חדשות מבנים

בכנס לשכת שמאי מקרקעין באילת התכנס פאנל אקלים, שבו דנו בהשפעה הגוברת של הסיכונים הסביבתיים על ניהול הסיכונים של הבנקים ושווי הנכסים.

ענת הירשברג, שמאית בנק מזרחי טפחות: "עולם השמאות למד בשנים האחרונות להתייחס לנושא הסביבתי והמפקח על הבנקים אף ביקש לפני כשנה להתחיל ולהתייחס לסיכוני אקלים כחלק מסיכוני אשראי. לדוגמא קרקעות מזוהמות, אזורים המועדים להצפות למשל יש יותר ויותר חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח אזורים הסובלים מידי שנה מהצפות. בנוסף, יש את התפוררות המצוקים באשקלון ובית ינאי – זה משהו שצריך לקחת בחשבון וזה יכול בעתיד להשפיע על שווי הנכסי. כיום 17% מהפלטות בעולם נובעים מהבניינים והדרך להתמודד עם הפלטות זה לבנות ירוק. בנוסף על כך אנו רואים נהירה של חברות נדל"ן להקמת חוות שרתים – מדובר במזהמים לא קטנים ועד שנת 2025 1.5% מצריכת החשמל יהיו מהשרתים ועל זה אין כיום רגולציה".

יועצת הסביבה רוני בריל הוסיפה כי נכסים הנמצאים ברחובות המוצלים היו יקרים יותר בעתיד, בין היתר מכיוון שהטמפרטורה ברחובות כאלה נמוכה משמעותית מרחובות ללא צל.

גיל גבע, יו"ר תדהר: "בעולם המשרדים אנחנו מקבלים 500-700 שאלות כאשר אנחנו ניגשים למכרזים למשל של בנייני הייטק. בעולם המגורים זה לא קורה. מכיוון שהלקוח לא מבין את המוצר הזה. אנחנו כבר מ-2010 בנינו שכונות ירוקות אבל במשרד המכירות הלקוחות לא שואלים את זה, הם לא מבינים את זה. כאשר הלקוחות יבינו את היתרונות של בנייה ירוקה הם ירוצו לבקש את זה. עם זאת, הילדים שלנו שהם לקוחות העתיד לא רק לא יקנו מוצרים לא ירוקים, הם לא יקנו מחברות לא ירוקות".

עו"ד עידית רייטר ממשרד גולפרב זליגמן אמרה כי בעולם בתי המשפט החלו לדון ולפסוק בעברות סביבתיות. דוגמה לכך היא התביעה נגד הממשלה ההולנדית בגין פליטת גזי חממה בניגוד להחלטות בינלאומיות, שבה קבע בית המשפט כי הממשלה חייבת להפחית את פליטת הגזים מוקדם מהמתוכנן.

חברת ארקלייט (Arqlite) מייצרת חצץ לבנייה מפלסטיק ממוחזר, ומסוגלת לייצר טון של חצץ מפלסטיק ממוחזר בשעה. החצץ החכם יכול לשמש לבנייה ירוקה, לחקלאות הידרופונית, לניקוז בגינות ולמטרות אסתטיות. בהשוואה לחצץ מינרלי, החצץ של ארקלייט הוא זול יותר, מבודד פי עשרה, וקל יותר פי שלושה.

ארקלייט נוסדה ב-2014 ונמצאת בארגנטינה. הטכנולוגיה של החברה עוסקת בעיבוד פלסטיק רב-שכבתי וקשה למיחזור מבחינה מכנית. בשלב הפיתוח, נעזרה החברה במהנדסים מהמכון לטכנולוגיה ותעשייה בארגנטינה (INTI), ויצרנית בטון סייעה לארקלייט להבין את צורכי משתמשי הקצה שלה. במסגרת תחרות מטעם העיר ניו-יורק זכתה ב-2019 בהשקעה על סך רבע מיליון דולר.

את פסולת הפלסטיק אוספת ארקלייט מיצרני אריזות פלסטיק וממתקני מחזור. חומר הגלם שלה מתבסס בעיקר על אריזות גמישות רב-שכבתיות, שהביקוש להן נמוך בקרב ממחזרים בגלל הקושי להפריד בין פולימרים. הפלסטיק שנאסף מסווג, מעורבב שוב לתמהיל הרצוי, ובהמשך מחומם ומעובד עד לקבלת תרכובת אחידה.

רשות החשמל והמים בדובאי השיקה את המסגד הראשון בעולם שזוכה לאות פלטינום, עם 83 נקודות לפי תקן LEED לבנייה ירוקה, שבחסות הוועדה לבנייה ירוקה של ארצות הברית (USGBC). המסגד, שנמצא בעיר הטה, מסוגל להכיל יותר מ-600 מתפללים על פני שטח של 1050 מ"ר. גובה של צריח המסגד הוא 25 מטרים, יש בו תחנת הטענה ירוקה והוא מונגש לאנשים בעלי מוגבלויות. פנלים סולריים מותקנים בו בימים אלה וגם מערכת למחזור מים.

מקור: urbanupdate.in

לפני מספר חודשים השיקה חברת הרהיטים המפורסמת איקאה סניף "ירוק", בשכונת וסטבהנוף בווינה שבאוסטריה. סניף זה, הראשון מסוגו בחברה, הוא מיזם אדריכלי-מסחרי חדשני שנבנה בהתאם לעקרונות אקולוגיים מחמירים, המתיימר להוות מודל לבתי המסחר של העתיד.

לפני הכול, מיקומו של המבנה בתוך שכונת מגורים בלב העיר - בשונה מהקו המסורתי של חברת איקאה שממקמת את סניפיה, גם בישראל, באזורים מסחריים ייעודיים, מחוץ למרכזי הערים. העיקרון האקולוגי שמתבטא כאן הוא הפחתת השימוש ברכבים פרטיים, וכפועל יוצא מכך הפחתת פליטת הפחמן. למעשה, הסניף החדש של איקאה לא יחסוך רק נסיעות ארוכות מחוץ לעיר, אלא גם את הנסיעות הקצרות שבתוך העיר - שכן בסניף עצמו לא יהיה אף חניון לכלי רכב, והוא ממוקם בסמיכות לקווי תחבורה מרכזיים מתוך כוונה שלקוחותיו יגיעו אליו אך ורק בתחבורה הציבורית. את ההתניה הזו אמור לפצות שירות משלוחים יעיל ומהיר שיספק לקונים את הסחורה עד הבית.

בשנה וחצי האחרונות עצר העולם מלכת, פשוטו כמשמעו, בעקבות מגפת הקורונה, אך נוכח לגלות כי את האסון האקלימי אי אפשר לשים בסגר. גלי חום חסרי תקדים, שריפות ענק, ושיטפונות קטלניים הדגימו זאת, ואולי הם אלה שהובילו ללחץ מוגבר המופעל על תעשיית הבנייה, המבקש לנטוש את השימוש בדלקי מאובנים ולהמירו באנרגיות נקיות. בתחילת 2020 חברות בודדות בלבד הכריזו על יעדי אפס פליטה עד 2050, וכיום עשרות רבות מהחברות הכריזו על היעד הזה, וחלקן אף קירבו את שנת היעד ל-2040.

בתאגיד מקינזי מעריכים שהעלויות להשגת יעדי חוזה פריז להפחתת פליטות עד 2050 יעמדו על 50 טריליון דולר. תהליך המעבר יצריך החלפה של מקורות אנרגיה, למשל החלפת מנועי דיזל באנרגיות מתחדשות באסדות קידוח, תשתיות חדשות לחשמול התחבורה ופיתוח טכנולוגיות חדשות, כגון מימן ירוק וטכנולוגיות ללכידת פחמן.

הדרכים הנכונות ביותר לביצוע ההמרה האנרגטית עדיין לא ברורות לחלוטין. אלה כמה מן האתגרים המרכזיים שיש להביא בחשבון:

בניית רשתות חשמל עמידות יותר לפגעי טבע: יש להביא בחשבון שאסונות טבע בעלי השפעה הרסנית על תשתיות ילכו וייעשו שכיחים יותר ויותר, ככל שהמשבר האקלימי יעמיק. כדי להכין את עצמנו לקראת העתיד המאתגר יש לפתח תשתיות עמידות יותר.

הגברת הקיימות בהנדסה ובנייה: ענף הבנייה אחראי במישרין ובעקיפין על כמעט 40% מפליטת הפחמן הדו-חמצני בשל צריכת הדלק שלו, ועל 25% מפליטת גזי חממה. לפי הערכת מקנזי ניתן להגיע לפליטת אפס בתחזוקת בניינים בעלות של חמש יורו לכל טון פחמן דו-חמצני. האמצעים שיש לנקוט הם אופטימיזציה של תהליכים, מעבר לשימוש בחומרי גלם וציוד חלופיים, והתייעלות.

אימוץ מואץ של טכנולוגיות חדשניות: לכידת פחמן, אלקטרוליזה ושילוב אנרגיות ממקורות טבעיים כמו רוח ושמש. גם דיגיטליזציה היא יסוד חשוב במעבר הזה, בעיקר בתמיכה בחשמול ובפיתוח אנרגיות טבעיות.

דה-קרבוניזציה של הפקת נפט, גז וכימיקלים: מעבר מתשתיות חומות לירוקות כבר מתרחש, וחברות רבות מתחייבות למיזמים של מימן כחול וירוק ושל טכנולוגיות לכידת פחמן.

מקור: www.mckinsey.com

בדיון שנערך באילת בתחילת ספטמבר גובש מסמך מדיניות המתווה את עקרונות התכנון העתידי ברצועת החוף ובמרחב הימי במפרץ אילת, ואשר מאזן בין הפיתוח הנדרש לבין שמירה על הטבע והנוף. הדיון כלל ועדת עורכים המורכבת מנציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, והובל על ידי מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, וראש עיריית אילת אלי לנקרי.

המסמך מציע לראשונה תפיסה כוללת של שימור ופיתוח כלל רצועת החוף והמרחב הימי של אילת. המסמך מותאם למגמות ולשינויים הרצויים והצפויים בעשורים הבאים בתחומי התיירות, המלונאות, התעסוקה וצרכי הקהילה המקומית. הוא מתבסס על ידע אקולוגי עדכני ועל ניסיון מצטבר, עם שמירה על איזון בין פיתוח לשימור. הרעיון המוביל במסמך הוא פיתוח של שני מתחמים בעלי ניגודים משלימים שיביאו קהלי יעד חדשים. מצד אחד, עיבוי והתחדשות מתחם המלונאות הצפוני כמרחב עירוני, ומצד שני "עין סוף" בדרום העיר כמתחם תיירות טבע מדברי. כמו כן מציע המסמך פיתוח מוקדי תיירות מדברית אקולוגית, תוך קביעת עקרונות בינוי ופיתוח המייצרים הרמוניה עם הסביבה - הגדלת השטחים לשמירה על הטבע, הן בחופים והן במרחב הימי, ובכלל זה מתן הנחיות סביבתיות מפורטות לפעילות האנושית ושמירה על המערכת האקולוגית.

עוד מפרט המסמך את הצורך בהקמת ארגון ניהול יעד תיירותי עדכני באילת, שיישם את האסטרטגיה התיירותית בעיר לאורך זמן. גוף זה, שיהיה עצמאי וללא כוונת רווח, ייצר הכנסות עצמאיות וישלב בעלי עניין ציבוריים, פרטיים, מלכ"רים וחוקרים אקדמיים מהאזור. הגוף יהיה מורכב מבעלי עניין: תאגיד התיירות של אילת, התאחדות בתי המלון, משרד התיירות, תושבי העיר, מסעדנים, מפעילי אטרקציות, סוחרים, רשות הטבע והגנים הלאומיים, אנשי אקדמיה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות של אוניברסיטת בן גוריון באילת.

בדיון הוחלט להעביר את מסמך המדיניות לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (ולנת"ע), ולאחר מכן לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובניה.