מגה משאיות
כתבות
רישוי ותקנות
לעמוד קודם

שירות עד הבית

הרחבת המהפכה ברישוי של המשאיות החדשות: בדיקה פרטנית על ידי מעבדה במקום בוחני רישוי

יצחק דוידוף |  
10/02/2019
זמן קריאה: 8.5 דק'

לפני כשנה הוחלט באגף הרכב לבטל בהדרגה את שיטת הרישוי למשאיות שהייתה נהוגה בעשרות השנים האחרונות, ולעבור לשיטה שבה כל משאית חדשה וכל משאית שבוצע בה שינוי (כגון בניית מרכב) תיבדק פרטנית על ידי מעבדה מוסמכת לרכב, ותקבל אישור מקיף על עמידתה בכל התקנים המחייבים. זאת כתנאי לרישומה ולעלייתה לכביש. מבחינה מעשית, אנשי המעבדות יחליפו בהדרגה את בוחני משרד הרישוי, ולבסוף ייסגרו העמדות האלו שפועלות עשרות רבות של שנים. כיום פועלות ארבע מעבדות שהוסמכו לכך על ידי משרד התחבורה: שתיים ותיקות (הטכניון ומכון התקנים) ושתיים חדשות למדי (אריאל, אפקה), שהוקמו עקב הגידול הצפוי במספר הבדיקות עם הפרטת הליך הרישוי.

במשרד התחבורה מתכוונים כאמור לבטל בהדרגה את עמדה מספר אחת, שספגה חיצי ביקורת בעיקר בגלל רמת השירות הנמוכה. הבדיקה במשרד הרישוי נסמכה בחלקה הגדול על ניירת שמספקים הגורמים למיניהם, החל בשקילות, עבור בסרטוט הרישוי וכלה באישורים של מתקין המרכב והבודק המוסמך למיתקני הרמה. בתווך צצו מאכערים שסייעו בהבאת המשאית לבוחנים, באיסוף של ניירת ותעודות, בעמידה בתור ובסיום מהיר של הליך הרישוי והרישום הראשוני.

 

מרחיבים את הפיילוט

עמדה מספר 1 פעילה בארבעה מחוזות, לפי חלוקה גיאוגרפית: חיפה, חולון, באר שבע וירושלים. העמדות לא השתנו במרוצת השנים, אך פעילותן השתנתה. בתחילת הדרך נרשמו כל כלי הרכב בעמדה, ובמרוצת השנים נטלו יבואני הרכב את התפקיד, והקימו לשם כך מערך מסירה, רישום ורישוי לכלי הרכב החדשים שייבאו.

בשנים האחרונות הגיעה מהפכת הרישוי העצמי לענף הגרורים. אם בתחילת הדרך נדרש כל גרור להגיע למשרד הרישוי לצורך רישומו, הרי שכיום כל יצרני הגרורים מבצעים הליך רישוי אצלם. לפיכך הפעילות בעמדה מס' 1 מתמקדת כיום בעיקר במשאיות, בחדשות (לאחר בניית המרכב) ובכאלה שעברו שינוי מבנה - הוותיקות.

 

הליך רישוי עם בדיקה פרטנית

המטרה שהציב אגף הרכב היא שהמשאיות ייבדקו באתרים של בוני המרכבים בכל רחבי הארץ, כלומר לא יגיעו למשרדי הרישוי. מטרה נוספת היא להעלות את איכות הבדיקות. באגף הרכב מאפשרים לאנשי המעבדות להגיע למתחם היבואנים ולבצע שם את הבדיקות. יצוין כי לפני מספר חודשים הותר ליבואנים לבצע את הבדיקה הסופית של המשאית אצלם, במקום במכון רישוי, ולהנפיק ישירות את הרישיון הסופי, לאחר קבלת התעודה מהמעבדה המוסמכת. בד בבד נותרה על כנה האפשרות לבצע את הבדיקה הטכנית הסופית באחד ממכוני הרישוי.

 

 

שיפור איכות הבדיקה

יצרני המרכבים תכננו ובנו בעשרות השנים האחרונות מרכבים לפי אבות-טיפוס שאישרו המעבדות המוסמכות, ולאחר מכן נרשמו ברישיונות הייצור של המפעל. אישורי האב-טיפוס נותרו על כנם, ואילו המרכבים, ובעיקר התאמתם למשאיות החדשות, הרבה יותר מתקדמים. תיקי המוצר שהוכנו בעת הכנת האב-טיפוס נותרו אף הם ללא שינוי, ואילו במפעלי המרכבים עצמם מתעדכנים ומכינים סרטוטים והוראות ייצור בהתאם למשאיות ולמרכבים המודרניים.

