היערכות לכניסת משקיע, חלק ב'

כניסת משקיע כמוה כחתונה: אתם כבר לא לבד, ועליכם להתרגל לשותף או לשותפה החדשים. במרבית המקרים שבהם חברה פרטית מכניסה משקיע, ישתנו הדברים האלה:

הוצאות: לפני כניסת משקיע, יכולתם לאפשר הוצאות באופן גמיש, ודי היה בהסכמה שבעל פה על אופי ההוצאה - סוג רכב, נסיעות לחו"ל, החזר הוצאות אש"ל בארץ ובחו"ל, הוצאות ביתיות המשמשות גם לעבודה ועוד.

שכר: גובה השכר של אנשי מפתח בחברה חייב להיות מוסכם מראש כחלק מהסכם ההשקעה. אם משכתם שכר נמוך ביום שלפני ועתה אתם דורשים שכר גבוה יותר, הדבר יפחית את שווי החברה. לעומת זה אם שכרכם לפני כניסת המשקיע היה גבוה מאוד, ולמעשה כלל מרכיב של דיבידנד, הרי שהפחתת השכר תעלה את שווי החברה. הצדדים יסכימו על דיבידנד, וכך אפשר לגשר על ההכנסה האישית שאתם דורשים (כפוף לקיום רווחים ואפשרות חלוקה).

עיסוק: אם לפני כניסת משקיע עסקתם גם בעניינים אחרים, יהיה צריך להגיע להסכמות במה תוכלו או לא תוכלו לעסוק: תפקודכם כדירקטורים בחברות אחרות, השקעה בנדל"ן מניב, השקעה בחו"ל, ליווי סטארט-אפ כמנטורים, הרצאות, התנדבות למטרות נעלות - אלו רק מספר דוגמאות.

סיכונים אישיים: אני מכיר בעלי חברות שמחזיקים בתחביבים בעלי סיכון אישי גבוה - אקסטרים. ביטוח חיים, גם אם קיים, לא בהכרח יפצה במקרה של פגיעה קשה חלילה. הניחו את העובדות על שולחן המשא ומתן.

ניהול: משקיע פעיל ירצה להיות מעורב בניהול החברה, ובוודאי בהחלטות מהותיות. אי אפשר להגדיר את כל סוגי ההחלטות, אבל העלו על הכתב את סוגי ההחלטות המצריכות הסכמה. אלה הן בין היתר החלפה או מינוי של אנשי מפתח, שינוי מהותי בהרכב של לקוחות וספקים, מדיניות שכר, שינוי מיקום, רכישת עסקים, כניסה לתחום פעילות חדש, נטילת הלוואות ושינוי מדיניות של ניהול תיק השקעות. משקיע סביל (פסיבי) יפחית מאוד את רמת המעורבות, וגם כאן יש להסכים מראש על החלטות.

הנהלה ודירקטוריון

בבתי ספר לניהול מתבדחים: "יכולת קבלת החלטות מועילות פוחתת כפונקציה הפוכה למספר הנוכחים בחדר." בדרך כלל, חברות מגודל מסוים נוהגות ליצור שני גופים: הנהלה ודירקטוריון. הנהלה היא גוף ביצועי, ודירקטוריון הוא גוף מתווה מדיניות ומבצע בקרה על ביצועי ההנהלה. ההנהלה מתכנסת לפחות פעם אחת בחודש, ולעיתים בתדירות גבוהה יותר, כאשר עולה מקרה חריג. דירקטוריון מתכנס פעם ברבעון לפחות.

סוד ההצלחה, מניסיוני (ייתכן שתוכלו להוסיף משלכם), הוא הכנת הישיבה והפצת חומר שלושה ימי עבודה לפני קיום ההתכנסות. בנושאים חשבונאיים אני מצפה שמנכ"ל יפיץ לדירקטוריון דוחות כספיים שלושה ימי עבודה לפני הישיבה. הדוחות יכללו מאזן, דוח רווח והפסד, דוח על תזרימי המזומנים, דוח לפי מגזרי פעילות ומרכזי רווח, ביצוע לעומת תקציב, תחזית לסוף שנה. לדוחות יתלווה "ניתוח דוחות כספיים" המכיל את המדדים המקובלים. כל סעיף שחל בו שינוי מהותי לעומת תקציב או לעומת ביצוע בתקופה הקודמת, יקבל התייחסות: מה קרה, מדוע קרה וכיצד יש לנקוט כדי לשפר - כבר ברבעון הקרוב (לדוגמה: שיעור הרווח הגולמי ירד מ-35% בתקציב ל-33% בביצוע. הניתוח מציין מה מהות הירידה לפי מוצרים/לקוחות/ספקים, יסביר את הסיבה לירידה ויעלה לדיון דרכים להעלות את הרווח הגולמי).

תחזית מתגלגלת

בבתי הספר לניהול נוהגים לומר: "קשה להכין תחזית, במיוחד לגבי העתיד." משקיע, וגם אתם עצמכם, לא יכולים לשבת על זרי הדפנה. בעולם של אי ודאות ושינוי מתמיד, אנו מחויבים להסתכל כל חודש על התקופה הבאה, ולהכין תחזית פיננסית למה שעומד לקרות. רק בדרך זו לא נופתע. התחזית תאפשר לבצע שינויים.

נטישת פעילויות

מי מאיתנו נשאר אדיש לנוכח החלטה לנטוש תחום פעילות מפסיד? זו אחת ההחלטות היותר קשות בחיים בכלל ובעסקים בפרט. משקיע חיצוני עשוי להיות שקול יותר בהחלטה מסוג זה. שתפו איתו פעולה אם אתם מבינים שמיציתם כל דרך להבריא את הפעילות, אך לא הצלחתם. מתי לקבל החלטה כזו ? תלוי בתחום. ככל שהתחום עתיר השקעות, נשקיע הרבה משאבים כדי להצילו, אפילו שלוש שנים. ככל שהתחום "רזה" יותר, יהיה קל יותר לקבל החלטה. ההחלטה קשה במיוחד כאשר התחום מצריך "חינוך מחדש" של הלקוחות. שימוש בתחליף חלב אם ידוע כאחד המקרים הקיצוניים אשר הצריכו סבלנות מהיזמים והשקעות מתמשכות ביצירת מודעות בקרב הציבור למוצר ולתועלותיו.

זוגיות

כאמור, המשקיע ואתם דומים לזוג. השקיעו בשותפות על ידי מפגשים חברתיים הכוללים בני זוג ובנות זוג, צרו אירועים שבהם העובדים הוותיקים והחדשים נפגשים לחוויות משותפות, שתפו אלה את אלה בהתלבטויות עסקיות, וכך עלו והצליחו.

דורון שטיין רו"ח ושותף - מנהל אשכול תעשייה והתיישבות בפירמה BDO

היערכות לכניסת משקיע, חלק ב'