חדשות מקומיות

מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים שבמשרד הכלכלה והתעשייה השיק בשנת 2021 שירות מקוון לחידוש רישיונות לעיסוק ביהלומים. המהלך נועד לשפר את השירות והחליף התנהלות קודמת, של משלוח הרישיון בדואר לכתובת הסוחר. המהלך נועד לפשט ולהקל את תשלום הרישיון.

לתשלום המקוון יתרונות רבים, בהם צמצום תקלות משלוח, התייעלות ואפקטיביות. הוא מאפשר לסוחר לחדש את רישיונו באופן מקוון, לשלמו ולהדפיסו תוך מספר דקות.

כ-800 בני נוער מחטיבות ביניים ומתיכונים מרחבי הארץ השתתפו בחודשים האחרונים בתוכנית קורסי היזמות "לעוף על היזמות", פעילות שמוביל מטה כחול-לבן במשרד הכלכלה והתעשייה בהפעלת מכון יעדים. אירוע הגמר התקיים במרכז פרס לחדשנות.

15 יוזמות מתוך 160 מיזמים מכל רחבי הארץ הגיעו לגמר. מתוכן נבחרו שלושת המיזמים המנצחים. במקום הראשון זכו תלמידי הריאלי בחיפה עם המיזם JESI, מערכת המיועדת להתקנה ברכב להגנה על נוסעים בזמן תאונת דרכים ולסיוע להם - הזמנה של אמבולנס, משטרה וכדומה. המערכת תדע לזהות את כלי הרכב המעורבים בתאונה ולקבל פרטים לצרכי החלפת פרטים, זיהוי מעורבות פלילית ועוד. במקום השני זכו בני נוער מטמרה עם המיזם TURBOAT שייתן מענה לצרכים בתעשייה של מטענים נעים על מדרגות. מדובר בעגלה בעלת חדשנות טכנולוגית העולה במדרגות עם סחורה ומתקפלת אוטומטית. במקום השלישי זכו תלמידי הישיבה התיכונית אלון מורה עם המיזם שקית ירוקה - שקית בעלת ספוג למניעת טפטופים וריחות ולשמירה על הסביבה.

בכנס אלי הורביץ התקיים מושב בנושא "הרחבת תפיסת החדשנות במשק הישראלי", בהובלת סמנכ"ל לאסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק. בין השאר אמרה פינק, כי לראשונה בישראל מקודמת אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות, לא רק מו"פ אלא אימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בכלל המשק, בייחוד בענפים המסורתיים, עם דגש בענפי המסחר והשירותים ומפעלי התעשייה המסורתית.

כיום ממוקדת תפיסת החדשנות בישראל במו"פ ובענפי ההייטק שהם כ-9% מהמועסקים במשק. ההשקעה בדיגיטציה בענפים מסורתיים כגון בינוי, שירותי אירוח ואוכל קטנה פי חמישה מהממוצע של מדינות ה-OECD. פערי החדשנות מייצרים פערי פריון, ובשל כך נוצרים פערי שכר של עד פי 2.5 בין ענפי ההייטק לענפים המסורתיים שמועסקים בהם כ-90% מהשכירים במשק.

ה-OECD מצא, כי בכל העולם מתרחבים פערי הפריון בין 5% של העסקים המובילים לבין השאר. הדבר מביא לדשדוש בפריון במרבית המדינות המפותחות. כדי שחדשנות תאפיין גם את 90% הנותרים, יש להרחיב את התפיסה וההגדרה של חדשנות ולכלול בה חדשנות שאינה טכנולוגית (ניהולית, ארגונית, עיצובית, שיווקית ועוד) והטמעה של טכנולוגיות קיימות, גם אם העסק לא המציא אותן בעצמו.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פרסם את "דו"ח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020". על פי הדו"ח הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו ב-114 מיליארד דולר. נתוני השנה האחרונה מלמדים על ירידה מזערית של כ-1.5% ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נתון טוב בהרבה ממדינות ההשוואה. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה ניכרת ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו ב-66% שהם כחמישה מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של 3.9% בשנים 2020-2017.

היקף יצוא השירותים היה בשנת 2020 53.8 מיליארד דולר - קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) היה כ-60.18 מיליארד דולר לעומת 60.23 מיליארד דולר אשתקד - ירידה של כ-0.1%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול בענפים מחקר מדעי ופיתוח (ללא מכירת חברות הזנק) ובענפים שירותי תוכנה ומיחשוב, שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפים אלו צמחו ב-2020 ב-36% ו-18% בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני היצוא מתחילת שנת 2021 מראים שיצוא הסחורות מתאושש באופן מרשים בשיעור של יותר משני אחוזים, ויצוא השירותים חוזר לצמיחה מהירה בשיעור של יותר מ-15%. יצוא התוכנה ושירותי מיחשוב צומחים בשיעור של יותר מ-20%. ההערכות לשנת 2021 הן להיקף של יותר מ-120 מיליארד דולר.

קרן ריט סלע נדל"ן זכתה במסגרת מכרז רב משתתפים בנכס מניב בחבל מודיעין, בתמורה ל-45.4 מיליון שקלים. הרכישה תמומן באמצעות מזומנים שבקופת החברה או מניצול קווי אשראי קיימים. שיעור התשואה ברכישה הוא כ-6.3%, ושיעור התשואה על ההון הוא כ-13.5%.

הנכס ממוקם באזור התעשיה פארק חמ"ן בחבל מודיעין ומהווה מרכז תעסוקה המאופיין ברמה גבוהה של פיתוח ותשתית עירונית מלאה. הנכס משמש כמבנה לתעשייה עתירת ידע ובו שלושה מפלסים מעל קומת הקרקע וקומת מרתף חניה. השטח בהיקף של 5,811 מ"ר.

אלוט, ספקית של פתרונות לניתוח רשת ופתרונות אבטחה כשירות (SECaaS) לספקיות שירותי תקשורת ועסקים ברחבי העולם, דיווחה כי פתרון הסייבר שלה NetworkSecure חסם בהצלחה יותר מ-140 מיליון ניסיונות להתחבר לשרתים שהיו בשימוש של סוס טרויאני Flubot באירופה בין מרס למאי.

Flubot הוא סוס טרויאני בתחום הבנקאות אשר מתפשט במהירות במערב אירופה. המתקפה ממוקדת לכל מדינה ומחקה אפליקציות משלוחים מקומיות הנראות כמו האפליקציות האמיתיות. ברגע שטלפון נדבק, הסוס הטרויאני אוסף מידע על אפליקציות הבנק והתשלומים של המשתמש, ושולח את המידע לשרת פיקוד ובקרה (C&C) שנמצא בשימוש של פושעי סייבר. בפעם הבאה שהמשתמש ינסה להשתמש באפליקציות, השרת ישלח כיסוי המחקה במדויק את דף החיבור של האפליקציה האמיתית. הוא יירט את אישורי המשתמש וישלח אותם לפושעי הסייבר.

הפתרון של אלוט נפרס על גבי הרשת הסלולרית ומקל את הנזק שנגרם מהסוס הטרויאני ומשאר תוכנות זדוניות באמצעות חסימה של ניסיונות חיבור עם שרתי פיקוד ובקרה.

על פי הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה, האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הזעירים (ללא חישוב ערבות המדינה) ירד בתקופת הקורונה בהיקף של 11%, זאת למרות שהמדינה הגדילה את הקרן להלוואות בערבות מדינה ל-3.4 מיליארד שקלים. ההלוואות בערבות המדינה אפשרו לעסקים קטנים ובינוניים לצלוח את משבר הקורונה.

בחישוב ההלוואות בערבות מדינה, הירידה באשראי לעסקים הזעירים היא 6%. רק 60% מהם זכו לקבל אשראי. האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים צומצם בשיעור של 1% (ללא ערבות מדינה). בחישוב ההלוואות בערבות מדינה נרשמה עלייה של 3%. 80% מעסקים אלו קיבלו אשראי.

על פי סקר עסקים שביצעה הסוכנות, הביקוש לאשראי גדל בתקופת הקורונה, כך שהירידה במתן האשראי לעסקים הזעירים בשנת 2020 לעומת 2019 מבטאת מחנק אשראי, שהגדלת הקרן להלוואות בערבות מדינה אומנם הקטינה, אולם נראה שלא פתרה לחלוטין.

לדברי שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, היעדר תחרות משפיע מאוד על יכולת הצמיחה של העסקים. השרה מתעתדת להיפגש בקרוב עם ראשי בנק ישראל, הבנקים והגופים המוסדיים כדי להגדיל את התחרות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.

בחודש מאי האחרון המשיכה המגמה החיובית שנרשמה בענף היהלומים מאז תחילת השנה. בחמישה חודשים היו עליות ניכרות בארבע קטגוריות הסחר המרכזיות. כך על פי סיכום חודשי שפרסם הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה.

בחמשת החודשים הראשונים של השנה היה היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל כ-755 מיליוני דולרים, עלייה של כ-150% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא נטו של יהלומי גלם היה כ-660 מיליוני דולרים, עלייה של כ-160% לעומת חמשת החודשים הראשונים של שנת 2020.

יבוא של יהלומים מלוטשים הגיע בחמשת החודשים הראשונים של השנה ל-1.13 מיליארד דולרים, עלייה של כ-146% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020. ביצוא יהלומים מלוטשים, כ-1.41 מיליארד דולרים, נרשמה עלייה של כ-68% לעומת חמשת החודשים האחרונים של שנת 2020.