שדות תעופה פרטיים בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה להכין לקריאות שנייה ושלישית את פרק י"ד מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), שפוצל מהחוק המקורי והוא כעת הצעת חוק שדות תעופה בזיכיון. הצעת החוק נועדה להסדיר, לראשונה בישראל, הקמה והפעלה של שדות תעופה אזרחיים באמצעות גופים פרטיים שיקבלו זיכיון מהמדינה.

ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, אמר כי חשוב מאוד לקדם שדות תעופה משלימים, ועל הצורך החיוני הזה אין ויכוח. עם זאת אי אפשר לחסום את האפשרות שרשות שדות התעופה (רש"ת) תוכל להתמודד במכרז הזה. הוא העלה גם את נושא העובדים, ואמר כי צריך להבטיח שכר ראוי, לצאת לדרך ולהסדיר בה בעת גם את ענייני התעבורה האווירית.

רפרנט תחבורה באגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, הציג את דחיפות המהלך והזהיר מפני משבר תעופתי חמור: "החוק נכתב בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה ורת"א. הציבור אולי לא מרגיש את זה ביום־יום, אך המצב קשה מאוד. נתב"ג יגיע למיצוי הקיבולת שלו בשנת 2034, ואנחנו כבר באיחור. ככל שלא נתקדם עם השדה המשלים, ענף התעופה ייקלע למחסור חמור בהיצע, והמשמעות היא עלייה מהירה במחירי הכרטיסים וגידול של אלפי שקלים במחיר של כל חופשה משפחתית."

שוורץ הוסיף, כי הממשלה קבעה שני מיקומים אופציונליים לשדה המשלים - רמת דוד בצפון וצקלג בדרום - שיאפשרו קיבולת של כעשרה מיליון נוסעים. לדבריו, שילוב המגזר הפרטי יביא להתייעלות ולתחרות שתוריד מחירים גם בנתב"ג. "לרש"ת יש אתגר עצום לפתח את נתב"ג ולהביא אותו ל־40 מיליון נוסעים, ובהרחבה הזו היא צריכה להתמקד. את השדות האחרים צריכים להקים מפעילים פרטיים, כמקובל בעולם. אי אפשר לפרסם מכרז ללא החוק, ולכן כל עיכוב בחקיקה מעכב ישירות את הפרויקט", סיכם שוורץ.

משנה סמנכ"ל לתעופה בחברת נתיבי ישראל, יעקב יופה, ציין כי החברה מקדמת את שני האתרים בהתאם להנחיות משרד התחבורה, וכי העבודה על חלופת צקלג החלה לפני כחודש וחצי. "בהיבט המקצועי אנחנו מתקדמים, אך תלויים לחלוטין בחוק הזה כדי שלא ניתקע עם מכרז מוכן שאי אפשר להפיץ", אמר. נציג משרד התחבורה, עופר אלישר, גיבה את הדברים והוסיף כי לפי התוכנית האסטרטגית לשנת 2050, הביקושים מחייבים הקמה של שני שדות תעופה נוספים.

מנגד, נציגי רשות שדות התעופה הביעו התנגדות לנוסח הנוכחי של החוק. נציג רש"ת, עו"ד פסח ברנד, טען: "הדיון אינו בשל. אצה הדרך לאוצר לקדם את החוק, אבל איתנו לא ישבו לטפל בכמה סוגיות מהותיות, ולא נכון לעשות זאת על שולחן הוועדה."

סמנכ"ל המבצעים של רש"ת, אסף בן מיכאל, האחראי לניהול התעבורה האווירית בישראל, הוסיף: "אם מישהו חושב שהנוסח הנוכחי יאפשר להוציא מכרז מהיר, הוא טועה. שדה תעופה בונים מהשמיים לרצפה, ולא להיפך. מי שינהל את התעבורה האווירית בכל שדה שלא יוקם זו רש"ת, ובמצב זה ננהל תעבורה לשדות שמתחרים בנו. הסוגייה הזו והפערים המקצועיים לא מוסדרים בחוק, ואני לא רואה מי יקנה מסמכי מכרז כשיש דברים מהותיים לא מוסדרים בחוק הזה."

נציגת משרד התחבורה, סיגלית ברקאי, השיבה לטענות, וציינה כי התקיימו שיחות עם רש"ת, בעבר וכי המשרד ימשיך לדון עימה בנושא התעבורה האווירית.

נציג האוצר שוורץ הבטיח לנסות לקבוע פגישה ראשונה לתיאום עוד לפני הדיון הבא בוועדה.

בדיון עלו התנגדויות נוספות. נציג ההסתדרות, אורי מתוקי, הביע התנגדות עקרונית למהלך ההפרטה: "לאחר אירועי אוקטובר 2023, זו טעות ברמה הלאומית לרוץ ולהעביר תשתיות חיוניות לידיים פרטיות. ישראל היא מדינת אי התלויה במידה רבה בתשתיות התעופה שלה, וראינו שבכל סבב לחימה החברות הזרות נעלמות. רש"ת עובדת מצוין, ואין סיבה להעביר את הניהול לגוף שמונע מאינטרס של רווח פרטי. אנחנו חוששים לפגיעה במעמד העובדים ובתנאי שכרם."

יו"ר אגודת התעופה הכללית, אורי אביב, התייחס לצורך הקיים להגן על התעופה הקלה והתשתיות, והזכיר כי השדה בהרצליה צפוי להיסגר בפברואר 2027. "החוק חייב לכלול הגנה על תשתיות לאומיות של תעופה קלה, הכשרת טייסים וחירום, כדי שלא ייסגרו שדות תעופה בעתיד לטובת נדל"ן", הדגיש.

בתום הדיון אמר ח"כ דנינו, כי הוועדה תמשיך לדון בחוק כדי למצוא את האיזונים הנכונים בין הדחיפות הלאומית לבין שמירה על זכויות העובדים והיבטים מקצועיים של בטיחות וניהול.

אילוסטרציה