוגן בתקינה. כיוון שכך, כדי לטפל בהובלת מטענים, יזם משרד התחבורה את תקן ישראלי 6395, שעיקרו אבטחת מטענים ברכב מסחרי. התקן קובע בין השאר דרישות לחישוב הכוחות בעת ריתום החלקים הרלוונטיים במטען ואמצעים מאושרים לריתום לצורך הובלה בטוחה של המטען. בתקן שני חלקים והוא משמש בסיס מקצועי להכשרת נהגים, להכנה נכונה של כלי רכב המיועדים להובלת מטענים ולאכיפה מקצועית על ידי הגופים המשלחים, חברות ההובלה, קציני בטיחות ועוד.

התקנת נקודות עיגון על פי התקן

בתקן נקבעו בין השאר דרישות הבטיחות ושיטות הבדיקה לנקודות עיגון המיועדות לאבטחת מטענים בכלי רכב מסחריים, בגרורים ובנתמכים. בד בבד מוגדרות הדרישות התכנוניות להתקנת נקודות עיגון, מספר נקודות העיגון הנחוצות ומיקומן. בנוסף מוגדרות דרישות לגבי החוזק של נקודות העיגון, כך שיעמדו בכוחות המופעלים עליהן בתאוצות המקובלות (לפנים, לאחור, לצדדים ובציר אנכי). כמו כן מוגדר בתקן תהליך הבדיקה של חוזק נקודות העיגון (בדיקה מעשית או בדיקה חישובית), ויש התייחסות לסימון נקודות העיגון על גבי מרכב המשאית.

שילוב כוחות: פיילוט לקשירת מטענים

מדי יום נעים בכבישי ישראל כלי משא רבים המובילים מטענים במגוון במשקלים. לעיתים מובלים המטענים באופן העלול להביא לשחרורם מהרכבים ואף להתהפכותם. מטען שאינו מאובטח כראוי עלול להישמט מהרכב, לפגוע בחלוקת המשקל וביציבות הרכב ולגרום לתאונות דרכים קטלניות.

המהפכה עתידה ליצור שינויים רדיקליים בענף ולבטל תופעות פסולות ו"הסדרים" שהשתרשו במשך עשרות שנים. לשם כך נדרש שיתוף פעולה של כל העוסקים במלאכה. במשרד התחבורה מבטיחים לקדם בקרוב פיילוט ניסיוני. לשם כך צוות של המשרד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומועצת המובילים, יחל בפיילוט לאבטחה וקשירה של מטענים על פי התקן וחוברת ההנחיות. היישום ייבחן בשטח, ובתוך כך ייבדק כיצד שינויים תפעוליים בקשירת מטענים יצמצמו את מספר המקרים שבהם מטענים נשמטים לכביש. מי שיהיו מעורבים בפיילוט יהיו גם הראשונים שיעברו את ההכשרות בנושא אבטחת מטענים לפי הוראות התקן. הפיילוט נועד בין השאר להכשיר את המרצים העתידיים שיובילו את מערכי השיעור של ההשתלמויות המקצועיות.

משנים את החוק

משרד התחבורה מקדם הצעת תיקון לתקנות התעבורה. תקנה 85 תפנה לחוברת הנחיות שיש בה הוראות ברורות בדבר הובלה בטוחה ואופן קשירת המטענים, שימוש באמצעים תקניים לקשירה, התקנת נקודות עיגון ועוד. חוברת זו נועדה לאפשר לכל העוסקים בתחום לפעול ליישום ההנחיות, כלומר ליישם תובלת מטענים בטוחה, והאכיפה תסתמך עליה.

ככל שיקדימו כל גורמי השוק ליישם את הוראות התקן, כן ייטב הן מבחינת בטיחות ההובלה הן מבחינת יכולת היישום וההטמעה של הוראות התקן לקראת כניסתן לתוקף. ההצעה לתיקון תקנות התעבורה מלווה גם בעבודת מטה משותפת של משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל - אגף התנועה, לצורך התאמה של הנחיות האכיפה של שוטרי משטרת התנועה להוראות התיקון המוצע בנושא אבטחת המטענים.

הצעה לתיקון תקנות תעבורה

תקן ישראלי 6395 משמש בסיס מקצועי להכשרת נהגים להכנה נכונה של כלי רכב המיועדים להובלת מטענים ולאכיפה מקצועית על ידי הגופים המשלחים, חברות ההובלה, קציני בטיחות ועוד. לצורך הטמעת דרישות התקן בתקנות התעבורה, עובדים כיום במינהל התנועה על שינוי בתקנות התעבורה. ממשרד התחבורה נמסר כי העבודה נמצאת בשלביה הסופיים.

עיקרי השינויים המוצעים הם כדלהלן.

תקנה 85 (א)(4) לגבי תקן אבטחת מטענים ואבטחת המטען ברכב תתוקן, באופן שריתום מטען ברכב ואבטחתו בקטגוריות O (גרורים), N2 ו-N3 (משא במשקל כולל מעל 3.5 טון) ייעשו על פי ההנחיות שבחוברת. כמו כן ייאסר להוביל מטען במשאית מקטגוריה N3 (במשקל כולל מעל 12 טון) למי שלא עבר השתלמות של אגף הרישוי בתחום אבטחת מטענים.

בנוסף יוכנס תיקון לתקנה 364 ט. הניסוח יהיה שלא יירשמו לראשונה ולא יחודשו רישיונותיהם של רכבים מסוג N2, N3 ו-O שאין בהם נקודות עיגון כמפורט בתקן.

השבתה של משאית ללא נקודות עיגון

במשרד התחבורה מתכוונים לאמץ במהירות את ההנחיות בנושא התקנת נקודות עיגון לקשירת מטענים במשאיות. לעניין זה קיימת הפרדה בין משאיות חדשות (שטרם הונפק להן רישיון) למשאיות ישנות. לעניין משאיות חדשות, התקנות ייכנסו לתוקף מיידית (יינתן פרק זמן של 30 יום בלבד לצורך היערכות). התקנת נקודות עיגון במשאיות שאינן חדשות: תינתן תקופת היערכות של כחצי שנה לצורך התקנת נקודות-העיגון. אם בעל הרכב לא יבצע את ההתקנה, לא יחודש רישיון הרכב. במילים אחרות, אי-התקנה של נקודות העיגון תגרום להתליית רישיון הרכב, והוא יחודש רק לאחר ההתקנה וקבלת האישורים המתאימים.

הדרכת חובה לנהגים

במשרד התחבורה מתכוונים לשנות את תקנה 183 ג להוראת שעה המסדירה את נושא ההשתלמויות של נהגים לרכב כבד, כך שמי שמוביל מטען יהיה חייב לעבור את ההשתלמות האמורה באופן הזה: לנהג חדש ההשתלמות תהיה במסגרת תוכנית הלימודים הכללית, והתקנה תיכנס לתוקף מיד. נהג שאינו חדש יצטרך לעבור את ההשתלמות בתוך חצי שנה. נהג שלא יעבור את ההשתלמות בנושא קשירת מטענים, רישיונו יותלה עד שיעבור את ההשתלמות בהצלחה.

תקופת הביניים

מהנדס אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה, העביר את פרטי הרפורמה שבפתח לכל העוסקים במלאכה כדי שכל הגופים יוכלו להיערך לשינוי הגדול בנושא קשירת מטענים.

בין השותפים להטמעת השינוי יצוינו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), אגף התנועה במשטרת ישראל, מנהל רשות לתחבורה ציבורית ובכירי משרד התחבורה (אגפים רכב ורישוי, מטענים, קציני בטיחות, ניידות בטיחות). בנוסף הועבר עדכון על השינויים לאיגוד יבואני הרכב, למוסכים, למכוני רישוי ולמעבדות המוסמכות. כל הגופים יידרשו להיערך, כל אחד בתחומו, כדי להבטיח שתובלת המטענים בעתיד הקרוב תהיה בסטנדרטים גבוהים הרבה יותר מאלה שהיו נהוגים עד כה.

בפנייתו של מהנדס אבנר פלור הודגש, כי עד לכניסת הרפורמה לתוקף, כלומר עד לתיקון תקנות התעבורה והסדרת הנושא באופן מלא, האחריות לאבטחת המטען מוטלת על הגורמים המפורטים בתקנה 85 לתקנות התעבורה (מוביל המטען - הנהג ובעל הרכב). כיוון שכך, פלור מבקש לנסות להטמיע כבר כעת את הדרישות המצויות בספר דרך. הטמעת השינויים הבסיסית חייבת להתחיל באמצעים הנדרשים ברכב, כלומר נקודות עיגון המיועדות לאבטחת מטענים בכלי רכב מסחריים, בגרורים ובנתמכים. יש להוסיף אמצעי ריתום לקשירה, כך שיהיו זמינים לנהג.