באגף הרכב הוחלט לשנות את המציאות בשני שלבים. בשלב הראשון, עוד בשנת 2016, נקבעה הוראת נוהל (028/2016) שיושמה רק מחודש יולי 2018, ונועדה להסדיר את הסטנדרטים ואת נוהלי האיכות בענף, שעד אותו זמן התנהל כמעט ללא סטנדרטים של בקרת איכות, כוח אדם טכני לניהול, ביטוח מקצועי, אחריות ללקוח על המוצר והשירות ועוד.

מדיניות משרד התחבורה לגבי תקינת רכב, ובכלל זה דרישות טכניות וחובת תיעוד, מבוססת על התקינה האירופית. מדובר בבדיקה ובאישור פרטני של דגם רכב שהוא אב-טיפוס, וכן פיקוח על קו הייצור הסדרתי. המדיניות מאפשרת לבצע בקרה על פי אמות מידה מיטביות, ומקנה למשרד התחבורה כלים שיבטיחו את עמידת הרכב ומוצרי התעבורה המורכבים בו במכלול הדרישות הרגולטוריות. בהוראת הנוהל נקבעו דרישות החובה הישראליות בכל הקשור לרישוי מפעלים לייצור משלים, התקנה והרכבה של מרכבים בהתאם להנחיות יצרן הרכב המקורי (Body Builder Instructions) על משאיות.

 

עיקרי הוראת הנוהל

תנאי הסף לרישוי מפעל להתקנת מרכבים הם אלה:

העסקת מהנדס או הנדסאי: המערך ההנדסי והיכולת המקצועית מותאמים למאפייני המפעל. על המפעל להעסיק מהנדס או הנדסאי מכונות או הנדסאי רכב בעל ניסיון, במשרה התואמת להיקף העבודה, או להתקשר עימו. לגורם ההנדסי תהיה היכולת המקצועית לבצע את כל העבודות ההנדסיות הנדרשות.

פוליסת ביטוח (Liability for defective production): רכישה של פוליסת ביטוח שנתית יקרה, שתעניק כיסוי ביטוחי למפעל וללקוח על תכנון או ביצוע לקויים.

פיקוח של מעבדה: מפעלים לבניית מרכבים יחויבו בהסכם פיקוח עם מעבדה מוסמכת לרכב. מדובר בדרישה ותיקה, שהיא תנאי להנפקת רישיון ייצור מטעם משרד התחבורה.

נוהל בקרת איכות קפדני: נוהל חדש על פי דרישות תקן ISO 9001 מהדורת 2015, או אישור של מעבדה מוסמכת לרכב, לקיום מערכת ניהול איכות המפוקחת על ידה. המעבדות יפקחו על היישום של נוהל בקרת האיכות.

כושר ביצוע תפעולי: המפעל יידרש להוכיח יכולת לקיים את דרישות החובה הקשורות להתקנת מרכבים לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.

אחריות מקיפה ללקוח: יידרשו חבות מוצר ואחריות יצרן, בדומה לאחריות שנותנים יבואני רכב. על המפעל להציג תעודת אחריות לתקופה של שנה לפחות הנוגעת לכל תקלה עקב תכנון, הרכבה והתקנה לקויים.

 

פיילוט ראשוני

באפריל אשתקד יצאה לדרך הוראת נוהל המחייבת בדיקה פרטנית של כל משאית שיוצרה בשני שלבים או יותר (Multi-stage), כלומר משאית שהותקן בה מרכב מקומי כלשהו. הפיילוט הראשוני התחיל עם משאיות במשקל כולל מותר של עד תשעה טון. בפלח השוק הזה של המשאיות הקלות-בינוניות נכללות אומנם משאיות רבות, אלא שלרוב מותקנים עליהן מרכבים סטנדרטיים למדי והאחידות רבה. במרבית המקרים מורכב ארגז רגיל (פתוח, או סגור) שעומד בדרישות של הוראת הרישום שהוצאה לדגם המשאית הספציפי.

הבדיקה הפרטנית של המעבדה המוסמכת היא תנאי לרישום המשאית על ידי היבואן. אם עד היום הסתמכו על אישורים שהנפיקו בוני הרכבים, מעתה יהיו האישורים האלו תנאי מקדים לבדיקה של המעבדה המוסמכת. לאישורים של בונה המרכב יתלוו תעודות האב-טיפוס, סרטוט רישוי, תעודות שקילה ועוד. השקילה עשויה להיות נקודת התורפה של התהליך החדש עקב בעיות לוגיסטיות תפעוליות שקשורות להבאה של כל משאית לשקילה מאומתת. לשקילה של משאית ריקה אין חשיבות רבה. החוק מטיל אחריות שילוחית הקשורה לנסיעה בעומס יתר, וזאת בכל נסיעה לגופה. למשקלו העצמי של הרכב יש חשיבות פחותה לצרכי החוק, למעט חלוקת עומסים בין סרני המשאית והתאמתם להוראות היצרן.

 

 

הרחבת הפיילוט

לאחרונה הוחלט באגף הרכב לעבור לשלב השני של הפיילוט, והמעבדות המוסמכות יבצעו בדיקה פרטנית לכל המשאיות שמשקלן הכולל הוא עד 12 טון. מדובר בהיקף גדול מאוד של משאיות, שמתחלקות לשתי קטגוריות.

חלק מהמובילים בחרו משאיות שמשקלן מעט מתחת לעשרה טון כדי לא להיות מחויבים ברישיון מוביל. תקנות התעבורה מחייבות רישיון מוביל לכל משאית שמשקלה הכולל עשרה טון ומעלה, ורישיון המוביל מחייב פיקוח של קצין בטיחות בתעבורה. הדבר מצריך מבעל המשאית הוצאה חודשית לא מבוטלת, ולכן כשאופי המטען לנשיאה מאפשר זאת, רבים בוחרים במשאיות שמשקלן נמוך מעט מעשרה טון. הקטגוריה השנייה קשורה לרישיון הנהיגה, ומגבילה נהגי משאיות בעלי רישיון דרגה C למשאית שמשקלה עד 12 טון. הרבה משאיות חלוקה עירוניות הן בטווח משקל זה. בשפת המספרים: מדובר בתוספת של כ-1,300 משאיות בשנה.

 

בדיקה מקיפה

באגף הרכב הוחלט לכלול בבדיקה הפרטנית רכיבים רבים, אלא שמרביתם קשורים לעמידת המשאית עצמה, כפי שיובאה, בתקינה האירופית. בפועל, רק חלק קטן מהדרישות קשור למרכב שהותקן על גבי המשאית.

אלה הדרישות העיקריות שקשורות למרכב: שקילות וסרטוט רישוי, כולל חלוקת עומסים על הסרנים המתאימה לדרישות יצרן הרכב; אישורי אב-טיפוס (כולל תיק מוצר) למרכב שהותקן; התקנה נכונה של המרכב לשלדה; התקנה של כנפיים, מגני בוץ ותאורה צידית תקניים; התקן הגנה תת-רכבי (פגוש אחורי); מחזירי אור; אישורים להתקנה של אביזרים נוספים כגון התקן גרירה, מנוף ודופן אחורית.

 

בדיקות כלליות

חלק ניכר מהדרישות של הוראת הנוהל נוגע לדרישות תקינה אירופיות שאינן קשורות לבונה המרכבים המקומי. לדוגמה, בוחן המעבדה יידרש לסמן התאמה לתקינה בנושאים רמת רעש, מניעת סיכוני התלקחות (מכל דלק), מערכת היגוי, נגישות לרכב, תמרון, התקני אזהרה ואותות קוליים, התקנים לראייה לא ישירה והתקנתם, מערכת בלימה, תאימות אלקטרומגנטית EMC, הגנה מפני שימוש בלתי מורשה, חוזק מושבים, עיגונם ומשענות ראש, נגישות לרכב, תמרון (הילוך אחורי), מד מהירות כולל התקנה, תוויות סטטוטוריות של היצרן ומספר זיהוי רכב, עיגון חגורות בטיחות, התקנה של אמצעי תאורה ואיתות, מחזירי אור, תאורות מלפנים ומאחור, מערכות הפשרה וסילוק אדים לשמשה הקדמית, מערכת ניקוי וניגוב לשמשה הקדמית, מערכת חימום, פליטת מזהמים לרכב כבד ועוד. היבואן מחויב לעמוד בדרישות האלו עוד לפני שהוא מייבא את המשאית לארץ ומוציא הוראת רישום לדגם הספציפי.

חלק מהדרישות הנזכרות לעיל רלוונטיות רק למרכבים מעטים.

