חדשות מקומיות

המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה פתחה בחקירה פלילית בעקבות אירוע חמור של דליפת דלק מצנרת של חברת קצא"א באזור חוף אשקלון.

אירוע הדליפה התגלה על ידי מוקד בקרת הדליפות של החברה, עם גילוי שינויי הספיקות בקו הופסקה ההזרמה, וסיירים נשלחו לשטח על מנת לאתר את נקודת הדליפה. אחרי שהתקבלה ההודעה, יצאו לזירת האירוע כונני המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשקלון, והנחו את נציגי חברת קצא"א לפינוי הקרקע המזוהמת בשטח האירוע.

לאורך הקו, התבצעו עבודות הנדסיות להחלפת קטע קו הדלק שדלף, באורך של כ-12 מטר. ונשאבו מהצינור כ-100 מטר קוב גולמי, ופונו כ-5,000 טונות קרקע מזוהמת. באזור הדליפה ליד מושב משען מבוצעות עבודות חקירה לתיחום מלא ולשיקום הקרקע.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה: "מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש לנו שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל. האירוע הזה מחדד שתקלות קורות, כל הזמן, ואסור בתכלית האיסור לאפשר לתקלות לקרות בסמיכות לאזורים רגישים, ביבשה או בים, כמו בסמוך לשונית אלמוגים בעלת חשיבות עולמית. נבחן את נסיבות האירוע, ונפעל בהליכי אכיפה מול החברה ככל שיידרש".

לאחר השלמת החלפת חלק הצינור שדלף, המשרד להגנת הסביבה אישר לקצא"א את ההזרמה בתנאים חדשים ומגבילים לתקופת ביניים, עד אשר יושלמו בדיקות התקינות לאורך כל הקו. זאת, לאחר השלמת נקיטת פעולות מתאימות, עמידה בתנאים ובדרישות של המשרד להגנת הסביבה והחלפת מקטע הצינור שנפגע.

המשרד הבהיר לקצא"א, כי חזרה למצב הפעלה של קו 18 בהיקפים ובלחצים שטרם האירוע, תיעשה רק לאחר השלמת בדיקת התקינות לאורך תוואי הקו (קו 18, אורך של 36 ק"מ) לשביעות רצונו של המשרד, ועד אז המשרד לא יאפשר חזרה מלאה לשגרה.

לפי התנאים החדשים שהציב המשרד לחידוש ההזרמה בתקופת הביניים, קו 18 יופעל מעתה למטרת הזרמת נפט גולמי ממכלל אשקלון אל בית זיקוק אשדוד (פז"א) בלחצים מופחתים, ואילו קו 16 הסמוך אליו יחזור לשימושו המקורי ויזרים נפט גולמי ישירות לבית זיקוק חיפה. עד למתן הוראה אחרת מהמשרד החברה תפעיל את הקו בלחצים של 6-10 אטמוספרות לעומת כ-50 אטמוספרות במצב הקודם.

בין יתר התנאים החדשים שהציב המשרד להגנת הסביבה: קצא"א תבצע התאמה של מערכת בקרת הדליפות למשטר הלחצים החדש בקווים, תגביר את הסיורים לאורך תוואי הקווים אשקלון-אשדוד ותתגבר את מערך מעגל הבקרה בעובדים נוספים. 

בעקבות פנייתה של שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי אל שר הבריאות ניצן הורוביץ, שר הבט"פ עמר בר לב ושר האוצר אביגדור ליברמן, פתרו שרי הממשלה חסמים שמנעו את מימוש הפוטנציאל של ייצוא הקנביס הרפואי לעולם. ברביבאי ביקשה מהשרים לתמוך בסעיף להסרת חסמי הייצוא בענף הקנביס הרפואי. השרים סיכמו על תמיכה בנושא ואישורו במסגרת חוק ההסדרים.

במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2022-2021, מוצע לתקן את החלטת הממשלה שעניינה "אימוץ המלצות הצוות לבחינת היתכנות הייצוא של קנביס רפואי", כך שיצומצמו ההגבלות הקיימות כיום בתחום ייצוא הקנביס הרפואי, ויתאפשר ייצוא של חומרי גלם, בהם חומר צמחי הניתן לריבוי, וכן מוצרים שלא עומדים בהכרח בתקן הישראלי אך מאושרים על ידי מדינות היעד. כמו כן, הוחלט כי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות יפעלו יחד להתאמת תקני האיכות הקיימים בישראל, ה-IMC-GMP, כך שיוכרו כשקולים או זהים לדרישות במדינות המיועדות לייצוא.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בייצור, מחקר ופיתוח בתחום הקנביס הרפואי. לישראל 35 חוות ריבוי, 31 חוות גידול, ותשעה מפעלים המייצרים מוצרי קנביס רפואי בעבור מטופלים בארץ ובעולם. פוטנציאל המכירות של חברות הקנביס הרפואי, לשוק המקומי ולייצוא, הוא 3-2 מיליארד דולר בשנה.

מטה כחול-לבן במשרד הכלכלה והתעשייה, והנספחות הכלכלית של המשרד בניו יורק, מודיעים על שיתוף פעולה ייחודי עם ארגון הקהילות היהודיות בארצות הברית - ACHI (American Communities Helping Israel), במטרה להרחיב את מעגל הלקוחות והמכירות של יצרנים ישראלים בעלי תו "מיוצר בישראל" בשווקי ארצות הברית וקנדה.

הרחבת מעגל הלקוחות והמכירות תתאפשר באמצעות הצגת מוצרים כחול-לבן על גבי פלטפורמת המכר של ארגון ACHI, תחת סימון ייעודי של המוצרים המיוצרים בישראל ומסומנים בתו "מיוצר בישראל". שיתוף הפעולה יעודד קהילות יהודיות וקהילות פרו-ישראליות בצפון ארצות הברית ובקנדה לרכוש מוצרים המיוצרים בישראל. פלטפורמת המכר של ארגון ACHI מקודמת ומשווקת על ידי הארגון תחת הסלוגן "Think Israel - Buy Israeli".

ועדת השרים לחקיקה אישרה את רפורמת הייבוא שהובאה לאישור בשיתוף פעולה של משרד הכלכלה והתעשייה עם משרד האוצר. הרפורמה תאפשר העברת מוצרים מיובאים, הנדרשים כיום באישור תקן, ממסלול בדיקות במעבדות בדיקה למסלול של הצהרות יבואנים. תיקוני החקיקה שאושרו בוועדת השרים יובאו לאישור הכנסת במסגרת חוק תקציב המדינה.

הרפורמה צפויה לחסוך ליבואנים את תהליך הבדיקות במונחי עלויות וחסכון בזמן, ולאפשר כניסת מוצרים לישראל, תחת התחייבות משפטית (הצהרה) של היבואנים כי המוצר הנכנס לישראל עומד בכל דרישות התקן החלות עליו, ואינו מסכן את הצרכנים.

הרפורמה כוללת תגבור מערך האכיפה של מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, והגברת פעילויות הפיקוח בשווקים על המוצרים. יבואנים ומשווקים שיכניסו לישראל מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן צפויים לסנקציות מנהליות ופליליות לרבות עיצומים כספיים, הגשת כתבי אישום והגדרת היבואן כמפר אמון אשר יעבור למסלול בדיקות מחמיר.

בין המוצרים שייכללו ברפורמה: מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרים לבית, מוצרי פנאי וספורט.

אנלייבקס תרפיוטיקס מינתה את צבי פאלש לניהול פרויקט התכנון וההקמה של המפעל החדש של החברה, בתקן cGMP, לייצור אלוסטרה.

פאלש מצטרף לאנלייבקס מגמידה סל (Gamida Cell). כמנהל תפעול ראשי בחברה (COO), פיקח על הפעולות להקמת מפעל ייצור של טיפולים תאיים שהושלם לאחרונה. לפני כן שימש פאלש מנהל התפעול הראשי של פרוטליקס (Protalix), שם הוביל את הפעולות עד לאישור FDA של המפעל לחלבון תאי צמחי, אללייזו (Elelyso®). לפני שהצטרף לפרוטליקס, פאלש שימש כמנכ"ל חברת קולבר לייף סאיינס (ColBar LifeScience), חברת ביו-חומרים אשר נרכשה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, ושם הוביל את התכנון, ההקמה, ההרחבה והפיקוח הרגולטורי על מיתקן הייצור שלה בישראל. הוא הוביל גם את הביקורות מטעם ה-FDA בעבור אבולנס (Evolence®) ואוסיקס (Ossix®), והיה חבר בצוות הניהול האסתטי העולמי במסגרת חטיבת הצרכנים בג'ונסון אנד ג'ונסון. פאלש גם מילא תפקידים תפעוליים בחברת טבע ובמעבדות אינטרפארם.

פאלש מציין: "אני מאמין שהחברה ייצרה נתונים קליניים משכנעים בספסיס ובקורונה".

קבוצת ברנד מדווחת כי זכתה במכרז לביצוע עבודות להקמת מפעל, בהיקף התחלתי של 42 מיליון שקלים. החברה מעריכה כי עם התקדמות הפרויקט עשוי היקף העבודות לגדול משמעותית. בין היתר תבצע ברנד ייעוץ, תכנון, ייצור קונסטרוקציות פלדה, והקמת הקונסטרוקציות באתר הפרויקט. ברנד תחל בעבודות ברבעון הנוכחי וצפויה לסיימן במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022.

חיים ברנד, משנה למנכ"ל הקבוצה: "אנחנו רואים התעוררות משמעותית בביקוש לעבודות קונסטרוקציה מורכבות בשוק".

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה ערכה סקר בקרב 900 בעלי עסקים. בהשוואה לסקר שנערך לפני הקורונה, עולה, כי בקרב בעלי העסקים בעלי מועסק אחד ומעלה, הכוונה לסגור את העסק לאחר הקורונה ירדה. כמו כן, שיעור גבוה מבין בעלי העסקים ציינו כי ביצעו שינויים בעסק בעקבות המשבר. לצד זאת, ממדי הפגיעה הגדולים של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בקרב העסקים של עצמאים ללא מועסקים.

מבין משיבי הסקר, 67% מהעסקים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בעקבות משבר הקורונה, 25% דיווחו שהרווחיות נשארה דומה ו-8% דיווחו שהרווחיות עלתה. בפילוח של העסקים עולה כי ככל שהעסק גדול יותר, הירידה ברווחיות קטנה יותר. בפילוח על פי ענפים עולה כי בענף השירותים מקבלי הקהל חלה הירידה הדרמטית ביותר ברווחיות, ואילו בענף המסחר הסיטונאי, הדיווח על ירידה ברווחיות העסק היה הנמוך ביותר.

במהלך המשבר ניתנו חבילות פיצויים לעסקים שחוו פגיעה. 81% דיווחו כי קיבלו פיצוי עקב ירידה בהכנסות העסק. הענפים שבהם שיעור העסקים שקיבלו פיצוי הוא הגבוה ביותר הם ענף השירותים וענף המסחר הקמעונאי.

עצמאים ללא מועסקים שוקלים בשיעור הגבוה ביותר לסגור את העסק שלהם לצמיתות (38%), שיעור זה גבוה בהרבה משיעור העצמאים ללא מועסקים שדיווחו בסקר של 2019 שהם שוקלים לסגור את העסק שלהם (24%).

מגמה החיובית נרשמה בענף היהלומים מאז תחילת השנה. לפי סיכום חודשי שפרסם הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, בחודש יולי נרשמו עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות.

יבוא היהלומים המלוטשים בשבעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל־1.63 מיליארד דולרים נטו, עלייה של כ־145% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ־120% לעומת יולי אשתקד) ואילו ביצוא היהלומים המלוטשים נטו, שהגיע ל־2.02 מיליארד דולרים, נרשמה עלייה של כ־69% לעומת שבעת החודשים האחרונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי 2021 נרשמה עלייה של כ-68% לעומת יולי אשתקד).

בסה"כ בשבעת החודשים הראשונים של השנה, היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל הגיע ל־1.15 מיליארד דולרים, עלייה של כ־158% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ־89% לעומת חודש יולי 2020). יצוא של יהלומי גלם באותה התקופה הגיע ל־1.05 מיליארד דולרים נטו, עלייה של כ־229% לעומת שבעת החודשים הראשונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של למעלה מ־230 אחוזים לעומת חודש יולי אשתקד).

בחודש יולי הגיע יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות ל־15.5 מיליוני דולרים, שהם כ־11% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל ביולי. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ-23 מיליוני דולרים, שהם כ־15% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל ביולי.