הבנות עם משטרת התנועה לגבי שינוע מטען חורג

בעקבות לחצים של מועצת המובילים, משטרת התנועה ביטלה את הנוהל לשינוע מטען חורג שהוציאה ביולי 2023, ותחתיו הוציאה נוהל חדש שמבוסס על עבודת מטה משותפת של משרד התחבורה, משטרת ישראל ומועצת המובילים, שנעשתה בינואר 2020, ועליה הסתמכו המסמכים שהציגה מועצת המובילים למשטרת התנועה.

ביולי 2023 פרסמה משטרת התנועה נוהל חדש לנושא היתרים והגבלות לשינוע מטענים חורגים, הכולל מידות השונות מהותית מהמידות שהוגדרו בסיכום של המועצה עם משרד התחבורה ומהמידות המופיעות בתקנות התעבורה 85א'. זאת ללא הליך של פרסום מוקדם או שימוע. הנוהל שהוצא שינה לחלוטין את כללי ההובלה של מטען חורג בליווי עצמי הן מבחינת התהליך עצמו הן מבחינת הנתונים.

מועצת המובילים העריכה שבעקבות השינויים, כמות המטענים שעתידה לעבור לקטגוריית ליווי המשטרה תהיה עשרות מטענים ביום, ושהמשטרה, שכבר היום אינה מצליחה לספק את ליווי המשטרה לצרכים הנדרשים בשוק, לא תעמוד בביקוש לליוויים. כך ייגרמו עיכובים עצומים באספקת המטענים.

מועצת המובילים גם חששה שיחולו שינויים מרחיקי לכת בפרויקטים שכבר תוכננו או החלו בשלבי ביצוע בתחומים שבהם נדרש ליווי מטען חורג. הנוהל החדש גם היה עלול לגרור עלויות גבוהות של ליווי משטרה למטענים חורגים (גבוה בהרבה מערך ההובלה עצמה) ועלויות אחסנה של פרויקטים בהמתנה לליווי. הדבר יכביד על הקופה הציבורית ויפגע ביוקר המחיה בישראל.

הנוהל שפרסמה המשטרה חייב כ-1,500 ניידות נוספות מיידית וכ-3,000 שוטרים, בזמן שלמשטרה אין מספיק כוח אדם להתעסק בבעיות פנים של המדינה, במיוחד בתקופה זו. לפיכך לא יתאפשר להקדיש כוח אדם גם לנושא הזה.

מועצת המובילים החלה לפעול כדי להגיע להבנות עם משטרת התנועה ולאפשר ליווי עצמי בהתאם ללשון תקנה 85א', ולא כפי שדורש הנוהל שפרסמה המשטרה. ראשית, המועצה פנתה עם התאחדות התעשיינים לשלמה בן-אליהו, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים אז, ובהמשך, בעקבות דרישה להעביר אלפי מיגוניות ומכונות חקלאיות בשל המלחמה, פנתה לאבנר פלור, סמנכ"ל תשתיות במשרד התחבורה. לבסוף פנתה המועצה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ולמפכ"ל משטרת ישראל, רנ"צ קובי שבתאי, בצירוף חוות דעת של היועמ"ש של המועצה, עו"ד דוד כחלון, שקבע כי פרסום הנוהל לא עומד בדרישות החוק.

לדברי גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים: "על פי חוות הדעת של היועמ"ש שלנו ועל פי החלטת ממשלה מספר 2118 המחייבת כל רגולציה חדשה לעבור תהליך של הערכת השפעותיה על המשק, הנוהל של המשטרה איננו חוקי. הוא לא הוצא לשימוע לפני הפצתו לגורמים הרלוונטיים, כולל חברות ההובלה, לא נעשה תהליך הערכה של השפעת הנוהל על הציבור, והנוהל איננו ישים.

"בדיון שהתקיים בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים שאלתי לפני הדיון את רנ"צ אמיר ג'יבלי, ראש אגף מבצעים במשטרת התנועה, איך המשטרה מוציאה נוהל כזה עם מחסור בכוח אדם. הוא ענה לי שהנוהל בוטל. ואכן, בדיון עצמו ציין ג'יבלי, כי למשטרה יש סה"כ 450 ניידות, ויש מחסור בניידות ובשוטרים. הדבר מוכיח את טענתנו."

מועצת המובילים והתאחדות התעשיינים עמדו לפנות לבג"צ, אולם בינתיים, בעקבות לחץ המועצה, התקיימה פגישה של משרד התחבורה, משטרת התנועה והמשרד לביטחון פנים. בעקבותיה ביטלה המשטרה את הנוהל והוציאה נוהל חדש. כאמור, הנוהל החדש מבוסס על עבודת מטה משותפת של משרד התחבורה, משטרת ישראל ומועצת המובילים, שנעשתה בינואר 2020, ועליה הסתמכו המסמכים שהציגה מועצת המובילים למשטרת התנועה.

מועצת המובילים תפעל לביסוס הנוהל החדש באמצעות חקיקה.

לעבודת המטה מינואר 2020 הקישו כאן.

לנוהל החדש הקישו כאן.

גבי בן הרוש ונצ"מ אמיר גיבלי

​ועדת הכלכלה: הצעה להקים בית דין מינהלי לתעבורה

ועדת הכלכלה המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט" הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המינהלי, ולהסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מינהלי לתעבורה.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי אמרה, כי בעקבות ההערות של חברי הוועדה ונציגי הציבור בישיבות הקודמות, התקיימו מספר ישיבות פנימיות של נציגי הממשלה והוצעו תיקונים, בין היתר בשיטת הניקוד.

נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני ציינה, כי חלק גדול מהעבירות שהחוק יחול עליהן הן עבירות שאין עליהן ניקוד, והעבירות שיש עליהן ניקוד הן מהרף הנמוך של עד 6 נקודות. היישום יהיה הדרגתי. לדבריה, כיום הנקודות נצברות שנתיים, ורק בסופן נמחקות. כעת מוצע שנקודות על עבירות קלות של עד 6 נקודות, יימחקו לאחר שנה בתנאי שלא נעשו עבירות נוספות. נוסף על כך מי שיקבל קנסות על מספר עבירות יחד, כגון נסיעה בשול ונסיעה ללא חגורה, יקבל נקודות רק על העבירה החמורה מהן, ולא על כל אחת בנפרד כפי שקיים כיום.

השופט אביטל חן התייחס להצעה להקל על נהגים מקצועיים על רכבים כבדים ואוטובוסים, והציע במקרה זה לא להקל בעבירות חומרה עם אף אחד, במיוחד לא עם נהגים מקצועיים. "בעבירות טכניות של טעויות קלות אפשר להקל עם נהגים מקצועיים, אבל לא בעבירות מסכנות חיים", אמר.

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר בתגובה: "למרות המחסור בנהגים, אני לא מבקש הנחות. מי שעבריין צריך להוריד מהכביש. נהגים מקצועיים שעוברים את המהירות, צריך גם לעצור, כי למשאית שנוסעת עם מטען ששוקל 50 או 80 טונות אין בלימה.

"לגבי שיטת הניקוד, אני בין אלה שב-30 השנה האחרונות חשבו שזה ירתיע את הנהגים, אבל מסתבר שזה הבלוף הכי גדול. הנקודות בכלל לא מיושמות. יש דיון בבית משפט, ובדיון המקדים סוגרים עם התובע שהנתבע ישלם את הקנס וימחקו לו את הנקודות. השופט אפילו לא מודע לזה. ב-90% מהעבירות אנחנו משלמים את הקנס ואין ניקוד בכלל. אני מזהיר את הנהגים - שלא יעשו לכם טובה, כי בגיליון ההרשעות כל אותן עבירות מצטברות."

בהתייחסו לעומס בבתי המשפט, אמר בן הרוש: "בשנת 1999 ביקשתי משר התחבורה אז, שאול יהלום, להקים יחידת אכיפה מקצועית לאוטובוסים ומשאיות כי אנחנו לא רוצים להיות בתחרות עם נהגים עבריינים בשביל להביא פרנסה הביתה. הקימו את היחידה בשנת 2017, ומאז היא רושמת דוחות ללא הכרה בלי שעברה הכשרה. מה פלא שבתי המשפט עמוסים? יש לי פה שלושה דוחות עם 8 נקודות בשלושה ימים לאותו נהג. לקחו לו את הרישיון על לא עוול בכפו, ואני הצלחתי לבטל לו את הדוחות האלה, כי השוטר שעצר אותו רשם לו את הדוח רק לשם כתיבת הדוח.

"אנחנו חיים בלופ הזה - ללכת לבתי המשפט, לחזור מבתי המשפט. אתם מדברים עם עצמכם במקום לדבר עם הגורמים המקצועיים. עתרתי לבג"צים נגד המדינה בשביל להחמיר וללכת על בטיחות. אני לא מחפש לעצמי הנחות, אבל זה פשוט לא מרתיע. אם החוק יעבור ואסור לערער ויסתמכו רק על הדוחות של השוטרים, אנחנו תוך שנה-שנתיים יורדים ב-50% בכמות הנהגים. אחד הדברים שהכי מתסכלים אותי זה שלא מגיעים לשלבי ההוכחות מול השופטים."

היו"ר ביטן הציע לקצר יותר את זמן המחיקה של הנקודות לנהגים מקצועיים, לתשעה חודשים, וביקש עדכון לגבי דרישתו לתוספת שופטים. הוא אמר כי החלופה היא לקבוע בחוק לוח זמנים לסיום תיקים. כך יצטרכו להוסיף שופטים.

עו"ד לוי השיבה, כי אחד ההישגים של החקיקה הוא פינוי בית המשפט לתעבורה לעיסוק בתיקים החמורים.

השופט חן ביקש לא לקבוע לוח זמנים לדיון בחקיקה.

עו"ד ניר גורדון ממשרד המשפטים ציין, כי המשרד קיבל מהאוצר תוספת של 33 תקנים לשופטים לכל המערכת, והוא יוכל להעריך מחדש את הצרכים ולפעול בהתאם.

נציג ההסתדרות הלאומית, מתן קניג אמר, כי נציגי הממשלה מנסים לשנות את שיטת המשפט, לכזו שמעבירה את נטל ההוכחה על הנהג, ומרצים את חברי הוועדה. לדבריו, הנהגים לא יוכלו להילחם בשיטה, שנועדה להכשיר ראיות דיגיטליות. "הם רוצים סרט נע, כי זה מה שאמור להביא את ההכנסה. בגלל זה הגיעו לרעיון בין הדין המנהלי", אמר.

ח"כ סימון מושיאשוילי ביקש לדעת אם הדבר לא יפגע במקצועיות ההליך.

בן הרוש הוסיף, כי כיום ניתנים 1.2 מיליון דוחות בשנה, וזה לא הוריד את מספר התאונות. "זה קופה רושמת", אמר.

עו"ד לוי הגיבה, כי המטרה העיקרית של המדינה היא לא הפחתת העומס בבתי המשפט אלא הגברת האכיפה לטובת הציבור והמלחמה בתאונות הדרכים.

השופט חן הוסיף, כי העומס על בתי המשפט לא יירד, כי המשטרה תכניס למערכת תיקים חדשים שהיא לא יכולה להכניס היום, שהם הרבה יותר חמורים ואורכים זמן לניהול.

גבי בן הרוש וח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, 7 בפברואר 2024

תחשיב אש"ל לנהגים מותאם ל-2024

להלן חישוב מחיר יום אש"ל בשנת 2024, בהתאם להסכם הקיבוצי בענף ההובלה, מאת משרד רו"ח יצחק אדרי ושות'.

לפתיחת המסמך הקישו כאן.