סין שוברת שיאים בכרייה אוטונומית

בגובה שבו האוויר דליל, הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס ויכולת הסיבולת האנושית נמתחת עד קצה גבול היכולת, סין רשמה בשקט אבן דרך שמסמנת את עתיד תעשיית הכרייה. במכרה העופרת אבץ חואושָׁיָאוּיּוּן (Huoshaoyun) שבהרי קונלון (Kunlung), משאיות הובלה אוטונומיות מתוצרת מקומית השלימו בהצלחה ניסויי הפעלה בגובה של כ־5,600 מטרים מעל פני הים. גובה זה עולה על זה של כל יישוב קבע אנושי בעולם, בסביבה קיצונית שבה רמת החמצן באוויר נמוכה ב־50% בערך מזו שבגובה פני הים.

הניסויים מסמנים את הפריסה הגבוהה ביותר בעולם של מערכת הובלה אוטונומית לכרייה, וממחישים את הדחיפה של סין להוציא בני אדם מסביבות עבודה תעשייתיות מסוכנות. הבדיקות הוכיחו כי המשאיות הבלתי מאוישות מסוגלות לפעול באופן אמין גם בתנאים של רוחות חזקות, קור קיצוני, קרקע קפואה ומחסור כרוני בחמצן - תנאים שהופכים עבודה אנושית ממושכת למסוכנת ולא יעילה.

מכרה חואושיאויון אינו אתר כרייה שגרתי. הוא ממוקם בעומק הרמות המערביות של שינג'יאנג ומכיל את מאגרי העופרת־אבץ הידועים הגדולים ביותר בסין, עם מאגרים מוכחים של יותר מ־21 מיליון טונות מתכת. כלי תקשורת סינים מעריכים את השווי הכלכלי של המשאבים האלו ביותר מ־370 מיליארד יואן, שהם כ־52.3 מיליארד דולר.

פיתוח מאגר כזה מציב אתגרים לוגיסטיים אדירים. בגובה של 5,600 מטרים, גם משימות שגרתיות חושפות עובדים למחלת גבהים, להיפותרמיה ולעייפות קיצונית, ותנאי מזג אוויר עונתיים עלולים להשבית את הפעילות לחלוטין.

מי עומד מאחורי המשאיות האוטונומיות?

נקודה בעלת משמעות לתעשיית ציוד הבנייה והכרייה העולמית היא שהמשאיות הבלתי מאוישות שפועלות בחואושיאויון הן לא כלים מיובאים. הן פרי שיתוף פעולה מקומי בין חברת חואושיאויון צינק (Huoshaoyun Lead-Zinc Mine) לבין החברה הבת של מפעל סין מרכזי לסלילת מסלולים ובניית רכבות.

הפרויקט מתואר בתקשורת כמערכת הובלה חכמה לכרייה שפותחה במשותף, המשלבת משאיות כרייה בלתי מאוישות, חישה מדויקת ברמה גבוהה ותיאום מקוון באמצעות שירותי ענן. מהדיווח עולה בבירור כי חברת הטכנולוגיה בייג'ינג לינהאנג (Beijing Linghang) אחראית לפיתוח הרכב האוטונומי ולשילוב המערכת. בכך היא מתפקדת למעשה כמפתחת המשאיות ולא כיצרנית של ציוד מכני הנדסי סטנדרטי.

להבחנה הזו יש חשיבות. במקום להלביש טכנולוגיית אוטונומיה על פלטפורמה של משאית זרה קיימת, המערכת של חואושיאויון משקפת אסטרטגיה סינית רחבה יותר של בניית טכנולוגיות תעשייתיות משולבות - כלי רכב, תוכנה, תקשורת ותשתיות - בשליטה מקומית מלאה.

במרכז הפריסה בחואושיאויון עומדת מערכת הובלה חכמה מבוססת תקשורת 5G שנועדה לפעול עם מינימום התערבות אנושית. מקורות מתארים מערכת הנשענת על איחוד חיישנים מרובה: חיישני תנועה, רדאר, מצלמות ונתוני מיקום, היוצרים יחד מודל תפיסה בזמן אמת של סביבת המכרה. השימוש ברשת 5G אינו מקרי. תקשורת ברוחב פס גבוה ובשהייה נמוכה מאפשרת העברת נתונים רציפה בין הכלים לפלטפורמת הבקרה, וקבלת החלטות בזמן אמת גם בתנאי מזג אוויר או קרקע משתנים במהירות.

הרחקת בני אדם מסכנה

אחד המניעים הברורים מאחורי פרויקט חואושיאויון הוא בטיחות העובדים. כרייה בגבהים קיצוניים חושפת עובדים לסיכונים בריאותיים מצטברים, בהם היפוקסיה כרונית ולחץ על מערכת הלב וכלי הדם, ומגדילה גם את הסיכון לתאונות הנגרמות מעייפות או חוסר תשומת לב.

בתקשורת המקומית דווח, כי המשאיות הבלתי מאוישות נועדו לאפשר פעילות רציפה מסביב לשעון, ללא צורך בנהגים העובדים במשמרות ממושכות בתנאים מסכני חיים. עוד צוין, כי המערכת כוללת עמדות סימולציה ושליטה מרחוק, המאפשרות למפעילים הנמצאים בגובה נמוך יותר להתערב בעת הצורך בלי להיות נוכחים פיזית באתר. גישה זו משקפת שינוי רחב יותר במדיניות הכרייה הסינית לעבר מה שמוגדר יותר ויותר כ"כרייה חכמה" - מודל שבו אוטומציה, קישוריות ונתונים מחליפים כוח אדם בחלקים המסוכנים ביותר של שרשרת הערך.

מבחינה טכנית, הפעלת כלי רכב אוטונומיים בגובה כזה היא הישג של ממש. מערכות אלקטרוניות, חיישנים ומקורות אנרגיה מתנהגים אחרת בלחץ אוויר נמוך ובטמפרטורות קיצוניות, ושלג, קרח וקרקע קפואה עלולים לפגוע ביכולת התפיסה והאחיזה.

המשאיות בחואושיאויון השלימו ניסויי תהליך מלא של העמסת עפרה והובלה בהצלחה, והוכיחו שהמערכת שומרת על יציבות ודיוק לאורך כל מחזור העבודה. לפי הדיווח, מדובר בצעד מפתח לקראת הרחבת הפעילות הבלתי מאוישת לכל שלבי ההעמסה, ההובלה והפריקה. התוצאות מרמזות שהמערכת חוצה את גבול ניסוי ההיתכנות ומתקדמת לשלב מוקדם של כדאיות מסחרית, לפחות בסביבות מבוקרות כגון מכרות פתוחים בקנה מידה גדול.

ברמה הבינלאומית, הניסויים בחואושיאויון לא ייעלמו מעיני התעשייה. מערכות הובלה אוטונומיות כבר פועלות במכרות בגבהים נמוכים יותר באוסטרליה, בצפון אמריקה ובחלקים מאפריקה, ובדרך כלל מסופקות על ידי יצרניות ציוד מכני הנדסי ותיקות. מה שמייחד את חואושיאויון הוא השילוב של גובה קיצוני, טכנולוגיה מקומית ותקשורת 5G משולבת.

עיתון ביזנס סטנדרט (Business Standard) שסיכם את ההתפתחות, הגדיר את האתר כ"המכרה הבלתי מאויש הגבוה בעולם", והדגיש כיצד סין משלבת תשתיות תקשורת עם הנדסה כבדה כדי להאיץ אוטומציה. החיבור מזכיר מגמות דומות בכבישים חכמים, נמלים ומרכזי לוגיסטיקה, שבהם קישוריות נהפכת למשאב קריטי לא פחות מבטון ופלדה.

ככל שמערכת חואושיאויון תתקדם לפריסה רחבה יותר, תשומת הלב תופנה לשאלות של יכולת הרחבה, תאימות בין מערכות ופוטנציאל יצוא. עדיין לא ברור אם בייג'ינג לינגהאנג תהיה שחקנית גלובלית מוכרת בתחום הפיתוח של משאיות כרייה או תישאר ממוקדת בפרויקטים מקומיים.

מה שכבר ברור הוא שהגבול בין יצרן ציוד כרייה, משלב הטכנולוגיות, לספק תשתיות, הולך ומיטשטש. בגובה של 5,600 מטרים מעל פני הים, סין הוכיחה שאוטונומיה, חיבור למערכות ושאיפה תעשייתית יכולות לעבוד יחד, בדיוק במקום שבו בני אדם מתקשים לפעול.

לפרטים נוספים