משנים את חוקי המשקל

למה להוביל 15 טונות של סחורה אם אפשר להוביל 20 ואף 25 טונות? ההתלבטות הזאת מלווה מדי יום אלפי חברות תובלה, שנדרשות לבחור בין תובלת סחורה במשקל המותר שמאפשרות תקנות התעבורה לבין התמריץ הכלכלי שבמרכזו אשרות להוביל מטען עודף וכבד של סחורה, ובכך 'לזכות' ליתרון כלכלי בשוק התובלה התחרותי.

ההתלבטות עד כה לא הייתה פשוטה, בעיקר משום שהאכיפה והענישה היו מזעריות עד לא קיימות. מצד אחד, אכיפת חוקי המשקל הכולל המותר נעשתה במשורה, מעט מאוד ובאופן שאינו מרתיע. גם הענישה לא הרתיעה. כפי שנחשף בדיוני הכנסת, הקנס הנמוך בסך 500 ₪ לא היה גורם מרתיע נגד נהגים וחברות תובלה. קנס המזערי הגחיך את תקנות התעבורה ואת חברות התובלה שבחרו ביודעין להקפיד על תובלה חוקית, שהיא בדרך כלל פחות משתלמת כלכלית.

עומס יתר במשאיות - נשיאה של משקל רב יותר ממה שהמשאית נועדה לשאת - הוא עניין רציני הכרוך בסיכונים מהותיים לבטיחות בדרכים ולתשתיות. הוא עלול להביא למגוון בעיות, שהעיקרית שבהן היא סיכון בטיחותי. למשאית שנושאת משקל עודף יש יכולת בלימה מופחתת. משאיות בעלות עומס יתר מצריכות מרחקי עצירה ארוכים יותר, והדבר מגביר את הסיכון לתאונות. המשקל העודף, אם הוא גם בסרן הקדמי (ולרוב זה כך), משפיע גם על פעולות ההיגוי.

המשקל הנוסף מפעיל לחץ גדול על הצמיגים, ובכך הופך אותם לפגיעים יותר לכשל בנסיעה. העומס שמופעל על הצמיג וההתחממות שלו, הופכים אותו לפגיע. כשזה מגיע לכביש, כשהמשאית עמוסה לעייפה בסחורה ונוסעת במהירות גבוהה, הסיכון לתאונה קשה וקטלנית גדל עשרות מונים.

עומס יתר עלול להשפיע על יציבות הרכב ולהקשות את השליטה בה, במיוחד בתנאי מזג אוויר קשים. כמו כן הוא עלול ליצור נזקי תשתית ונזק לכביש: המשקל המופרז עלול לפגוע בכבישים ובגשרים ולהביא לתיקונים יקרים. במקרים חמורים, משאיות בעלות עומס יתר עלולות לגרום לגשרים להתמוטט.

חקיקה מחמירה

אחרי שנים רבות של חוסר מעש בולט, החליטו בכנסת להרים את הכפפה ולשנות את תקנות התעבורה. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה את ההצעה של ח"כ בועז טופורובסקי לתקן את חוק שירותי הובלה. החקיקה המוצעת נועדה להתמודד עם המציאות הנוכחית, שבה אלפי משאיות מועמסות במטען שחורג מהמותר להן על פי תקנות התעבורה.

לדברי ח"כ טופרובסקי, "הרבה עבריינים פועלים בניגוד לתנאים שנקבעו ברישיון הרכב שלהם, לכן חשוב לטפל בזה." טופורובסקי הוסיף שהקנס נמוך מאוד, 500 ₪, ואינו מרתיע מביצוע העבירה. החקיקה החדשה נועדה ליצור קנס גבוה ומרתיע, יותר מ-70 אלף ₪. מעבר לכך, יש כוונה להאשים לא רק את הנהג. החקיקה החדשה תאפשר להגיע גם למנהל חברת התובלה, שלמעשה כפה עליו לעבור על תקנות התעבורה. הקנס ירתיע את נושאי המשרה בתאגיד.

לפי ההצעה שאושרה (קריאות שנייה ושלישית), על נושא משרה בתאגיד יהיה לפקח ולעשות ככל האפשר כדי למנוע את ביצוע העבירות. מפרי החוק צפויים לקנס של עד 75 אלף שקלים ולקנס של פי ארבעה לתאגיד. אם העבירה נעברה על ידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה שנושא המשרה הפר את חובתו לעשות ככל האפשר למנוע אותה, אלא אם הוכיח אחרת. בתקנה נקבע שגם מוסר המטען יבדוק את התאמת המטען לרישיון הרכב, וידרוש מהמוביל להפסיק העמסה של מטען שאינו תואם.

החקיקה זכתה לגיבוי מלא בוועדת הכלכלה של הכנסת, כולל נציגים של משרד התחבורה ומשטרת ישראל. גם חברי הוועדה לא הסתייגו עקרונית. החקיקה עברה בכנסת ללא מתנגדים או נמנעים.

עיקרי החקיקה החדשה

הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון מס' 3) (איסור העמסת מטען שאינו תואם את תנאי רישיון הרכב), התשפ"ד-2024

בחוק שירותי הובלה, תשנ"ז-1997, בסעיף 20(ב), אחרי פסקה (1) יבוא:

(1ב)
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי פסקה (1א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
מוסר מטען: מי שבידו השליטה או ההחזקה במטען בעת העמסתו מטעם בעלי המטען ומטעם מי שיזם את הזמנת שירות ההובלה או מי מטעמם של כל אלה, ובלבד שהמטען מיועד לשימוש מסחרי.
תחילה: תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.
קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין: עד 75,000 שקל, תלוי בעוצמת העבירה על החוק ובהפרת התנאים ברישיון.

עיקרי הדברים מוועדת הכלכלה

בשל חשיבות הנושא בענף התובלה ושכיחות התופעה בכבישי ישראל, נציג את עיקרי הדברים שנאמרו בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת אישור החקיקה.

בועז טופורובסקי: הרבה מאוד עבריינים סוחבים משא על משאית מעבר לתנאים ברישיון. כרגע הדוח מצחיק, כ-500 שקל, וכל אחד מטיל אחריות על האחר. יש מצבים אבסורדיים שבהם יוצא מנמל כלשהו משאית ארבעה סרנים - משאית ארוכה שאמורה לקחת חתיכת גשר למשל, ובמקום זה מעמיסים עליה שתי מכולות. הדבר מנוגד לחוק ומנוגד לרישיון. המעמיס יודע, המועמס יודע, ומאפשרים את זה. זה כמו לתת למישהו נשק בחנות בלי רישיון. הדברים אינם מקובלים, אז רוצים לתקן את זה.

לגבי סכום הקנס, זה לא שמישהו שם במקום 4 טונות 4.2 טונות. זה מישהו שעולה עם 70 טונות, כמו שני טנקים. כשהוא רוצה לעצור, לוקח לו כחצי קילומטר עד העצירה.

מי קובע את גובה הקנס? השופט. זו לא עבירה של ברירת משפט, זה לא בצו הקנסות, ולכן זו עבירה של דוח מסוג הזמנה לדין.

היום יש תנאים ברישיון. אם הוא לא עומד בתנאי הרישיון, זו עבירת קנס של 500 שקלים. אבל זו עבירה לפי פקודת התעבורה, והחוק המוצע הוא לפי חוק שירותי הובלה.

ח"כ טופורובסקי ציין שלא מזמן היה תזכיר חוק ממשלתי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בנוסח דומה למדי, לפיכך לא אמורה להיות בעיה.

נעמה דניאל (ייעוץ משפטי) אמרה בוועדה: החוק כבר היום קובע שמי שמעמיס מטען במשקל שחורג מהקבוע בתנאי הרישיון כפוף לקנס כזה, כאמור בסעיף 61(א)(3). זה למעשה סעיף 20(ב)(1) לחוק הקיים - מוסר מטען יבדוק את התאמת המשקל למשקל שהותר להובלה ברכב לפי רישיון הרכב, וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר את ההעמסה אם המשקל עולה על המותר לפי הרישיון. אם מוסר המטען הפר את החובה הזו, החוק מרחיב את האחריות גם לגבי תנאים אחרים שנקבעו ברישיון הרכב, למשל התאמת המטען לסוג הרכב.

למה לא להתאים את הקנס לחריגה? כי החריגה היא לא במשקל אלא בסוג המטען. משרד התחבורה יכול להסביר זאת טוב יותר, זה עניין מקצועי.

דלית רגב, נציגת משרד התחבורה, הסבירה מה זה סוג המטען: לדוגמה, כיום יש נתמכים שמיועדים לציוד חריג ונקראים בלשון העם "ארבעה סרנים". הם מיועדים להובלות חריגות ומשמשים להובלת מטען חורג. יש לנו תופעה רחבה של הובלת מטען כללי בנתמכי ציוד חריג. התופעה גורמת כמה בעיות: בעיות בטיחותיות - על הכביש אמורים להיות רק נתמכים מעטים, אבל יש אינפלציה של נתמכי ציוד חריג. הדבר גורם בעיות היגוי ובילום וגם פוגע בתשתית. הם לא אמורים להיות בכמויות האלה. יש גם פגיעה בתחרות, כי חברות שמצייתות ומובילות ציוד חריג באותם נתמכים, ואילו חברות אחרות מובילות מטען כללי וחוסכות הובלות.

רגב סיכמה: ככלל, זו הצעת חוק חשובה מאוד. משרד התחבורה והממשלה צריכים לבדוק עדיין את המשמעויות. זה מגיע לנמלים. הנמלים בין השאר עוצרים את הדבר הזה, ואנחנו יודעים שיש בעיות של זרימת תנועה בנמלים. אנחנו גם רוצים לבדוק את הנושא של כוח אדם. לכן אנחנו תומכים מאוד בהצעת החוק, אבל רוצים לבדוק זאת.

אמיר ליפשיץ (ר' חו' יעוץ וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי) העיר הערה והוסיף הסתייגות: הצעת החוק במתכונת הנוכחית מתכוונת להרחיב את מעגל האחראים לנושאי משרה בתאגיד רק לגבי חריגה מתנאי הרישיון. בדברי ההסבר כתוב שזה יהיה גם לגבי המשקל. אנחנו תומכים בזה, אבל הדבר לא בא לידי ביטוי. לכן אם מרחיבים את האחריות, זה צריך להיות לא רק על חריגה מתנאי הרישיון אלא גם חריגה במשקל, כדי שלא האחרון שבקצה הוא זה שיישא במחיר.

נר ברנר מגורן עמיר, שייצג את מועצת המובילים ביקש לוודא שמי שישלם את המחיר לא יהיה האדם בקצה ושהחוק והאחריות יהיו רלוונטיים לכל השרשרת עד כמה שאפשר. נהג אפשר להחליף, אבל בתאגיד צריך לבדוק מי התאגיד בדיוק כדי שהאחריות ומי שמשלם את המחיר או מי שחוסך על חשבון הציבור יהיה זה שיישא באחריות לעבירה.

נעמה דניאל: כרגע המונח "מוסר מטען" מוגדר בסעיף 20(ב)(3) לחוק הקיים, והצעת החוק משתמשת במונח הזה. לעניין סעיף קטן זה, מוסר מטען הוא מי שבידו השליטה או ההחזקה במטען בעת העמסתו מטעם בעלי המטען ומטעם מי שיזם את הזמנת שירות ההובלה, או מטעמם של כל אלה, ובלבד שהמטען מיועד לשימוש מסחרי.

אבנר גרוס (ר' חו' תעבורה, המשרד לביטחון לאומי): לא מדברים על משקלים אלא על סוג המטען. יש רכבים כבדים עם היתר להעמיס רק מטענים חריגים, ויש כאלה שמנצלים זאת וכדי להשיג יתרון כלכלי הם מובילים סחורה שהיא לא מטען חריג אלא סחורה אחרת. את זה הנהג יודע משום שהוא יודע על פי תנאי רישיון הרכב איזה סוג מטען מותר לו להעמיס. לדוגמה, מוביל טנקים רשאי להוביל טנקים. אם במקום להוביל טנקים מובילים מכולות, זה כמו שבמקום להוביל מטען חריג מובילים מטען כללי.

במצב החוקי הנוכחי, כשהטענה היא 'בניגוד לתנאי ההיתר' האחריות מוטלת על הנהג. מוצע להרחיב את מעגל האחריות כדי שמי שיישא באחריות יהיה גם מוסר המטען, בעל התאגיד וכו'.

דלית רגב: לפי דוגמה אחרת, של נתמך ציוד חריג. איך הנהג יודע? כי כתוב לו במפורש בתנאי הרישיון ברכב שהוא נוהג שזה נתמך ציוד חריג. הוא יכול להוביל רק ציוד חריג. אם הוא מוביל מכולות, הוא יודע שהמכולות מועמסות בניגוד לדין בנתמך ציוד חריג והדבר גורם תאונות. למשל, מכולה בנתמך ציוד חריג התנגשה בגשר. אם כך הנהג יודע שהוא עושה עבירה ביודעין, והאחריות מוטלת עליו. לפי ההצעה החדשה, היא תוטל גם על התאגיד עצמו.

נציג המשטרה, רפ"ק אבנר גרוס אמר, כי זה מסוג העבירות שכדי לגבש תשתית ראייתית, נדרשת חקירה.

בהקשר זה ציינה דלית רגב, מנהלת אגף פיקוח ובקרת רכב וארגונים במשרד התחבורה, כי לפקחי המשרד אין עדיין סמכויות אכיפה.

עו"ד טמיר הוסיף, כי ההליך שמתעכב הוא עצם הסמכת הפקחים, והדבר ממתין להסכמת משרד המשפטים.

יו"ר הוועדה, דוד ביטן אמר, כי המלחמה בתאונות הדרכים צריכה להיות פעולה משולבת של כל משרדי הממשלה ולא רק של משרד התחבורה. הוא קרה למשרד המשפטים להאיץ את ההליך ולאשר את הסמכת הפקחים, והודיע כי יכנס את הוועדה לעקוב אחר הטיפול בכל.

בדיון נדונו גם האחריות של מוסר המטען. גם במקרה זה נקבע, כי מוסר מטען שלא יבדוק את התאמת המטען לתנאי הרישיון ברכב יהיה צפוי לקנס של יותר מ-75 אלף ש"ח. עם זאת הוחלט להחריג את הנמלים, ולקבוע שאם מוסר המטען הוא הנמל, לא יחול עליו הקנס.

יו"ר הוועדה קרא למשרד התחבורה להגיש הצעה לתקן את החוק ולהחיל אותו גם על הנמלים.

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש אמר, כי נמל אשדוד הוא היחיד שאוכף, וקרא לא להחריג את הנמלים. אם ברישיון הרכב כתוב שאסור להוביל מכולות, מי מעמיס את המכולה? הנמל. יש שלושה מיליון העמסות כאלה בשנה, אז למה הנמל לא צריך למנוע ביצוע עבירה?.

היו"ר ביטן קיבל את ההצעה להחריג את הנמלים, ואמר כי הדבר יטיל עליהם מעמסה שלא יוכלו לעמוד בה. אם משרדי הממשלה רוצים שהנמלים יהיו בפנים, שישבו איתם ויביאו תיקון ממשלתי להצעת החוק הזו, סיכם.