 

התהליך החדש

היבואן רושם את המשאית החדשה, אלא שהרישיון זמני. היא מועברת לבונה המרכב, שאחראי על התכנון ההנדסי ועל בניית המרכב. בתום תהליך הייצור בונה המרכב מנפיק אישור התקנה למרכב החדש. חייבת להיות לבונה המרכב תעודת אב-טיפוס ותיק-מוצר המאושרים על ידי המעבדה המוסמכת. אם נדרשת התקנה של מערכת נוספת על גבי המרכב (יחידת קירור, מנוף, דופן הרמה וכדומה), המשאית מועברת למתקין מאושר לעבודה זו, וגם הוא נדרש להנפיק אישור מתקין המתאים למערכת שהותקנה על ידו.

 

 

כאן נכנסים לתמונה אנשי המעבדה המוסמכת, שמבצעים בדיקה פרטנית לרכב. הבדיקה מתבצעת כאמור אצל בונה המרכבים או במתחם היבואן. בבדיקה (למשאיות במשקל כולל של עד 12 טון) נבדקים פרטי הרכב ופירוט של הבדיקות שבוצעו לפי טופס שהכין אגף הרכב כנספח להוראת הנוהל החדשה. הדגש מושם באיכות הבנייה של המרכב והאביזרים הנלווים, בהתאמתם לתיק המוצר ולתקנים ובהתאמה של המשקלות והמידות לתקנות התעבורה ולדרישות יצרן הרכב. הבדיקה מבוצעת לאחר שמוקמו כל הרכיבים, ובכלל זה פנסי הרכב האחוריים, מחזירי האור ואפילו לוחית הרישוי הטרייה.

אם נמצא שהרכב עומד בכל דרישות התקינה הרלוונטיות, נציג המעבדה מעביר תעודה חתומה, שמשמשת אסמכתא ליבואן, למשרד הרישוי לרישום הרכב במערכות הרישוי. בתעודה נרשמים כל התנאים וההגבלות שיש לרכב, אם ישנם (כפי שהתקבלו בבדיקות המעבדה).

 

מה צופן העתיד

באגף הרכב כבר בוחנים אפשרות להרחיב את הפיילוט לטווחי משקל גבוהים יותר. נראה שהכוונה היא להעביר את כל הבדיקות הפרטניות של המשאיות החדשות למעבדות מוסמכות לרכב. הוחלט לקיים גם ימי השתלמות מקצועיים למפעלים שעוסקים בענף, ולהקים צוות שיעקוב אחר הבדיקות שמבצעות המעבדות המוסמכות.

בד בבד הצוות המשפטי בודק את האפשרות לשנות את תקנה 380 הוותיקה, שעניינה שינוי מבנה בכלי רכב. ניסוחה כיום עדיין מחייב בדיקה במשרדי הרישוי. הכוונה שגם כאן אנשי המעבדות יבצעו את בדיקות שינויי המבנה, והמשאיות לא יגיעו לעמדה מס' 1.

האם זו תחילתה של מהפכה? נראה שכן. בדיקה פרטנית של מעבדה תהיה מקצועית ואיכותית יותר. מפרט הבדיקה שחשף אגף הרכב מקיף מאוד, גם אם ברובו אינו קשור כלל לפעילות שמבצעים בוני המרכבים המקומיים אלא לדרישות תקינה מקדמיות שאגף הרכב דורש מהיבואנים. הרעיון הוא לבצע בדיקה פרטנית למשאיות ולהפסיק להסתמך על פיקוח תקופתי שביצעו עד כה המעבדות בקרב בוני המרכבים. בעתיד, כשתורחב הוראת הנוהל למשאיות כבדות, כל המשאיות החדשות לא יצטרכו להגיע למשרדי הרישוי. כך תושג אחת המטרות החשובות שהציב משרד התחבורה, והיא צמצום פעילותם של המאכערים בתהליך הרישוי. מנגד, אחד החסרונות הבולטים בתהליך הוא האפשרות של בונה המרכב לבקש בדיקה של אותו רכב ממספר מעבדות. אם אחד הבודקים ביקש לבצע תיקונים, בונה המרכב יכול לפנות מיד למעבדה אחרת, ב"שיטת מצליח". אפשרות כזאת לא קיימת במשרד הרישוי, וגם אינה קיימת במבחן הרישוי השנתי לרכב.

המציאות, כמו תמיד, מכילה הרבה גוונים של אפור. בשלוש השנים האחרונות מתנהלת תחרות פרועה למדי בין המעבדות, והפשרות הן גם בסטנדרטים. כניסת מעבדות נוספות לתחרות תחריף מן הסתם את המצב ותעודד פשרות נוספות.

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן